בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁכָּל סוּסוֹנֵי הַיָּם הִשְׁתּוֹבְבוּ בֵּין הָאַלְמֻגִּים, הֵחֵלָּה סוּסֹנֶת הַיָּם קוֹנֶת לָצוּף וְלִשְׂחוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה. הִיא עָלְתָה וְעָלְתָה וְעָלְתָה וְעָלְתָה, עַד שֶׁכְּבָר לֹא רָאֲתָה לְמַטָּה אֶת סוּסוֹנֵי הַיָּם, אֶת הָאַלְמֻגִּים וְאֶת הַסְּלָעִים שֶׁהִסְתִּירוּ אֶת בֵּיתָהּ. נִצְנוּצֵי הָאוֹר שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁפָּגְעוּ בַּגַּלִּים מַמָּשׁ סִנְוְרוּ אוֹתָהּ, אֲבָל הִיא הִמְשִׁיכָה לִשְׂחוֹת בְּאֹמֶץ כְּלַפֵּי מַעְלָה.
בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׁקְעָה הָאַיָּלָה סְגֻלָּה בְּשִׂיחַת נִימוּסִין אֲרֻכָּה מְאֹד וּמְשַׁעֲמֶמֶת מְאֹד עִם הַנָּמֵר הַגָּדוֹל שֶׁכָּל חַיּוֹת הַיַּעַר פָּחֲדוּ מִפָּנָיו. הָאַיָּלָה הַקְּטַנָּה הַוְּרֻדָּה, יוּשְׁקָה, הַמְּשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ, עַד שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי עִקּוּל הַדֶּרֶךְ כְּבָר לֹא רָאֲתָה אֶת אִמָּהּ. הִיא הֶחְלִיטָה לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמָהּ וּפָתְחָה בִּדְהָרָה קַלָּה לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל, בַּדֶּרֶךְ אֶל קְצֵה הַיַּעַר.
קְצָת לִפְנֵי אוֹ מְעַט אַחֲרֵי הַזְּמַן הַזֶּה הַיַּלְדָּה הַקּוֹסֶמֶת מוּצְ'קָה הִקְסִימָה לְעַצְמָהּ מַצְנֵחַ וְהֵחֵלָּה לִצְנֹחַ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לְמַטָּה, אֶל מִתַּחַת לָעֲנָנִים.
הָאַיָּלָה הַוְּרֻדָּה יוּשְׁקָה הוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁהּ מֵעֵבֶר לָעֵץ הָאַחֲרוֹן בַּיַּעַר וְנִדְהֲמָה לְגַלּוֹת מִשְׁטָח גָּדוֹל וְכָחֹל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִין קְמָטִים מְשֻׁנִּים שֶׁכָּל הַזְּמַן מִסְתַּעֲרִים עַל הָאֲדָמָה בִּנְהָמָה מַפְחִידָה.
סוּסֹנֶת הַיָּם קוֹנֶת הֵרִימָה רֹאשׁ מֵעַל לִפְנֵי הַמַּיִם וְרָאֲתָה מִשְׁטָח גָּדוֹל וְכָחֹל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִין גַּלִּים־קְמָטִים שֶׁמִּתְנוֹצְצִים בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.
הַקּוֹסֶמֶת הַטּוֹבָה מוּצְ'קָה עָצְרָה אֶת הַמַּצְנֵחַ שֶׁלָּהּ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁרַגְלֶיהָ הָיוּ עֲלוּלוֹת לִפְגֹּעַ בַּקַּרְקַע. הִיא עוֹפְפָה לָהּ כָּךְ, בְּגֹבַהּ נָמוּךְ, וְכָךְ מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ בְּדִיּוּק מוּל פָּנֶיהָ שֶׁל הָאַיָּלָה הַוְּרֻדָּה יוּשְׁקָה.
אֲנִי יוּשְׁקָה, אָמְרָה יוּשְׁקָה.
אֲנִי מוּצְ'קָה, אָמְרָה מוּצְ'קָה.
מָה זֶה הַקַּו הַזֶּה בַּמֶּרְחָק שֶׁבּוֹ נִפְגָּשׁ הַמִּשְׁטָח הַכָּחֹל עִם הַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים? שָׁאֲלָה יוּשְׁקָה.
לֹא רָחוֹק מִשָּׁם, קוֹנֶת, שֶׁהִתְבּוֹנְנָה גַּם הִיא בְּאוֹתוֹ כִּוּוּן, חָשְׁבָה עַל אוֹתָם דְּבָרִים בְּדִיּוּק: מָה זֶה הַקַּו הַזֶּה בַּמֶּרְחָק שֶׁבּוֹ נִפְגָּשׁ הַיָּם, שֶׁהִיא מַכִּירָה הֵיטֵב, עִם הַמִּשְׁטָח הַכָּחֹל שֶׁבְּתוֹכוֹ שָׁטִים לָהֶם כְּתָמִים לְבָנִים?
אָה, זֶה? אָמְרָה מוּצְ'קָה. זֶה קַו הַיָּשָׁה. כְּלוֹמַר שָׁם הַיָּם נִפְגָּשׁ עִם הַשָּׁמַיִם. לָכֵן הוּא נִקְרָא יָשָׁה. אֲנִי מְשַׂחֶקֶת שָׁם עִם הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי כָּל הַזְּמַן.
אָה... אָמְרָה יוּשְׁקָה.
אָה... חָשְׁבָה קוֹנֶת.
אֵיךְ אֲנִי מַגִּיעָה לְשָׁם? שָׁאֲלָה יוּשְׁקָה.
אֲנִי מַתְחִילָה לִשְׂחוֹת לְשָׁם, חָשְׁבָה קוֹנֶת, וְהִתְחִילָה לַחְתֹּר בְּכֹחַ.
זֶה מְאֹד פָּשׁוּט, אָמְרָה מוּצְ'קָה ליוּשְׁקָה. אַתְּ מְדַמְיֶנֶת שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לִדְהֹר בָּאֲוִיר, וְאָז תִּרְאִי שֶׁאַתְּ בֶּאֱמֶת יְכוֹלָה, וּפָשׁוּט תִּדְהֲרִי לָךְ לְשָׁם. כָּל יֶלֶד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.
יוּשְׁקָה נִסְּתָה וְנִסְּתָה וְנִסְּתָה, וְהִפְעִילָה אֶת הַדִּמְיוֹן בְּכָל הַכֹּחַ, אֲבָל רַק כְּשֶׁעָצְמָה עֵינַיִם וְנִסְּתָה לַחְשֹׁב אֵיךְ מַרְגִּישִׁים כַּאֲשֶׁר דּוֹהֲרִים בָּאֲוִיר, הִרְגִּישָׁה פִּתְאוֹם שֶׁהִיא מִתְרוֹמֶמֶת מֵעַל לִפְנֵי הָאֲדָמָה. הִיא הֵחֵלָּה לָלֶכֶת בִּזְהִירוּת, וְרָאֲתָה שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת הוֹלֶכֶת בָּאֲוִיר. וְאָז פָּתְחָה בִּדְהָרָה קַלָּה, בַּדֶּרֶךְ אֶל קַו הַיָּשָׁה.
יוּשְׁקָה חָשְׁבָה שֶׁהִיא תַּגִּיעַ לְבַדָּהּ לְקַו הַיָּשָׁה, אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעָה לְשָׁם רָאֲתָה שֶׁבֵּין הַגַּלִּים שׂוֹחָה לָהּ סוּסֹנֶת יָם קְטַנָּה. וּמֵעֲלֵיהֶן, עִם הַמַּצְנֵחַ הַמְּיֻחָד, עוֹפְפָה לָהּ מוּצְ'קָה הַקּוֹסֶמֶת הַטּוֹבָה הַקְּטַנָּה.
אֲנִי יוּשְׁקָה, אָמְרָה יוּשְׁקָה.
אֲנִי קוֹנֶת, אָמְרָה קוֹנֶת.
אֲנִי מוּצְ'קָה, אָמְרָה מוּצְ'קָה. וּמָה שֶׁלֹּא סִפַּרְתִּי לָכֵן זֶה שֶׁמִּקַּו הַיָּשָׁה אֶפְשָׁר לִקְפֹּץ, בִּקְפִיצַת דִּמְיוֹן קַלָּה, וּלְהַגִּיעַ אֶל הַכּוֹכָבִים. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי עוֹשָׂה אֶת זֶה. כָּךְ הֵם חוֹזְרִים הַבַּיְתָה מִדֵּי יוֹם, אַחֲרֵי עֲבוֹדַת הַקְּסָמִים שֶׁלָּהֶם.
כּוֹכָבִים... אָמְרָה יוּשְׁקָה וְשָׁקְעָה בְּמַחְשָׁבָה עֲמֻקָּה.
כּוֹכָבִים... חָשְבָה קוֹנֶת וְתָהֲתָה מָה בְּדִיּוּק יֵשׁ בָּהֶם, בַּכּוֹכָבִים...
אֲנִי רוֹצָה לִדְהֹר אֶל הַכּוֹכָבִים, אָמְרָה יוּשְׁקָה.
אֲנִי רוֹצָה לִשְׂחוֹת לַכּוֹכָבִים, אָמְרָה קוֹנֶת.
אֲנִי כְּבָר עָפָה לַכּוֹכָבִים, אָמְרָה מוּצְ'קָה.
שְׁלֹושׁ הַחֲבֵרוֹת (בְּאוֹתוֹ זְמַן הֵן כְּבָר הִכִּירוּ זוֹ אֶת זוֹ הֵיטֵב וְהָיוּ חֲבֵרוֹת טוֹבוֹת) פָּתְחוּ אֶת מְנוֹעֵי הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּהֶן, וּלְפֶתַע, כִּמְעַט מִיָּד, מָצְאוּ אֶת עַצְמָן מִתַּחַת לִקְבוּצַת כּוֹכְבֵי הַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה. לְקוֹנֶת הָיָה קְצָת קָשֶׁה מִחוּץ לַמַּיִם, אֲבָל יוּשְׁקָה הִזְמִינָה אוֹתָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ. ומוּצְ'קָה, וּבְכֵן, הִיא הָיְתָה קוֹסֶמֶת, וְחוּץ מִזֶּה, הֲרֵי הָיָה לָהּ מַצְנֵחַ...
הַשָּׁלוֹשׁ שִׂחֲקוּ וְשִׂחֲקוּ וְשִׂחֲקוּ... עַד שֶׁמּוּצְ'קָה, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לַמִּשְׂחָק בֵּין הַכּוֹכָבִים, גִּלְּתָה פֶּתַח גָּדוֹל שֶׁל "חֹר תּוֹלַעַת" שֶׁמּוֹבִיל לִיקוּם מַקְבִּיל. הַשָּׁלוֹשׁ קָפְצוּ אֶל חֹר הַתּוֹלַעַת, שֶׁהָיָה בְּעֶצֶם מִין מַגְלֵשָׁה גְּדוֹלָה, וְגָלְשׁוּ בּוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁ... נָחֲתוּ עַל דֶּשֶׁא לֹא רָחוֹק מִכַּמָּה בָּתִּים לְבָנִים אֲדַמְדַּמִּים. עַל הַדֶּשֶׁא, לֹא רָחוֹק מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָחֲתוּ, שִׂחֲקוּ שָׁלוֹשׁ יְלָדוֹת.
