בפתח שנת התשעים לפרעות תרפ"ט יוצא הכרך השביעי של המהדורה המדעית המוערת של כתבי ז'בוטינסקי, ארץ ישראל ב, ובו פרק שלם המוקדש למאמרים העוסקים בפרעות - נקודת שיא בסכסוך על תפילה יהודית ברחבת הכותל. 133 יהודים נרצחו אז בירושלים, בחברון, במוצא ובתל אביב. ז'בוטינסקי ראה בסכסוך על הכותל סוגיה מדינית ולא דתית וקרא לנהל את המו"מ מול הבריטים ולא מול הערבים. אחד הלקחים שהפיק מהפרעות הוא שיש להקים מחדש את "הגדודים העבריים", שיהוו כוח מגן יהודי חוקי שישתלב בצבא ובמשטרה הבריטים. בפרק זה מובאים גם פרטים על העדות ששלח ז'בוטינסקי לוועדת שאו, שחקרה את אירועי תרפ"ט, והנאום האחרון שנשא בבית העם בתל אביב ב-23.12.1929, ערב נסיעתו לאירופה ולפני שנאסרה עליו הכניסה לארץ-ישראל.
פותח את הכרך הפרק 'אני מאמין', העוסק במהות הזכות על הארץ. במאמר "הטיעון הציוני: צדקת הדרישה היהודית", הרואה אור לראשונה בעברית, מבהיר ז'בוטינסקי שהתביעה היהודית על ארץ ישראל מתבססת על מבחן הצורך החיוני באדמה, על צדק חלוקתי (בחינת האלטרנטיבות שיש לכל צד) ועל זכות היסטורית בת אלפיים. מאחר שאופיה הלאומי של הארץ ייקבע על-ידי הרוב האתני, על היהודים להיות בה לרוב. משום כך ז'בוטינסקי קורא לתנועה הציונית להאבק בבעלת המנדט כדי ליצור תנאים לעלייה והתיישבות. בד-בבד, במאמר "תשובתנו", המשיב למאמר של
איתמר בן-אב"י ב"דואר היום", מתייחס ז'בוטינסקי לנושא זכויות המיעוט במדינת הלאום היהודית שתקום ומבטיח "שוויון זכויות גמור, מוחלט ומושלם, ללא שום יוצא מהכלל... גם לשפות וגם לאומות".
הפרק השני, 'בניין הארץ', עוסק בניתוח מצבו של היישוב העברי לאחר העלייה הרביעית, בתוכנית כלכלית חדשה ה"נפ", בהגברת התיעוש וברפורמות הדרושות לשיפור המצב.
בפרק השלישי, העוסק ביחסים עם בריטניה מדבר ז'בוטינסקי על "תורת הלחץ", שעל פיה יש להפעיל על אנגליה לחץ, ברמת דעת הקהל ובפעילות דיפלומטית נמרצת, כדי שתקדם את הקמת הבית הלאומי בהתאם להצהרת בלפור וכתב המנדט, ותפעל לשינוי יחסה השלילי של ממשלת המנדט. רעיון מרכזי אחר בפרק זה הוא רעיון "הדומיניון השביעי". כיוון שלא רצה להשתלב במרחב הערבי, הציע להגדיר את הבית הלאומי היהודי כדומיניון (מדינה עצמאית במסגרת חבר העמים הבריטי). בכך הקדים ז'בוטינסקי את זמנו משום שדיבר על ריבונות יחסית של מדינת היהודים, בתקופה שבה טרם קמו בתי-משפט בינלאומיים וגופים כמו האומות המאוחדות והפרלמנט האירופי.
לדברי פרופ' אריה נאור, יו"ר הוועדה האקדמית של מכון ז'בוטינסקי בישראל והעורך הראשי של המהדורה המדעית החדשה של כתבי ז'בוטינסקי, הבחירה בהוצאת הכרכים לפי נושאים, נועדה להנגישם עוד יותר לקורא ולחוקרים בני זמננו. התכנון הוא שהמהדורה כולה תכלול 25 כרכים. אריה נאור הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת בן-גוריון ומכללת הדסה, לימד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, וכיהן בתפקיד מזכיר הממשלה בממשלתו של
מנחם בגין.
עד כה יצאו לאור הכרכים: לאומיות ליברלית א, ארץ ישראל א, היהודים והמלחמה, מצב האומה א וב, והעברית: שפה, תרבות וחינוך. כרכים בשלבי עריכה מתקדמים: הציונות הצבאית א, לאומיות ליברלית ב, וארץ ישראל ג. את הכרכים ניתן לרכוש במכון ז'בוטינסקי בת"א, במרכז מורשת בגין בירושלים, במוסד ביאליק וברשתות וחנויות הספרים.
מחיר השקה מיוחד במכון ז'בוטינסקי ובמרכז מורשת בגין - 65 שקלים במקום 98 שקלים. רוכש כל שבעת הכרכים הראשונים יקבל כרך אחד במתנה.
