השקט היחסי בגבול הצפון הוא מדומה ומטעה. האירנים מתארגנים מחדש לאחר המכה הקשה שספגו מידי חיל-האוויר הישראלי בסוריה ומתכננים את הסיבוב הבא בעימות. בינתיים, הם מחממים באמצעות ארגוני חמאס והג'יהאד האיסלאמי את הגבול של רצועת עזה עם ישראל.
הגנרל קאסם סולימאני, מפקד גיס "אלקודס" במשמרות המהפכה, ספג ביקורת קשה מהצמרת האירנית ומהגנרל עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה על הכישלון בעימות עם ישראל בסוריה. הוא מפיק כעת לקחים וכבר הבין שאירן היא במצב של נחיתות צבאית ומודיעינית מול ישראל בשטח סוריה.
לכן אחת האפשרויות הנבחנות על ידו היא לנסות להכות את ישראל באמצעות חיזבאללה בלבנון, שכן לאירן אין שום כוונות להיענות לדרישה הישראלית ולהורות ליועציה הצבאיים ולמיליציות השיעיות לסגת משטח סוריה. הישארות הכוחות האירניים בסוריה היא "קו אדום" מבחינת ישראל, ולפיכך הסיכויים לעימות צבאי בין ישראל לאירן הם גבוהים.
עימות בין חיזבאללה לישראל הוא תרחיש מסוכן. לארגון חיזבאללה יש כ-130 אלף רקטות וטילים, חלקם מדויק מאוד, ופירוש הדבר כי ישראל תצטרך להגיב בעוצמה נגדו ונגד לבנון כדי ליצור הרתעה חדשה - דבר שיביא להרס כל התשתיות הלבנוניות החשובות במדינה. מדובר במחיר כבד מאוד שתשלם לבנון, גבוה הרבה יותר מהמחיר שהיא שילמה במלחמת לבנון השנייה.
התכנון האסטרטגי של אירן בשאיפתה להשמיד את ישראל הוא לפתוח חזית נוספת נגדה מרמת הגולן בנוסף לשתי החזיתות הקיימות כבר בדרום לבנון וברצועת עזה. לכן היא פועלת להתבסס צבאית בסוריה, להקים בה בסיסים צבאיים ואף לבנות מפעלים ליצור טילים מדויקים בסוריה ובלבנון שיופנו נגד ישראל. גם ללא פצצה גרעינית, אפשרי להערכתה, להנחית מכה אנושה על ישראל בנשק קונבנציונלי של עשרות אלפי טילים מהצפון ומהדרום.
ישראל מודעת היטב לכוונותיה של אירן, לכן היא פועלת כבר עכשיו למנוע כל ניסיון אירני להתבסס צבאית בסוריה. היא מנסה להקדים תרופה למכה ולמנוע מעכשיו הקמת בסיסים צבאיים ומפעלי נשק אירניים בסוריה ובלבנון.
האירנים רוצים גם להקים נמל בסוריה שבו יעגנו צוללות אירניות שיכולות לפגוע בנתיבי השיט לישראל בים התיכון ובכך לשתק את מדינת ישראל. לכן ישראל חייבת לנצל היטב את העליונות הצבאית שיש לה על אירן בסוריה, ולהכות בה נמרצות גם במחיר של עימות צבאי. מוטב לעשות זאת כעת לפני שאירן הספיקה להתבסס בסוריה.
אפשר להעריך כי כל עימות צבאי נוסף בין אירן לישראל בסוריה יתמקד בפגיעה במטרות צבאיות. האירנים מבינים כי אם יפגעו בעורף האזרחי הישראלי, ישראל תגיב בעוצמה ותגיב בפגיעה בלב אירן.
עם זאת, הכנסתו של ארגון חיזבאללה למשוואת העימות עם ישראל היא מסוכנת מאוד מכיוון שהוא עלול להכות את ישראל באמצעות רקטות וטילים ב"בטן הרכה".
השגת הבנות בין ישראל לרוסיה היא חשובה מאוד. רוסיה היא בעלת הבית בסוריה והיא מעוניינת בהשגת יציבות במדינה וביסוס שלטונו של הנשיא
בשאר אסד מכיוון שהוא נותן לה את הלגיטימציה לשהות ממושכת בסוריה והקמת בסיסים צבאיים. הרי אסד הוא ש"הזמין" את הכוחות הרוסים לארצו והוא שמארח אותם.
ביקורו האחרון של שר הביטחון
אביגדור ליברמן במוסקבה מסמל את התקדמות המגעים בין ישראל לרוסיה על הסגת הכוחות האירניים משטח סוריה. ישראל דורשת את הוצאת כל הכוחות האירניים והכוחות השיעים הנאמנים להם מסוריה בעוד הרוסים מציעים את הרחקתם מהגבול עם ישראל מזרחה למרחק של כמה עשרות קילומטרים בתמורה להסכמת ישראל לפריסת צבא סוריה בשטח דרעא-קוניטרה בדרום סוריה. רוסיה רוצה בפריסת צבא סוריה בדרום המדינה ופתיחת מעבר הגבול "נציר" עם ירדן. הדיווחים על מחלוקות בין רוסיה לאירן לגבי הנוכחות האירנית בסוריה הם מוגזמים. יש שותפות אסטרטגית בין רוסיה לאירן, והנוכחות של שתי המדינות האלה בסוריה היא על-פי "הזמנת" הנשיא אסד.
לאירן ולסוריה יש אינטרסים שונים בסוריה, אך ניגוד האינטרסים לא יביא להתנגשות צבאית ביניהן. רוסיה מבינה את חששותיה של ישראל והיא מציעה פשרה בדמות הסגת הכוחות האירנים-שיעים מהגבול עמה, אך לא את הוצאתם המוחלטת משטח סוריה.
זו עסקה גרועה לישראל. אסור לה לוותר על דרישתה והיא חייבת להתעקש על נסיגה מוחלטת של אירן משטח סוריה. כל נוכחות אירנית בסוריה בהסכמת ישראל תיתן לה לגיטימציה לנסות ולהרחיבה, כשיגיע הזמן המתאים מבחינתה, ובכך לסכן את ביטחון ישראל.
הכי חשוב כעת הוא לאתר מבחינה מודיעינית, מבעוד מועד, את התכנונים המבצעיים של הגנרל קאסם סולימאני כדי שאירן לא תוכל להפתיע את ישראל בעימות הבא ולא לאפשר לה למחוק את חרפת התבוסה שספגה בסוריה.
