א. תיקון עוול
אמריקנים, שנפלו בשבי במלחמת קוריאה, לא קיבלו את המענק לחיילים הקרביים, שהונהג בצבא האמריקני בשנת 1952. את העוול הזה מבקש לתקן כעת, כשבעים שנה אחראי מלחמת קוריאה, הציר הדמוקרטי שון פטריק מאלוני מניו-יורק.
מאלוני הציע, ששבויי המלחמה, שעדיין חיים עמנו, יקבלו רטרואקטיווית את המענק על כל חודש שהיו בשבי, או הוכרזו נעדרים; ואת התשלום הוא מציע להצמיד למדד. הצעת החוק שלו הועברה לוועדת בית הנבחרים לכוחות המזוינים, אך טרם עלתה להצבעה. אם תאושר, יצטרך הסנאט להציע חוק מקביל, ורק אז יתוקן העוול, שנעשה לשבויי המלחמה. המענק הקרבי, שאושר בקונגרס בשנת 1952 - 45 דולר לחודש (אם החייל שירת לפחות שישה ימים בקווים קדמיים, נפצע או נהרג מאש האויב). תשלומו הופסק אחרי שלושה חודשי שבי.
לדברי מאלוני, המדובר בעוול, שנעשה לשבויי המלחמה, שעברו תקופה איומה ביותר במחנות השבויים.
הצעת החוק של מאלוני אינה הראשונה, שמנסה לתקן את העוול לשבויים מקוריאה. הוא לא הצליח להצמיד את הצעתו לחוק תקציב ההגנה (NDAA 2019). בבחירות בסוף השנה ינסה מאלוני להיבחר לתובע הכללי של ניו-יורק, ויפרוש מבית הנבחרים. עד אז הוא מקווה לקדם את הצעת החוק שלו.
ב. איומים על הדמוקרטיה
64 אחוזים מהציבור הישראלי אינם מאמינים לתקשורת הישראלית. כך העלה סקר לא מפתיע. כבר עשרות שנים מתחרה התקשורת הישראלית עם הפוליטיקה הישראלית מי מהן המוסד הנתעב ביותר בעיני הציבור, וטרם הושגה הכרעה בנושא.
אני, כידוע, חסיד השיטה האמריקנית. תומאס ג'פרסון, מייסדה והוגה הרעיון, תיעב את התקשורת האמריקנית בת זמנו (והיו לו סיבות טובות מאוד ליחסו), אך הקנה לה מעמד חיוני בהסדרת הדמוקרטיה. "מי שאינו קורא כלל, מקבל חינוך טוב יותר ממי שאינו קורא דבר מלבד עיתונים", הוא אמר. למרות עוולות התקשורת, לפי ג'פרסון, היא אחד מעמודי היסוד בדמוקרטיה, עד שקבע, "לו הייתי נאלץ לבחור בין מדינה שיש בה ממשלה ואין בה עיתונות, לבין מדינה שיש בה עיתונות ואין בה ממשלה הייתי בוחר באפשרות השנייה".
עמוד יסוד אחר בדמוקרטיה היא מערכת המשפט; וגם היא סובלת מפיחות מואץ במעמדה בעיני הציבור, לדעתי, בעיקר, עקב התערבות-יתר של בית המשפט בנושאים, שאינם ראויים לפסיקה ("הכל שפיט"). לפני כשלושים שנה הוביל בית המשפט העליון יחד עם מערכת הביטחון את מדד האמון הציבור בארצנו. כעת האמון במערכת המשפט מתדרדר בהתמדה, ובשני העשורים האחרונים איבדה כמחצית מהאמון בה.
לתקשורת ולבית המשפט אין גיסות, ומעמדם נקבע רק לפי האמון הציבורי בהם. כלומר, הפיחות הקבוע במעמד התקשורת והפיחות המואץ במעמד מערכת המשפט מערערים מאוד את הדמוקרטיה הישראלית, למרות שזעקות מרות על הדמוקרטיה אינן נשמעות כשהתקשורת ומערכת המשפט פוגעות במעמדן.
ג. האומנם?!
"צה"ל נמצא במוכנות הגבוהה ביותר שלו בעשרים השנים האחרונות". כך קבע רא"ל גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, בוועדת הכנסת לחוץ ולביטחון. הרמטכ"ל הדגיש כי מוכנות זו נגזרת מתרחישי הייחוס השונים, שאליהם ערוך צה"ל.
כזכור, דיווח נציב קבילות החיילים (נקח"ל) לפני יותר מחודש, כי צה"ל אינו מוכן לבאות; ודבריו תואמים לביקורת מבקר מערכת הביטחון.
כיוון ששמעתי לא-מעט רמטכ"לים רהבתנים, שהכשילו את הצבא במבחניו - הרשו לי להיות ספקן.
ד. אינו מוכן
ובאותו ההקשר: העורף אינו מוכן למלחמה - וחסרים תקציבים לביצוע משימות פיקוד העורף - קבעה ועדה, שמינה שר הביטחון, בראשות אלוף (מיל')
אבי מזרחי.
הוועדה בדקה את תפקוד הרשות הלאומית לחרום (רח"ל) מול פיקוד העורף ומול מערך המשק לשעת חרום (מל"ח), וגילתה תיאום לקוי ביותר בין שלוש הרשויות.
