בניגוד לפרשנים מנוסים יותר הנמנעים בצדק מלתת תחזיות מחייבות מידי ביחס לצפוי להתרחש אני נכון להסתכן בחיזוי העתיד. התחזית שלי הנה פשוטה- פרופ' רות גביזון לא תיבחר לבית המשפט העליון!.
אני מהמר שנציגי לשכת עורכי הדין שיבחרו בתמיכת השמאל הקיצוני השולט בלשכה, יצביעו נגד בחירתה. אני מעריך שבית המשפט העליון בהנהגת נשיאו יפעל ללא לאות ובהצלחה על-מנת לפסול את מועמדותה ואני מנחש שלבני הנה הפוליטיקאית האחרונה המעזה להתעמת עם אהרן ברק.
הערכה זו אינה משמחת ואינה צריכה לרפות את ידי אלו המאמינים שקיים סיכוי כלשהו לשינוי. העובדה שרות גביזון לא תיבחר, אין פרושה הפסד במאבק, אלא משמעותה שהמאבק במגמותיו של בית המשפט העליון יחריף ומטרותיו יהיו, כפי שהיו צריכות להיות מלכתחילה, מרחיקות לכת בהרבה.
קיימים מאבקים ציבוריים אשר מתמקדים באישיות מסוימת, אך משמעותם חורגת מגורלה של אותה האישיות. פרשת דרייפוס בצרפת נגעה רק באופן חלקי מאד בדרייפוס האיש והייתה לה משמעות מכרעת בכל הנוגע לאופייה של הרפובליקה הצרפתית השלישית. אין בכוונתי כמובן להשוות בין פרשות שונות בתכלית, כל שבכוונתי לטעון כי שאלת בחירתה של פרופ' גביזון חורגת בהרבה מהשאלה אם היא עצמה תיבחר לכהן בבית המשפט העליון.
ברשימה קודמת באתר זה [האג'נדה של השופט] כתבתי:
"רות גביזון אינה רק "מועמדת ראויה" לבית המשפט העליון, היא המועמדת הנכונה ביותר והמתאימה ביותר כיום, דווקא בשל האג'נדה המיוחסת לה. בצדק רואים רבים וטובים את נכונות מערכת המשפט למנותה לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון אבן בוחן לאמון שהם יכולים לרכוש למוסד זה. הטעם לכך אינו נובע מיכולת ההשפעה האישית המופרזת המיוחסת לה, אלא נוגע לשאלה האם למשפטנית, שזו השקפתה וזו דרך פעולתה, יש מקום בבית המשפט העליון. אם לרות גביזון אין מקום בבית המשפט העליון יכולים כל אלה המחזיקים בהשקפות דומות לשלי לראות עצמם כאילו נודו ממוסד זה ולהתייחס אליו בהתאם".
דווקא עכשיו, לאור הערכתי כי פרופ' גביזון לא תיבחר לבית המשפט העליון, אני סבור שיש להגדיר מחדש את מטרות המאבק בגישת בית המשפט העליון ולקבוע בברור שמאבק זה לא יוכל להתרחש בתוך השיח המתנהל בין כותלי בית המשפט, אלא עליו להיערך בכנסת ובציבור. למאבק הציבורי חייבות להיות שלוש מטרות והן בלימת האקטיביזם השיפוטי המופרז, צמצום יכולתו של בית המשפט העליון לכפות את ערכיו על החברה ומניעת כל השפעה או מעמד לבית המשפט העליון החורגים מתפקידיו השיפוטיים.
המטרה הראשונה של המאבק, המהווה תנאי להצלחתו, חייבת להיות שלילת סמכות מבית המשפט העליון, בתחומים שאינם נוגעים לשפיטה. אחת המסקנות שלי הנה שיש למנוע לחלוטין מעורבות של שופטים בבחירת שופטים. הוועדה לבחירת שופטים אינה צריכה לכלול ולו גם שופט אחד.
רבים הגיעו למסקנה כי השפעת שופטי בית המשפט העליון בהליך בחירת השופטים מוגזמת,לטעמי לא צריכה להיות לשופטי העליון כל השפעה למעט יכולת לייעץ. ניתן וצריך לקיים הליך בחירת שופטים מקצועי ונכון ללא כל מעורבות של שופטי בית המשפט העליון. יתרה מזו ניתן בברור להצביע על הנזקים הקשים הנגרמים למערכת המשפט עקב מעורבות השופטים בהליכי הבחירה.
יתכן שמעז ייצא מתוק ואי בחירת פרופ' גביזון לבית המשפט העליון תאפשר לתעל את כל האנרגיה למאבק ממוקד יותר וחיוני הרבה יותר לצמצום כוחו והשפעתו המופרזים של בית המשפט העליון ובשלב מאוחר יותר גם להשפעה על דרכו של מוסד זה, על-מנת שיישקף באמת את החברה הישראלית הרב גוונית.
