היום חזרתי שוב 18 שנה אחורה ללינץ' ברמאללה, לאותו אירוע שבו אבד צלם אנוש, תמונת הידיים המגואלות בדם שסימלו אירוע הקרנת סרט סאדיזם של אספסוף מוסלמי והזכיר את המוסר הכפול שחונכתי עליו, כי שלום אמיתי לא באמת יגיע לכאן. שוב נזכרתי היום באותו בוקר יום חמישי, 12 באוקטובר 2000. כמה ימים לאחר פרוץ האינתיפאדה. ואדים נורז'יץ ו
יוסי אברהמי, חיילי מילואים, תועים בדרכם ונקלעים לרמאללה. עוברי אורח פלשתינים מזהים את המכונית, חוסמים את הכביש, סוקלים אותם באבנים.
מרחוק לא משנה עד כמה תספרו לי שרמאללה עיר מתפתחת ומתקדמת, כיהודייה מהנגב אזכור רק את הלינץ' ואת 2 חיילי המילואים. והיום כמעט אותן תמונות. כמעט אותה סיטואציה. כמעט אותן חיות אדם. אותה טעות ואותן חרדות ופרפרים בבטן, הגרון נחנק. איך הופך תצלום וידאו וסטיל "מזעזע" של חיילת מדממת והמון אכזרי לתצלום "מיוחד", לא מדובר כאן בניסיון ללינץ. זה לינץ! אותו אספסוף התנהג כמו חיות אדם. פראים צמאי דם כמו בשבטים לא מתורבתים שחיו באפריקה
איפה ארגוני שוברים שתיקה? בצלם? בחלם? איפה התגובה שלהם לאירוע? למה הם שותקים? מה עם יוצרי פוקסטרוט? אולי יעשו עוד סרט... גם מהכיוון השני.
שאלה שתיבדק למרות שהאירוע הזה הסתיים בנס, היא איך הם הגיעו לג'נין? נראה כי המפקדים שלהם כשלו, איך הגיעו לשם ללא תדריכים? החיילת עם דם על הפרצוף והיסטריה בלתי נגמרת החליטה לרסס את כולם מתוך האוטו בגז מדמיע, אז להמשיך "לשפוט אותם על שלא ירו בכולם"? ברצינות? אם כדור אחד היה נורה שם אז היה באמת לינץ'... זה לא רמבו ושוורצנגר באוטו... זה שני חיילים עם M16 מצ'וקמק על מול המון זועם (שאם המשטרה הפלשתינית הייתה חלק ממנו, אז בוודאי ובוודאי שהצמד ליצנים שסומך על וויז בעיניים עצומות לא היה יוצא משם בחיים.
ולמרות הטעות של החיילים, עדין כל המבקרים למיניהם עדיף ש"תסתמו" אני רוצה לראות אתכם מתמודדים עם ג'וק במטבח, או גנב בגינה... אז לשפוט שני חיילים שאתם לא בסיטואציה זה שיא הרוע! אני מקווה שצה"ל יחקור את האירוע כאילו זה היה לינץ, שהסתיים ברצח וידאג להביא על עונשם את כל הפורעים. מפני שהיה פה הפעם הרבה מזל... צריכים הרתעה! עצוב ביותר שהדיון הציבורי שנשמע הוא, למה נכנסו לג'נין ואיך לא ידעו לצאת? עצוב שזה נראה לנו טבעי לחטוף לינץ' גם אם טעינו בדרך!
לסיום אני עוד אאמין שהנשק זה אביזר לתמונות סטורי וסלפי...