אתחיל בהבהרה: כמה קוראים נאמנים שאלו אותי מדוע לא פרסמתי מאמר מזה זמן רב יחסית. ראשית תודה להם על ההתעניינות. שנית, לפני שהמגדפים הקבועים כותבים את תגובתם ושוב מלעיגים או משמיצים, אבהיר שהזמן הפנוי והתחייבויות שונות הם שמנעו ממני להתפנות לכתיבת מאמרים. צר לי אם אני מאכזב מישהו שסבר בתומו שמא החלטתי "לברוח" משום התגובות הלא אוהדות, בלשון המעטה. לא, אני כאן כל עוד יהיה לי מה לומר. ועתה לעיקר.
פעולותיה של ישראל בסוריה הוכתרו בהצלחה רבתי. תשתית אירנית רבת היקפים הושמדה. ישראלים רבים נשמו לרווחה לאחר כמה ימים מתוחים למדי. כל הכבוד לצה"ל ולמפקדיו, לחיל-האוויר המעולה שלו. אלא שמכאן חייבים לשאול את עצמנו שאלה פשוטה והיא האם אירן, בעקבות פעולת צה"ל, תפסיק את תוכניתה להתבססות בסוריה? תשובתי היא לא רבתי.
אירן נמצאת בסוריה שנים רבות. מאז מלחמת האזרחים בה אסד טובח באזרחים, המעורבות האירנית הלכה וגברה כי היא הבינה היטב שזו הזדמנות פז עבורה להקים בסיס צבאי משלה. ארה"ב משכה את ידיה מסוריה ורוסיה נכנסה במלוא הכוח. נכון, ישנם קולות המגיעים מרוסיה המנסים לרסן את אירן. לעניות דעתי, זו אמירה שנועדה לטשטש את האינטרסים הרוסיים, ובראש ובראשונה השלטת הגמוניה באזור. במישור המעשי, אירן מבינה היטב שרוסיה לא תסבול ניסיון לסכן את האינטרסים הללו.
אירן, לעת עתה, גם אם אינה עוזרת ממש להשגת האינטרסים הרוסיים, היא גם אינה מפריעה ממש. ההפך הוא הנכון. לדעתי, בעתיד הנראה לעין מצב זה לא ישתנה. המשמעות היא שאירן, במוקדם או במאוחר תשיג לפחות חלק ממטרותיה בסוריה בחסות רוסית. אירן הפונדמנטליסטית תיאחז בסוריה, תהיינה פעולותיה הצבאיות של ישראל אשר תהיינה. רוסיה עלולה שלא להסכים עם ישראל כפי שעשתה זאת בפעולה האחרונה, ואז ישראל תימצא בבעיה רצינית.
ישראל אינה מפעילה את מלוא השפעתה על הממשל האמריקני כדי להניע מהלך מדיני עם רוסיה להסדרת המצב בסוריה. מעורבות אמריקנית מסיבית יכולה, לכל הפחות, להקטין את הסכנות העורבות לישראל. ישראל הרשמית מאוד מרוצה מפרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, אפילו התגשמות חלומו של נתניהו. אני סבור שניצחון זה עלולה חלילה להתברר שניצחון פירוס.
להמשיך לנצח לעת עתה, חיזבאללה בלבנון מורתע. הארגון גם סובל מאבדות קשות בסוריה. עם זאת, אסור לישראל לזלזל בארגון טרוריסטי זה. יכולת השיקום של ארגונים מסוג זה אינה מהווה פונקציה אם לפתוח במלחמה על ישראל או לאו. דווקא כדי להתגבר על החולשה והבידוד, עלול חיזבאללה להמטיר על ישראל טילים. אין זו סכנה לקיומה של ישראל, ובכל זאת חיי אזרחים רבים מאוד בסכנה. מי שיכול לרסן את חיזבאללה זו אירן, הפטרונית הגדולה. האם לאירן אינטרס לעשות זאת? לא. חיזבאללה לא יקפא על שמריו.
עזה היא קוץ בישבנה של ישראל. ממשלת ישראל סבורה שניתן להמשיך לנצח להנחית מכות צבאיות כואבות ללא תוצאות ממשיות. חמאס הוא לא רק ארגון טרור אלא גם ארגון דתי-קיצוני. צעדות השיבה כשלו אולי מבחינת צבאית. אין כלל וודאות שמבחינה תודעתית-עולמית גם היה כישלון. ישראל חייבת להתנתק מעזה. אני יודע שישראל יצאה ממנה אלא שהשליטה הישראלית על עזה לא הסתיימה. לא ניתן יהיה להחזיק מיליונים של אזרחים במצב כלכלי הולך ורע. ההתקוממות עלולה להיות המונית באמת. ללא תהליך מדיני והגעה להסדר כלשהו, דוגמת פירוז עזה תמורת הסרת הסגרים של ישראל, הבעיה תמשיך לרדוף אותנו.
הצרה היא שגם בישראל הטון הפוליטי ניתן על-ידי גורמים דתיים-פונדמנטליסטים. על ישראל ליזום פעילות מדינית, גם אם המנטרה היא שאין עם מי לדבר, אין פרטנר, וכד'. קראתי שאחד השרים הבכירים הציע למוטט את חמאס ולהעביר את השליטה לרשות הפלשתינית, אותה רשות שהשר הנ"ל לא הפסיק לכנותה טרוריסטית. אל לישראל להתערב בנושאים שבהם היא כשלה כישלון חרוץ. ישראל לא תמנה מנהיגות בעזה ולא ביו"ש אלא אם ישראל תחליט לכבוש את עזה כולה וגם את יו"ש. יש בישראל כאלה החולמים על כך, וזה אותם אלה שהוזכרו לעיל.
השיתוק המדיני בכל עלול לגרום לאסון. אפשר לשמוח עלך פתיחת שגרירות אמריקנית בירושלים. אפשר להלל ולשבח את ממשלת ישראל על ההישג הצבאי בסוריה. מותר גם להתפקח מחלומות ופנטזיות. מלחמות דת לא הסתיימו טוב ואין כמו העם היהודי היודע זאת טוב מכל עם אחר.