חנוכת שגרירות ארצות הברית השבוע, יום ירושלים והאירוויזיון שיתקיים שם בשנה הבאה, מיקדו את תשומת הארצית והעולמית בעיר הבירה שלנו. בעוד שבימים כתיקונם, מוזכרת העיר בהקשרים של ביטחון, הסכסוך הישראלי-פלשתיני, סוגיות כלכליות ובעיות סוציו-אקונומיות, השבוע הוזכרה ירושלים בעיקר בהקשרים חיוביים, לפחות מהזווית הישראלית.
אבל יש זווית אחת שלא כל כך מיוחצ"נת ולכן גם לא כל כך זכורה בתודעה, והיא היותה של ירושלים עיר שמאכלסת הרבה מאוד חברות היי-טק, במספר מתחמים. מדובר בשילוב של חברות גדולות ומוכרות כמו
סיסקו (Cisco) ו
אינטל (Intel), הן בנפרד והן באמצעות
מובילאיי (MobilEye) שאותה רכשה, לצד חברות צעירות שנהנות מאקו-סיסטם תומך, המאפשר להן להתפתח וליהנות מהקרבה למוסדות מחקר ואקדמיה.
הטיפול בפיתוח ירושלים כעיר של חדשנות נעשה באמצעות
J-Net, שהיא אחת הזרועות של הרשות לפיתוח כלכלי של ירושלים - חברה עירונית-ממשלתית בבעלות עיריית הבירה והמשרד לענייני ירושלים.
עודד בראל, מנהל הזרוע הזו, אמר בשיחה עם
אנשים ומחשבים כי "אנחנו ממצבים את ירושלים כעיר שצומחת בתחום ההיי-טק, כשהבסיס הוא מינוף התשתית שקיימת כאן והביאה לכאן חברות גדולות לצד חברות צעירות. זאת, בנוסף למוסדות האקדמיים, שמהווים אקו-סיסטם משמעותי עבור חברות רבות, בין היתר בתחום הביו-מד".
לדבריו, "מה שהביא אותנו להקמת המסגרת של J-Net לפני חמש שנים הוא שיש בירושלים תשתית די חזקה ורחבה לפעילות של חברות היי-טק, אבל לא קיימת בה קהילה שניתן לעשות איתה דברים רבים, לטובתה ולטובת פיתוח העיר".
במסגרת הפעילות התומכת, J-Net מקיימת פורמטים שונים ומגוונים של פעילויות, שבהן משתתפים נציגים של רבדים שונים באוכלוסייה שמשתלבים בתעשיה בירושלים, כולל בני נוער.
"החברות נהנות גם מהקשרים שלנו והיכולת שלנו לסייע להן להתפתח ולממש את החזון שלהן, בין היתר על-ידי מפגשים עם יזמים ומשקיעים, וכן חיבור עם מוסדות אקדמיים", אמר בראל. "כך, הקמנו בהדסה עין כרם מאיץ טכנולוגי, שמסייע בפתרונות לאוכלוסייה שמאושפזת בבית חולים זה או מגיעה אל שעריו; באזור מגדל דוד פועל האקתון שמתמחה בחווית צפייה במולטימדיה; והקמנו מרחב חדשנות עבור האוכלוסייה החרדית, שנותן מענה לצרכיה".
מקור תעסוקה ל-16 אלף עובדים
בסך-הכל פועלות בעיר הבירה כ-500 חברות טכנולוגיה חדשות, כאשר לדברי בראל, בולטת מגמה של התעניינות מצד חברות צעירות במעבר אליה, מאחר שהן מוצאות בירושלים מקום נוח לפעילות בשלבי חייהן הראשונים. הוא ציין שמספרן של החברות הצעירות הללו עומד על כ-100 ושחלקן נשארות שם גם אחרי שבגרו.
ההיי-טק הוא מקור לתעסוקה לתושבי ירושלים ואחרים, ובראל מעריך שבגופי ההיי-טק שפועלים בעיר מועסקים כ-16 אלף עובדים, כאשר הנתון הולך וצומח.
מעבר לסביבה התומכת, J-Net מעניקה, באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי בעיריית ירושלים ומוסדות המדינה, סיוע כספי לחברות שפועלות בעיר מכוח חוקים ותמריצים. "ראשית, חברות שפועלות בירושלים משלמות מס בשיעור של 7.5% בלבד, לעומת סף מס של 12% בערים אחרות", אמר בראל. "בנוסף, יש הטבות ייחודיות, שנועדו להגדיל את מספר המועסקים. במסגרת זו, חברות שמספר עובדיהן לא עולה על 600 מקבלות מענק של 40 עד 60 אלף שקלים עבור כל עובד, עד 10 עובדים".
בסך-הכל, ציין, הרשות לפיתוח כלכלי של ירושלים והממשלה השקיעו 70 מיליון שקלים בחמש השנים האחרונות בסיוע לחברות היי-טק בבירה. בנוסף, הממשלה אישרה בתחילת השבוע תקציבים בסדר גודל של כ-300 מיליון שקלים לחיזוק מעמדה הכלכלי של העיר במסגרת תוכנית היובל, והם יופנו לאקדמיה, להיי-טק ולפיתוח הביו-טק בעיר, דבר שנעשה על-ידי זרוע נפרדת של הרשות.
לסיום, האם מעמדה של ירושלים והיותה מזוהה עם נושאים פוליטיים בינלאומיים לא מרתיעים משקיעים? לדברי בראל, "אין ספק שהעיר מאותגרת. אנחנו לא מתעלמים מזה. אבל זוהי בדיוק אחת המטרות של הזרוע שאני עומד בראשה: לייצר סיפור אחר לירושלים, כעיר שמעודדת צמיחת חברות צעירות וככזו שיש בה הרבה מאוד מאותה אומת חדשנות ישראלית שכל העולם מכיר בה".
