פסק דין עם חשבון

לב טוב, יש להם לשופטי בג"ץ, פוגלמן, עמית וגרוסקופף, שמאוד רוצים שקרובי החמאס יקבלו בישראל טיפול רפואי. כמה חולים? מי יודע! מן הסתם ידברו בתחילה על עשרה, יכניסו עוד מאה ובסוף זה יגיע לאלף. והם כלל לא מתרגשים שגופות חיילנו לא יוחזרו! הם כנראה יודעים מה הם עושים, הם הרי אוטוריטה! כלומר אורים ותומים. והאורים ותומים היו מונחים בתוך החושן שלבש הכוהן הגדול ונועדו לקבלת מסרים מפי הגבורה, אז העליונים על הכנסת, העליונים על הממשלה, לא חושבים שהחלטות סחי להם. אם נאמר: "מבשרי אחזה אלוק", הם מאמינים שהם אלוק בעצמם. הם שאלו וקבלו תשובה שבסך-הכל מדובר בשמונה גופות: רון ארד 1986, צבי פלדמן, יהודה כץ, זכריה באומל, קרב סולטן יעקב בלבנון 1982, מג'די חלבי ואולי גיא חבר, ומהעת האחרונה אורון שאול והדר גולדין, אז שמונה חיילים, כנגד כן ירבו חמאסניקים חולים, אז מה גובר על מה? הרי הכל עניין של מספרים וכמויות. אפילו שדכנים יודעים זאת. פעם שדכן הציע כלה לאחד מחשובי וילנה, עבור בנו. הנערה הייתה מעיירה, והגביר אבי החתן נסע לתהות על קנקנה, לשמוע על-אודותיה. אומנם השדכן סיפר בשבחה, אבל שמא לא כך הם פני הדברים! בעיירה סיפרו מכריה שהיא מבלה עם כל הקצינים והרופאים. חזר הוילנאי זועם לשדכן והטיח בו: חוצפה! להציע לבני בחורה שכך מעידים עליה... ענה השדכן, סלח לי אבל כמה כבר יש בעיירה ההיא קצינים ורופאים? אז אומרים שופטי בג"ץ, נו 36 שנים לא החזירו חללים, אז מה בוער? ואילו החמאס צריך הרבה כוח אדם כדי לשרוף את השדות, כדי להעיף טילים, כדי לאמן ילדי חמאס בענייני רצח, כדי שיהיו שהידים. בכלל, השופטים לא נוהגים לעשות עניין מבודדים. אומנם היה מקרה גלעד שליט, אבל זה היה מפני שאביו התפקד למפלגה הנכונה. אז השופטים העמידו הדברים זה כנגד זה, וחשבו בלבבם, פה יש עניין רק עם שמונה חיילים נעדרים וחלקם כבר שנים רבות אצל החמאס, מה אנחנו אנשי יבש גלעד שעשו חסד עם המתים? עם שאול ובניו וקברו אותם? הבג"ץ לב טוב, עושה חסד רק עם החיים. חסן ופאטימה, אחמד ונסיבה, יבואו אלינו מעזה להתרפא, ובאותה עת תהיה רגיעה מעטה. בנם לא יעז לזרוק בלון תבערה כשהוריו בצד המרפא, הוא ישמור זאת לאחר הריפוי...

הכסא של אליהו הנביא

שופטי לב טוב תמיד בעד המסכנים. פעם זה חמאסניקים, פעם למען מסתננים. עובדה שמסתנן מאריתריאה דפק בעזרת בלוק אבן את ראשו של קשיש בן 78 בדרום תל אביב. השוטרים לכדו את התוקף לאחר שהקורבן זיהה אותו. האריתראי הובא להארכת מעצר ובית המשפט שיחרר אותו, למרות שהיו לו הרשעות רבות. מהות השחרור: "העדות של הקורבן הייתה מבולבלת"... בן 78 חטף בלוק בראש וברוב חוצפתו הוא מעז להראות מעט מבולבל... בית המשפט שיחרר את האריתראי... האמת, שופטי בג"ץ שהיום הייתם מטילים וטו על פסק הדין של אייכמן. הייתם אומרים שהוא עסק בטרור תקופה קצרה, 'כולה כמה שנים' וזו הייתה תוצאה של הייאוש שאליו נקלעה האוכלוסייה הגרמנית לנוכח המבוי הסתום בתהליך השלום וחוסר כל אופק מדיני. מובן שהייתם מציינים שגם היהודים לא טמנו ידם בכיס. נהפוך הוא. הם פשטו ידיהם לכול מערכת הבנקאות הגרמנית, דחפו את האף המעוקל שלהם ליותר מדי עסקות, הילוו בריבית, אז איכמן התקומם! לגיטימי. היום הייתם מושיבים אותו בכיסא? הצחקתם אותי! אולי בכיסא של אליהו הנביא כאורח כבוד בברית מילה. איך אינכם שמים את הרוצחים החמאסים עם כל בני משפחותיהם במשבצת היאה להם? אם יכולתם לפסוק במילים אלה: "קדושת החיים שישראל מכבדת גם כאשר מדובר באויביה", והיא צריכה גם לרפא אותם הרי שלעניות דעתי היא לא רק מטורללת, לא רק מטורפת, היא מעבר לכול מילה שאוכל להעלות על הנייר. גם בשנות השלושים בגרמניה של היטלר היו יהודים רבים 'נאורים' כמוכם שהאמינו שהגרמני אינו אויב. חלק החזיקו באמונתם זו וצעדו עירומים אל המשרפות מתוך תחושה עמוקה של זעם על יהודים אחרים שבגללם כל זה קורה. הם הלכו למות בידי פראי אדם ואמרו - 'אבל אשמים אנחנו'. זו לא הדוגמה היחידה לתופעת הנאורות העיוורת: בנאורות בכלל יש המון טשטוש והכחשה והדחקה וטיפשות. אבל העניין הזה של הכחשת האנטישמיות והושטת היד, הלחי, המשפט, המרפא, הוא אחד הפינות הכי חשוכות של הנאורות. הכחשת השואה גרה בשכנות. אנו מוקפים במיליוני ערבים. אנו מיעוט קטן, לא רוב ולא כובשים, אנו מספקים ברוב כסילותנו מספיק טובין לאויב בעזה. האם אתם יודעים מאין השם 'קאסמים'? על שם עז א-דין אל-קאסם, שחסידיו ביקשו הבטחה מהיטלר, שלא ידלג על יהודי ארץ ישראל ...אז אתם עכשיו רוצים גם למרוח להם יוד על שריטה? אולי תשכפלו אותם כמו את הכבשה דולי, נקבל הרבה חמאסניקים קטנים, ובא לציון גואל.