חברי הכנסת, היום ו' בחשוון תשע"ט, 15 באוקטובר 2018. אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של הכנסת לכבוד פתיחת המושב החמישי של הכנסת העשרים. מכיוון שכולנו ראינו סימני שאלה בכלי התקשורת אם זה המושב האחרון של הכנסת העשרים, אז הינני להודיע שזה המושב האחרון בכל מקרה של הכנסת העשרים, כי הוא כולל את כנס החורף וכנס הקיץ.
כבוד נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין והגברת נחמה ריבלין; נשיאת בית המשפט העליון השופטת
אסתר חיות ומר דוד חיות - עורך דין דוד חיות; ראש האופוזיציה חברת הכנסת
ציפי לבני; שרים; חברי כנסת בהווה ובעבר;
מבקר המדינה, השופט בדימוס
יוסף שפירא; יושב-ראש הכנסת לשעבר דן תיכון והגברת לודמילה תיכון; מכובדיי, מכובדי סגל א' של המדינה; ראשי הנציגויות הזרות; ראשי העדות הדתיות בישראל; מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ; מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ; היועץ המשפטי לכנסת עורך דין
איל ינון; ראשי רשויות; אחותו של חייל צה"ל הנעדר רב-סמל יהודה כץ ושאר הקרובים של הנעדרים; חיילים וסוהרים; אורחים נכבדים, אזרחי ישראל; אדוני ראש הממשלה, חבר הכנסת
בנימין נתניהו.
טוב לראות כאן שוב את כולכם, טוב לראות את המליאה שלנו שוב מלאה מפה לפה. אני מאחל לכולכם חורף טוב, עם פעילות פרלמנטרית פורה. ומכיוון שאנחנו הערב, לפי המסורת היהודית, גם מתחילים לבקש גשמי ברכה, אז שיהיו לנו הרבה גשמי ברכה על אדמת ישראל.
חברים, אני בטוח שבשם כולם אני מבקש לשלוח מכאן איחולי החלמה ורפואה שלמה לחברנו היקר שר הדתות שלנו, חבר הכנסת
דוד אזולאי, דוד בן פרלה, בתקווה שיחזור אלינו בקרוב בבריאות מלאה.
לפני שנתחיל יש לי בקשה לחברי הכנסת וגם לאורחים הרבים ביציעים. אנחנו מתרגשים, פתיחת המושב, ולמרות ההתרגשות - הרבה יש לומר - השתדלו לשמור על כבוד הכנסת ולהימנע ממחיאות כפיים במהלך הנאומים של מי מן הדוברים.
חברים יקרים, רוב הדברים בחיים נתונים בספק. עצוב, אבל ככה זה. כמעט כל מה שחשוב בחיים, לא בטוח במאה אחוז, והעתיד הוא באופן כללי דבר חמקמק וקשה לחיזוי. אבל יש בכל זאת כמה דברים שאפשר לסמוך עליהם לגמרי. אחד מהם הוא שלא משנה מה יקרה, לא משנה מי יגיד מה ומי יעשה מה - כפי שכבר אמרנו, המושב שאנחנו פותחים היום הוא המושב האחרון בהחלט של הכנסת העשרים.
חבריי, העובדה שמדובר במושב האחרון לפני הבחירות לא מעניינת את המובטלים, את הנכים או את כל מי שזקוק שנפעל עבורו במלוא הרצינות. העובדה שמדובר במושב האחרון לפני הבחירות גם לא מעניינת את תושבי הדרום. היא גם ממש לא מעניינת את החקלאים שהשדות שלהם נשרפים בנגב.
מה המסקנה? שגם על ההתנהגות שלנו, על ההתבטאויות שלנו, על האחריות הקולקטיבית שלנו כלפי הציבור, לעובדה שמדובר דווקא במושב האחרון של הכנסת הזו לא צריכה להיות שום השפעה. למרות הפיתוי, זה לא הזמן להציף את מזכירות הכנסת בהצעות חוק פופוליסטיות. זה לא הזמן לנאום נאומים קיצוניים מעל הדוכן - שלא מבקשים להשיג כלום חוץ מן הכותרות. זה לא הזמן להפוך את ועדות הכנסת לקרדום לחפור בהן עוד קצת תשומת לב, במקום להשקיע זמן ומאמץ לטובת אזרחי ישראל.
אני לא תמים. כידוע לכם, זו לא השנה הראשונה שלי בכנסת. הייתי כאן כבר בשנות בחירות, ואני יודע איך זה עובד בדרך כלל. אבל במשמרת שלי אני לא מתכוון לתת לזה יד. מבחינתי, שנת בחירות או לא שנת בחירות, הכנסת לא תהפוך לא לשוק ולא לקרקס, במושב האחרון בדיוק כמו במושב הראשון. אזרחי ישראל צופים בנו, אזרחי ישראל מצפים מאיתנו, אזרחי ישראל גם דורשים מאיתנו.
אני מבקש מכולכם להמשיך ולכבד את הדרישה הזאת, ומודיע שבמקרים שבהם לא כך יהיה - נאכוף זאת. ניאלץ להטיל סנקציות על חברי הכנסת? נטיל אותן.
ועדת האתיקה תצטרך לעבוד שעות נוספות? היא תעבוד. ככל שזה תלוי בי, הכנסת העשרים תמלא את האחריות שלה כלפי העם בישראל גם במושב האחרון. את האמירה הזאת אתם בהחלט יכולים לצרף לרשימה הקצרה של הדברים שאפשר להיות בטוח בהם במאה אחוז.
חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את רגעי הרצון של פתיחת המושב עבור עניין נוסף שקשור לבחירות, אומנם בחירות אחרות אבל לא פחות חשובות.
כידוע לכולכם, אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכת הבחירות לרשויות המקומיות. בעוד שבועיים אזרחי ישראל ילכו לבחור את הנציגים שידאגו לניקיון, לחינוך, לארנונה ולכל מה שמעסיק אותנו ביום-יום. בסוף השבוע שעבר ביקרתי - אני בטוח שלרבים מן היושבים כאן היו גם חוויות דומות - באחת מערי הנגב, ואחד המתמודדים שם פרש בפניי תמונה מזעזעת של חלק ממסעות הפרסום ברחבי הארץ: תמונות של נשים מועמדות שמושחתות, סרטוני בחירות שמשמיצים מועמדים חרדים, שמסיתים בלי הבחנה כלפי ערבים אזרחי ישראל, שמפלגים בין עולים חדשים לוותיקים - קמפיינים שלמים שמתבססים על שנאת הזר והפחד מן השונה. בכל המקומות שזה קורה יש משהו אחד משותף. יש ניסיון לשכנע את הציבור שיהיה יותר טוב אם רק ה"הוא", ולא משנה מי זה אותו "הוא", פשוט ייעלם מן העיר, לא יימצא ולא ייראה. זו אשליה מסוכנת.
תמיד היינו חברה מגוונת: כשראינו בתכונה הזאת מקור לעוצמה, היא באמת העצימה אותנו. אבל כשראינו בתכונה הזו חולשה, היא החלישה אותנו. אנחנו חייבים לחזור ולהאמין בכוח של שיתוף פעולה, אנחנו חייבים לחזור ולהאמין שכאשר נציגי קבוצות שונות עושים אחת ועוד אחת - התוצאה היא תמיד יותר משתיים.
אני קורא מכאן לכל המתמודדים, לכל המעורבים, לכל מי שיש לו עיניים לראות ולב להבין: די להסתה. זכרו שב-30 באוקטובר, אחרי נעילת הקלפיות, כולנו נישאר כאן ואיש לא ייעלם מן העיר. זכרו שאחרי הבחירות יתחיל האתגר האמיתי: למצוא את הדרך לחיות יחד למרות ההבדלים, עם כל השוני. תוכיחו לתושבי העיר שלכם שאתם מסוגלים לעמוד באתגר הזה כבר מעכשיו, ונהלו מערכת בחירות נקייה, חיובית, שתכבד אתכם ותכבד את הציבור שבוחר בכם.
אני מבקש לסיים בברכת הצלחה לכולכם, חברי וחברות הכנסת מכל סיעות הבית. הלוואי שכתפילת רבי נחוניא בן הַקנה: לא יארע דבר תקלה על ידינו ולא ניכשל בדבר הלכה, לא נאמר על טמא טהור ועל טהור טמא, וישמחו בנו אזרחי ישראל.
מושב מוצלח, תודה רבה.
