"אבקש להקדיש את דבריי היום לנושא שהוא הכרחי לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לקיומה של כלכלה חזקה ומשגשגת, לקיומה של תקשורת חופשית, ולמעשה לכל היבט בחיים הציבוריים והלאומיים.
נושא שבשבעים שנות קיומה של מדינת ישראל היה חלק בלתי נפרד מהממלכתיות הישראלית, ומעל כל ויכוח פוליטי או אידיאולוגי.
הכוונה היא כמובן לשלטון החוק.
ויודגש: שלטון החוק - ולא שלטון המשפטן.
אני ער כמובן לטענה כי היועצים המשפטיים בשירות הציבורי מבקשים כביכול לחתור תחת שלטון המדינה המורכב מנבחרי העם, ולפגוע בסמכותם של נבחרי הציבור למשול.
אולם, זוהי כמובן טענה חסרת כל ביסוס.
היועצים המשפטיים הציבוריים, ואני בראשם, לא יכולים לשלוט ולא מבקשים לשלוט.
מעולם לא ביקשנו זאת לעצמנו ולעולם גם לא נבקש.
כל שאנו מבקשים הוא למלא את תפקידנו של סיוע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין.
כלומר, להעניק לדרגים המדיני והמקצועי את הכלים המשפטיים הדרושים להם, תוך הגשמת העיקרון לפיו אין רשות ציבורית ואין אדם שהוא מעל לחוק.
רשויות המדינה כולן כפופות לדין. וזאת מתוקף המשטר הדמוקרטי שלנו. זה לא בגלל בג"ץ ולא בגלל יועצים משפטיים כאלה ואחרים.
מי שתוקף אותנו כשאנו עושים את מלאכתנו, ובעת האחרונה ההתקפות האלה הפכו לצערי לחזון נפרץ, תוקף למעשה את שלטון החוק, שאנחנו משמשים כסוכניו.
פעולה בניגוד לחוות דעת של יועץ משפטי הקובעת מניעה משפטית, היא פעולה בניגוד לחוק.
כפי שנקבע באחת העתירות: "היועמ"ש, בפרשנותו את הדין הקיים, איננו רק 'מייעץ', הוא גם 'מפקח' על הממשלה, משמש עבורה כ'כלב שמירה' של שלטון החוק ... המשמעות איננה שהשר כפוף ליועמ"ש, אלא שהשר כפוף לחוק - ופירושו של היועמ"ש את החוק מחייב אותו".
שלטון החוק במדינה דמוקרטית איננו נתון לבחירה.
החובה לפעול לפי החוק חלה על האזרח ועל רשויות המדינה, על הממשלה ועל הכנסת.
כולם כפופים לחוק. זאת השיטה הדמוקרטית. אין לנו שיטה אחרת.
בנסיבות הללו, פעולה ממשלתית בניגוד לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה הקובעת מניעה משפטית - איננה יכולה להיות דבר להתהדר בו.
הפרת החוק בחסותם של אנשי ציבור, כמו הצבת קרואנים בלתי חוקיים בקרקעות הרשומות בבעלות פרטית - איננה יכולה להיות מקור לגאווה.
וקידום חקיקה שהיועץ המשפטי לממשלה קבע כי איננה חוקתית בשל פגיעתה בזכויות יסוד מוגנות - איננה יכולה להיות מוצגת כהישג פוליטי.
לא במדינה דמוקרטית שוחרת חוק.
שלטון החוק הוא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל.
כוחו המחייב של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל.
פסיקת בית המשפט העליון, המפקח על עבודתן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, היא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל.
היועצים המשפטיים הציבוריים גאים בעשייתם למען המדינה - למען ביטחונה, למען כלכלתה, למען מעמדה הבינלאומי, למען השמירה על זכויות האדם, למען קידום הדמוקרטיה וחיזוקה.
במסגרת זו, תפקידנו איננו מתמצה רק בסימון קווים אדומים, מה מותר ומה אסור - אלא אנו פועלים כל העת למצוא פתרונות משפטיים לבעיות מסובכות ומורכבות.
בנאומו אתמול על במה זו ממש, תיאר פרקליט המדינה - שותפי לדרך,
שי ניצן, את תרומתה של המערכת המשפטית לביטחונה של המדינה ולמאבק הבלתי מתפשר בטרור.
פרקליט המדינה התייחס למספר דוגמאות - מעצרים מנהליים, חקירתם של פעילי טרור בסיטואציה של "פצצה מתקתקת" והריסת בתי מחבלים.
וישנן עוד דוגמאות רבות - רבות מספור.
הייעוץ המשפטי לממשלה הוביל למשל את העבודה המורכבת על גיבושו של חוק המאבק בטרור.
זהו חוק מודרני, העומד בשורה אחת עם דברי החקיקה בתחום המאבק בטרור של כלל המדינות הדמוקרטיות.
זהו חוק המקנה מצד אחד לגורמי הביטחון סמכויות רחבות היקף לסיכול פעילות טרוריסטית על כלל מרכיביה והיבטיה, ומצד שני שומר על מעמדה של ישראל כמדינת חוק, שהיא חלק ממשפחת העמים.
דוגמה אחרת קשורה לייעוץ המשפטי בתחום דיני העימות המזוין - או דיני הלחימה.
בהקשר הזה, הפרקליטות הצבאית, בראשה עמדתי כפצ"ר, והיום עומד בראשה הפצ"ר המצוין, אלוף
שרון אפק, מובילה את המאמץ העולמי לגיבוש נורמות משפטיות בינלאומיות שתואמות את המאפיינים המיוחדים של המאבק בטרור.
קציני הפרקליטות הצבאית נחשבים למומחים לדיני העימות המזוין, כאשר מכל העולם באים ללמוד מהניסיון הישראלי המצטבר בתחום הזה.
כך למשל, בכנסים אותם מקיים הפצ"ר בתחום דיני העימות המזוין משתתפים בכירי היועצים המשפטיים בצבאות זרים, כולל פרקליטים צבאיים ראשיים.
תפקידנו בהקשר הביטחוני הוא להעמיד לרשות כוחות הביטחון את מרחב הפעולה המרבי האפשרי בגבולות החוק.
אנחנו עושים את זה תוך שילוב ידיים עם גורמי הביטחון, אשר מצידם מבינים היטב את חשיבות המשפט גם בשדה הקרב.
ההבנה הזו עולה כל העת בשיחותיי עם ראשי גופי הביטחון.
כולם פה אחד סבורים שהייעוץ המשפטי הוא נכס ולא נטל.
הם רוצים לדעת שהם פועלים באופן חוקי, ואנחנו עוזרים להם בכך.
אנחנו עובדים ביחד למען המטרה המשותפת של שמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה.
המאבק של מדינות דמוקרטיות נגד ארגוני הטרור איננו רק מאבק צבאי.
המאבק מתנהל גם בחזיתות נוספות - החזית התקשורתית, התודעתית, התעמולתית, וכמובן גם המשפטית.
אבל מעבר לכל אלה, זהו גם מאבק ערכי ומוסרי.
המאבק שלנו נגד ארגוני הטרור הוא גם מאבק בין שלטון החוק לבין פורעי החוק, צמאי דם ואכזריים,מה שמכטנה בשפה המקצועית "לחימה א-סימטרית".
שאיפה מרכזית של ארגוני הטרור היא להביא את המדינה הנאבקת בהם לספסל הנאשמים הבינלאומי בגין ביצוע
פשעי מלחמה, ולהפוך אותה למדינה מצורעת.
אף אחד מכם לא היה רוצה לתת להם את הניצחון הזה.
לאחר מבצע "
עופרת יצוקה", נדמה היה כי ניסיון זה יכול שיצליח, לאור הביקורת הבינלאומית הנרחבת שהייתה כנגד מדינת ישראל בגין פגיעה לא חוקית כביכול באזרחים וביעדים אזרחיים ברצועת עזה, והדוחות הבינלאומיים שנערמו, בראשם "דוח ועדת גולדסטון".
מי שפעלו בזירות הבינלאומיות בשם מדינת ישראל וסייעו לה להגן על עצמה מפני אותו איום היו המשפטנים.
בעבודה מקצועית ומאומצת, הצלחנו להראות לעולם שמדינת ישראל נלחמת בטרור לפי החוק הבינלאומי, ושמדינת ישראל גם יודעת לבדוק ואף לחקור כשצריך טענות שמופנות נגדה לביצוע עבירות - כך שלא נדרשת מעורבות של גופים שיפוטיים בינלאומיים או של ערכאות משפטיות של מדינות זרות.
והמאמץ הזה הצליח.
היום, אנו ממשיכים לפעול ללא לאות בחזית המשפטית הבינלאומית כדי להגן על מדינת ישראל, על מנהיגיה, על מפקדיה, על חייליה, על חוסנה הלאומי ועל דמותה הערכית והמוסרית.
בהקשר הזה ממש, קידום חקיקה שקשורה לפי הנטען למאבק בטרור, שביחס אליה נקבע על-ידי היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה משפטית לקדם אותה בשל פגיעתה בזכויות מוגנות - היא פגיעה של ממש במדינה.
אכן, שלטון החוק הוא המגן הגדול ביותר של החברה הישראלית.
הוא מגן על האזרח הפשוט מפני פגיעה שרירותית או לא חוקתית בזכויותיו.
הוא מגן על כל אחד ואחת מכם מפני חשש להתעמרות מצד השלטון.
הוא מגן על נכסי המדינה.
הוא מגן על אוצרות הטבע ועל האוצרות ההיסטוריים והלאומיים של המדינה.
הדברים נכונים לא רק לגבי הייעוץ המשפטי לממשלה, אלא כמובן גם ביחס לערכאות השיפוטיות.
התוקף המחייב של פסיקת בית המשפט הוא תוקפו המחייב של שלטון החוק.
על רשויות המדינה לציית לפסיקת בית המשפט דווקא באותם מקרים בהם פסיקה זו מגבילה את כוחם.
זוהי תמציתו של שלטון החוק.
עלינו להיות גאים בכך שבית המשפט העליון שלנו עומד על משמר זכויות האדם.
אני דוחה בכל תוקף ניסיונות להחליש את כוחו של בית המשפט, להסית נגדו ונגד שופטיו או לפגוע בלגיטימציה של החלטותיו.
מרכיב מרכזי נוסף בשלטון החוק הוא מערכות האכיפה - המשטרה, פרקליטות המדינה וכלל גורמי התביעה הכללית.
בהקשר זה אני מבקש להוסיף כמה מילים על ענייני השעה:
זה לא סוד שאנו עומדים בפני החלטות בתיקים בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד.
פרקליט המדינה מסר פה אתמול כי בקרוב יחלו להתקיים בפניי דיונים אשר בסופם אקבל החלטות.
ליוויתי מקרוב את חקירת החשדות נגד ראש הממשלה, על-ידי אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, והעומד בראשו ניצב
גדי סיסו.
החקירה בוצעה בנחישות, ובמקצועיות.
וזוהי הזדמנות להודות לחוקרי המשטרה על עבודתם המסורה.
לצידם פעלו כל העת אנשי הפרקליטות אשר ליוו את החקירה, ואשר מובילים את הטיפול בתיקים, בניהולה של פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן ארי.
הם כמובן חברים בצוות בראשותי העוסק בניתוח ממצאי החקירה.
צוות זה יתכנס מעתה לעיתים קרובות בלשכתי.
לצדם של הפרקליטים המלווים את החקירה, פרקליט המדינה ומשניו, נוטלים בו חלק גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים) עו"ד
רז נזרי, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) עו"ד
עמית מררי, שניהם בעלי ידע רב וניסיון עשיר בטיפול בתחומים הרלוונטים בתיקים מעין אלה.
הצוות הזה ממוקד כעת כולו - כאיש אחד - במשימה של בחינת הראיות שנאספו, לצורך קבלת ההחלטות הנדרשות לפי הדין.
כבר אמרתי בעבר - אנחנו לא רודפים חלילה אחר אף אדם, אלא אך ורק אחר האמת והצדק.
ההחלטות יתקבלו אך ורק לפי הראיות והדין החל עליהן.
שום שיקול אחר לא ישפיע.
אנחנו נקפיד על מקצועיות, על ענייניות, ועל תהליך סדור ומקצועי.
נעשה כל שלאל ידינו כדי לעבוד מהר, אבל לא על חשבון איכות ההחלטות המקצועיות.
לנגד עינינו ניצב כל העת אמון הציבור במערכת אכיפת בחוק ובשלטון החוק.
כך נהגה תמיד מערכת אכיפת החוק וכך נמשיך וננהג אף כעת.
אני צופה שבשבועות הקרובים יהיו פרסומים למיניהם "מתוך שולחן הדיונים" כביכול, המתיימרים לשקף עמדה כזו או אחרת של מי מהגורמים המעורבים בדיונים.
אני מנצל את הבמה כדי לומר בקול ברור: עד לקבלת החלטה לא נוכל להתייחס או להגיב לפרסומים ולספקולציות כאלה.
אנו מציעים לציבור לקחת בעירבון מוגבל ביותר פרסומים בלתי מוסמכים.
כשיש לנו מה לומר אנחנו מפרסמים הודעה או מדברים בקולנו, בדיוק כפי שאני עושה כעת.
אני מודה לכולכם על ההקשבה ומאחל לכם המשך כנס פורה ומעניין.
