מבט חטוף על הנעשה בארץ בשבוע שבועיים האחרונים מעלה קבס. מעבר לתחושת הגועל המתעמרת אל על ומגיעה שלשיאים שלא ידענו כמותם, הרי לנגד עינינו מתגלה האנרכיה הכמעט מוחלטת ושיתוק מוסדות השלטון. ממשלת ישראל עסוקה עד מעל ראשה בנושאים פרסונליים מובהקים, מאבקים פוליטיים הפוגעים אנושות במרקם העדין של הדמוקרטיה הישראלית, ומעל הכל, עלולים לפגוע בביטחונם של אזרחי ישראל. ההשתלחות ברמטכ"ל והמטה הכללי כולו תוך דה-לגיטימציה והשחרת פניהם, פגיעה ישירה, ללא מסננים, ללא מקורבים, במפכ"ל המשטרה, אמינותו ואמינות חוקריו תוך העלאת טענות הגובלות באיומים מפיונריים, והזנחת הנושאים הקיומיים ממש דוגמת ההתפתחויות בעזה וסוריה, כל אלה הם מבחינת פשע.
התייצבותו של הרמטכ"ל בישיבת הקבינט הביטחוני והזהרותיו מהמתרחש בעזה הן סימן מובהק לתוהו הפוקד את ממשלת ישראל. כשחוסר הידיעה, חוסר ההתעניינות של מרבית שרי ישראל במתרחש בעזה, הם כה מורגשים, האמצעי לחפות על כך היא ההתלהמות, והאמירות המטופשות החסרות כל בסיס. "לבנון תחזור לתקופת האבן" זעקה כותרת. השר גלנט הוא המחולל של כותרת זו. הרי ברור לגלנט כפי שברור לכל בר-דעת שגם אם נותקף, לבנון לא תחזור לתקופת האבן. אז למה להתבטא כך? כי זה אלקטורלי, זה פופוליסטי, זה טוב לגלנט הפוליטיקאי. אין צורך להיות ממש מומחה גדול בביטחון כדי להבין שאלה שטויות. גלנט בעצמו, באותו הראיון הצביע על הבעיה הקריטית שלא תאפשר להחזיר את לבנון לתקופת האבן. כך קבע גלנט: "האירנים שוטפים את המזרח התיכון... לקחו את דרום לבנון באמצעות חיזבאללה, ומתחת לכנפיים רוסיות מנסים להשתלט על סוריה. התהליך שבו סוריה הופכת לחזית הוא מסוכן ואנחנו לא נשלים אתו, יש לנו קווים ברורים". בטוחני שגלנט יודע שרוסיה לא תאפשר לישראל להחזיר את לבנון לתקופת האבן. נהפוך הוא. על ישראל לעשות הכל כדי למנוע ולמזער את הסכנות הצפויות מלבנון וסוריה. את זאת לא ניתן יהיה על-ידי התלהמות אלא על-ידי עבודה קשה של שכנוע הרוסים ומדינות אירופיות אחרות לא לתת את ידן ולסייע לאירן לשלוח את זרועותיה קרוב לגבולנו. ארה"ב יצאה מן המשחק, לעת עתה, וטראמפ גם הוא עסוק בעניינים פנימיים-אישיים. הזירה המזרח תיכונית נתונה לשליטה רוסית, וזה גרוע ביותר.
עזה שוב מתחממת. מדיניותה של ממשלת ישראל בלתי ברורה בעליל, וזאת אומרים כל אנשי הביטחון, כל המומחים. ממשלת ישראל אינה מתייחסת ברצינות להזהרות. למזלם של אזרחי ישראל הרמטכ"ל מנווט את ה"ספינה" בצורה מושכלת מאוד. אל מול המציאות הקשה בעזה, אין לממשלת ישראל שום מדיניות ברורה לטווח הארוך. אלתור ועוד אלתו, ועוד פעולה, ועוד תקיפה, ואנו דורכים באותו המקום. יש להודות שנושא המנהרות מטופל בצורה טובה אך המנהרות הן לא כל הבעיה הביטחונית של ישראל אל מול עזה. ההפך הוא הנכון. עזה היא צרה צרורה שיש לטפל בה ויפה שעה קודם. הבעיה היא שיש הסבורים שעל-ידי העלאת כל מיני וטיעונים, תושבי עזה ייעלמו וחמאס יניח את נשקו מיד.
צל גדול
הנה לכם דוגמה. כך כותב אחד המומחים: "מאז שהומצאו הפלשתינים במחצית המאה הקודמת התברר, שהם מקיימים את הנבואה המקראית שנאמרה על ישמעאל - "ידו בכל ויד כל בו" - אך אינם הסיבה לחוליי המזרח התיכון. הם משוללי מוטיבציית שיקום ושואפים להנציח את בעייתם באמצעות תביעותיהם האבסורדיות ("שיבת פליטים" ובירה בירושלים)' וזאת ככלי משחק ("פרוקסי") וכמקור למזומנים. הם סכסכנים ומושחתים המתעמרים בעמם, מאשימים "אחרים" וחותרים תמיד כנגד המדינות שבהן הם מתגוררים (ירדן לבנון וכווית; ואצלנו - נגד המדינה והכנסת שלה נשבעו אמונים)" (ד"ר ראובן ברקו הוא מזרחן,
ישראל היום, 8.2.2018). אם נקבל את דברי ד"ר ברקו, בעיית עזה תיעלם? לא.
נחזור לנושא החקירות של ראש ה
ממשלה ותגובתו לדברי מפכ"ל המשטרה בתוכנית "עובדה": כך תגובת ראש הממשלה: "צל גדול הוטל הערב על חקירות המשטרה והמלצותיה בעניינו של ראש הממשלה נתניהו... הרמיזות של המפכ"ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אוביקטיבית ומהירה על הטענה שראש הממשלה שלח חוקרים, ולאחר שיתברר שאין קשר כזה, יש להסיק את המסקנות המתחייבות לגבי אופן ניהול החקירה וגיבוש ההמלצות נגד ראש הממשלה". הדברים חמורים ביותר כי הם נועדו לגרום לדה-לגיטימציה של המפכ"ל ושל צוות החוקרים.
אם ראש הממשלה טוען טענות מסוג זה, המסר לאזרחים הוא שהמשטרה מיותרת כי היותה מושחתת אינה מאפשרת לה לפעול כרשות אכיפה. זו אמירה שאין חמורה ממנה. וקולו של השר לביטחון פנים לא נשמע עד כתיבת שורות אלה. זהו חטא על פשע. מותר לבקר את המשטרה ואפילו זה מחויב המציאות, אלא שראש ממשלה אינו יכול לנהוג כאחרון האזרחים. שוו בנשפכם ששר הביטחון טוען שראשי צה"ל מושחתים ופועלים מאינטרסים זרים. ומה יקרה אם מחר יטענו שבשב"כ וראשו פועלים מתוך אינטרסים זרים ושהם מושחתים. ומה עם המוסד? אמירתו של ראש הממשלה תיזכר לדראון עולם.
הרחקתם של כמה ח"כים מהדיונים בכנסת, מליאה וועדות, היא מעשה פסול. אסור לפוליטיקאים להיות שופטים ולגזור על חבריהם עונשים מסוג זה. הציבור הוא השופט העליון במקרה זה. תהיינה ההתבטאויות אשר תהיינה, חמורות, בוטות, גסות, מבזות, הן חלק מהתרבות הפוליטית הישראלית. יש להתמודד עמן במישור הציבורי ולא בהרחקה. היום מורחקים ח"כים משום התבטאויות כאלה, ומחר יורחקו אחרים בגלל התבטאויות אחרות. אין לכך סוף. אגב, זו הסיבה לחסינות המהותית של הח"כים. המצב הנוכחי מאפשר התחשבנות פוליטית, ולו רק למראית עין, דבר שאסור שיקרה. זהו פשוט טירוף מערכות מוחלט. מי יעצור אותו? אין מושיע באופק!
