לאור ההתפתחויות המדיניות והצבאיות באיזורנו, הגיע הזמן שסוף-סוף נבין שישראל חייבת לדאוג לעצמה. אחרי ככלות הכל אין לשכוח שאת המשבר עם הרוסים איש לא יפתור עבורנו, בוודאי לא הנשיא האמריקני, שאינו עומד במילתו, וגם את הווידוי של טראמפ על אהבתו לשתי מדינות המיועדות לשני עמים, יש לקחת בעירבון מוגבל.
בד בבד אין כמובן להתעלם מהמשך הניסיונות של אירן להצטייד בנשק גרעיני ולאור התוכניות של חיזבאללה לשגר לעבר ישראל עשרות אלפי טילים מדויקים. שהרי אם ישראל, בתמיכת ארה"ב, תמשיך לנהל מדיניות לעומתית מול אירן, בלי ניסיון להגיע איתה להסדר - היא עלולה לשלם מחיר יקר בחיי אדם.
סיכון
כך או אחרת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שאיש לא יצליח, בסופו של דבר, למנוע מאירן להשיג את מטרתה, אלא שעם זאת, אנחנו חייבים להסתייע במעצמות שיגיעו להסדר עם האירנים, כשלישראל לבדה אין האמצעים והיכולת למנוע מטהרן להשיג את הפצצה. צריך גם לזכור שנתניהו לוקח על עצמו סיכון לא מבוטל כשהוא מניח את כל הקלפים בצד של טראמפ, שעלול יום אחד למצוא את עצמו מודח מהבית הלבן.
הסתמכותו המוחלטת של נתניהו על טראמפ באה על חשבון הינתקותו מהאירופים, המגלים אחריות רבה יותר ממנו בשאלות גורליות הנוגעות לבעיותינו, כאשר לאמריקנים אין בכלל תוכנית אמיתית כלשהי לפעולה. כל הדיבורים על עסקת המאה אינם רציניים, וגם אין שום יוזמה מצד נתניהו להתוות אופק לפתרון, באשר הוא מאמין בכל ליבו שהמשך המצב הקיים בשטחים הוא שטוב לישראל.
