X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
הפרופסור אורית חזן דקאנית לימודי הסמכה בטכניון היא יזמת אקדמית. תוכנית מבטים שהגתה ופיתחה, שבמסגרתה מוזמנים בוגרי הטכניון לחזור כדי ללמוד הוראת מדע וטכנולוגיה, הפכה לשם דבר
▪  ▪  ▪
חזן. מדענית עם מבט לעתיד [צילום: יח"צ]
היבטים משפיעים
"הדברים שאני עושה קשורים קשר הדוק לכוח האדם של ישראל בעתיד הן בהוראה והן במחקר. שני היבטים אלה משפיעים על כל מה שקורה במדינה"

הפרופסור אורית חזן בוגרת ארבעה תארים בטכניון. שלושה תארים בתחום של הוראת מתמטיקה ומדעי המחשב בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ותואר רביעי בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, שהוא למעשה תואר שני נוסף, MBA, אותו עשתה בשובה מהפוסט דוקטורט. בשנת 2000 התקבלה לטכניון כחברת סגל.
כיצד החל המסע האקדמי שלך בטכניון?
חזן: "הגעתי לטכניון ללמוד תואר ראשון במטרה להיות מורה למתמטיקה ולמדעי המחשב. המשכתי לתואר שני שבמסגרתו חקרתי את הקשר בין תוכניות מחשב להוכחות מתמטיות. במהלך הדוקטורט חקרתי כיצד סטודנטים מצטיינים, הלומדים מדעי המחשב בטכניון, לומדים מושגים בתחום מתמטי שנקרא אלגברה מודרנית, שהוא תחום מתקדם, מופשט ולא פשוט. בניתי מסגרת שמסבירה כיצד מתמודדים הסטודנטים עם הקשיים בהבנת התחום. מסגרת זו יושמה אחר כך על-ידי ועל-ידי אחרים במגוון תחומים, הן במתמטיקה והן במדעי המחשב.
"תקופת הפוסט דוקטורט הייתה בבוסטון במכון EDC- Education Development Center. שם חיברתי בין מתמטיקה למדעי המחשב, כשחקרתי סביבות הידודיות (אינטראקטיביות) ללמידת גאומטריה באמצעות מחשב. כלומר, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בהוראת המתמטיקה. היום זה נשמע מובן מאליו, אבל לפני כעשרים שנה זה היה מחקר חדשני".
בשובה ארצה מתקופת הפוסט דוקטורט, התלבטה חזן כיצד להמשיך. בינתיים למדה לתואר MBA (מנהל עסקים עם מיקוד בניהול חברות עתירות טכנולוגיה) בפקולטה להנדסה וניהול בטכניון במטרה להגדיל את אפשרויות התעסוקה שלה. היא החליטה להישאר באקדמיה ובשנת 2000 החלה בתפקידה כחברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ושימשה כראש המסלול להוראת מדעי המחשב. המחקר שהובילה היה בהקשר רחב מאוד הן של בית הספר התיכון והן של התעשיה, תוך התמקדות בהיבטים ניהוליים של מיזמי תוכנה.
חזן פתחה מאז הגיעה לטכניון ועד היום תוכניות חדשניות היוצרות חיבור מגדיר בין ניהול, חינוך ומחקר המיושמות במשולב באקדמיה, בתעשיה ובמערכת החינוך.
חזן: "הדברים שאני עושה קשורים קשר הדוק לכוח האדם של ישראל בעתיד הן בהוראה והן במחקר. שני היבטים אלה משפיעים על כל מה שקורה במדינה".

שיטת Agile

להגדיל את השקיפות
"חשיבות המחקר נובעת מכך שתוכנה אינה מוצר מוחשי, עובדה המקשה לעיתים על ניהול מיזמי תוכנה. המטרה הייתה להוריד את רמת המסובכות של התוכנה מבחינה הכרנית ולהגדיל את שקיפות תהליך פיתוחה. פיתחנו שיטות שונות לשיפור תהליכים בתוך מיזמים. בין השאר, בהקשר למנהיגות וללמידה"

מה עומד בבסיס שיטת Agile?
חזן: "פירוש המילה Agile הוא גמיש, מתאים את עצמו לסביבה. זוהי שיטה לניהול מיזמי תוכנה. הייתי בין הראשונים בעולם שיישמו אותה לפני כעשרים שנה. בהתבסס על מדעי החברה ומדעי הלמידה, בדקתי תהליכים בינאישיים וצוותיים בתהליכי הטמעתה של שיטת Agile במיזמי תוכנה.
המחקר בוצע בחברות טכנולוגיה עילית רבות בתעשיה בארץ (כמו למשל, חברת רפאל שעוסקת בייצור אמצעי לחימה מתקדמים ובפיתוחם), באקדמיה ובבתי ספר תיכון עם תלמידים למדעי המחשב המפתחים מיזמי תוכנה ומיישמים עקרונות אלה. יישמנו את עקרונות השיטה גם בטכניון בהוראה אקדמית, ובמקביל ביצענו הטמעה מלווה במחקר. העבודה במשולש הזה של תעשיה, אקדמיה, מערכת החינוך הייתה מרתקת. כל פעילות שלי תמיד מלווה במחקר כי ללא מחקר מלווה קשה לבחון מגמות וליישם שינויים".
מה היו הממצאים ביישום שיטה זו?
חזן: "אחד הממצאים היה ניתוח תהליכים הכרניים (קוגניטיביים) בתוך תהליכי פיתוח תוכנה. כיצד מתגברים על התמודדות עם הצורך לחשוב ברמות הפשטה שונות והופכים את התוכנה לנגישה יותר מבחינה הכרנית. מבחינה חברתית, כיצד מפחיתים התנגשויות בצוותי תוכנה כדי שהמידע יזרום ביתר קלות. חשיבות המחקר נובעת מכך שתוכנה אינה מוצר מוחשי, עובדה המקשה לעיתים על ניהול מיזמי תוכנה. המטרה הייתה להוריד את רמת המסובכות של התוכנה מבחינה הכרנית ולהגדיל את שקיפות תהליך פיתוחה. פיתחנו שיטות שונות לשיפור תהליכים בתוך מיזמים, בין השאר, בהקשר למנהיגות וללמידה".
יישום השיטה האג'ילית כונן תרומה משמעותית בהטמעת המתודולוגיות הללו בתעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית ובתעשיה בכלל, לדברי חזן, המדגישה כי לתרומה זו יש השפעה לא רק מבחינה טכנית אלא גם מבחינה תרבותית.
מה היה השלב הבא בחזון האקדמי שלך?
חזן: "ב-2007 התחלתי לכהן כיו"ר ועדת התוכנית של מדעי המחשב בתיכון. ועדה כזו מוקמת כאשר משרד החינוך רוצה לעדכן תוכניות מחשב. היה חשוב לי שהוועדה תכלול הרבה מורים שהעבודה עימם הייתה מרתקת. לאחר עשר שנים כחברת סגל, נבחרתי לכהן כראש המחלקה, שאז עדיין לא הייתה פקולטה וב-2013 קודמתי לדרגת פרופסור".

תוכנית מבטים

מבטים עם בחירה
"הסטודנטים במבטים מקבלים מלגת לימוד מלאה ללא התחייבות מצדם ללמד. מבטים אינה תוכנית מואצת. להפך, רצינו לתת להם את הזמן לבחור אם לעבור להוראה, ואם אכן יבחרו לעבור להוראה - לתת להם זמן להסתגל לשינוי. לא הרשיתי גם להשתמש במינוח תוכניות הסבה להוראה, כי זו אינה הסבה"

בעשר השנים הראשונות בטכניון עבדה הפרופסור חזן בעיקר עם התעשיה ובשנים 2015-2011 כראש המחלקה, עבדה בעיקר עם המגזר הציבורי (בעיקר משרד החינוך), ועם המגזר השלישי – עמותות וארגונים אחרים ללא מטרות רווח (המשק מורכב משלושה מגזרים - ציבורי, פרטי ועמותות), שכמעט לא הכירה לפני כן.
מה היה הרקע ל'מבטים', תוכנית הדגל שהגית ויזמת?
חזן: "במסגרת תפקידי כראש מחלקה, הגיתי את תוכנית מבטים שהיא מתוכניות הדגל של הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. במסגרת העבודה רבת השנים בעבודה עם תעשיית הטכנולוגיה העילית בפיתוח תפישת ה-Agile, פגשתי אנשים נפלאים בוגרי מדע והנדסה שכמהים לעשות משהו נוסף, כמו למשל, ללמד. באותה תקופה התחיל גם שיח ציבורי בנושא חשיבות המתמטיקה והמדעים ומספר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה שירד באופן משמעותי. תעשיית הטכנולוגיה העילית החלה אף היא להרגיש מחסור במועמדים.
"ברקע זה, בנינו את תוכנית מבטים, שבמסגרתה מוזמנים בוגרי הטכניון לחזור לטכניון וללמוד להיות מורים למדע וטכנולוגיה, עם מלגת שכר לימוד מלאה. בנינו עבורם מערכות לימוד נוחות ליום בשבוע במשך שנתיים - ארבעה סמסטרים, כך שיוכלו לשלב בנוחיות לימודים ועבודה. בתום השנתיים הם יכולים לבחור אם להיות מורים למדעים בבית ספר תיכון. מבטים מיועדת רק לבוגרי הטכניון, זה היה כמובן גם אינטרס של הטכניון, כי בוגרים אלה יחנכו את דור העתיד של הסטודנטים שילמדו בטכניון".
מה הופך את 'מבטים' לכל כך מושכת עבור המשתתפים בה?
חזן: "הסטודנטים במבטים מקבלים מלגת לימוד מלאה ללא התחייבות מצדם ללמד. מבטים אינה תוכנית מואצת. להפך, רצינו לתת להם את הזמן לבחור אם לעבור להוראה, ואם אכן יבחרו לעבור להוראה - לתת להם זמן להסתגל לשינוי. ניתן כמובן להתחיל ללמד גם כעבור חמש או עשר שנים, אם וכאשר יחליטו להחליף קריירה. לא הרשיתי גם להשתמש במינוח תוכניות הסבה להוראה, כי זו אינה הסבה. דווקא היה לנו חשוב שהסטודנטים במבטים יביאו למערכת החינוך את כל מה שהם יודעים מטכנולוגיה העילית ומהתעשיה. לא חייבנו אותם להתחיל ללמד במערכת החינוך, כי הוראה יש גם בטכנולוגיה העילית. בסיום התוכנית הם יכולים לחזור לתעשיה ושם לתרום וליישם את מה שלמדו בתוכנית, ואם יבחרו יוכלו בכל שלב בקריירה לעבור ללמד במערכת החינוך.
"רצוי שמורים למתמטיקה ולהנדסה, ובכלל מורים למדעים, יהיו כאלה שהוראה היא קריירה שנייה עבורם ולא ראשונה. תחשבי למשל, איך מורה יכול ללמד מדעי המחשב אם מעולם לא עבד בחברת טכנולוגיה עילית. הקשרים של המורה עם התעשיה מאפשרים לו גם לקחת את תלמידי המדעים לסיורים בחברות טכנולוגיה עילית. זה היבט משמעותי מאוד".

ההדים של 'מבטים'

ממחלקה לפקולטה
"אחת התוצאות של תהליך זה הייתה שינוי סטטוס המחלקה לפקולטה שהיא בסדר גודל דומה לחלק מהפקולטות בטכניון. במקביל, התמניתי לכהן כדקאנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. זה היה הישג משמעותי מאוד מבחינתי. לנהל שינוי מהותי כזה זה כלל לא פשוט והניהול האג'ילי, שבמהותו הוא ניהול שינויים, עזר לי מאוד ליישם את השינוי"

חזן: "זו הייתה תקופה מדהימה ורמת הסטודנטים שלמדו בפקולטה עלתה באופן משמעותי. דיברו על כך בכל מקום. יש סיפור מרתק המבטא את ההד החיובי של תוכנית מבטים. בתום מלחמת יום הכיפורים, התחילו ללמוד בטכניון פדויי שבי שחזרו מהשבי הסורי והמצרי בליווי היחידה לקידום סטודנטים, כדי לסייע להם להשתלב מחדש כמה שיותר מהר. היו שני פדויי שבי שחזרו ללמוד בטכניון בתוכנית מבטים. יום אחד סיפר לי עמית מהטכניון שבאירוע של פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים דיברו על תוכנית מבטים. זה פשוט מפעים.
"דיברו על התוכנית ללא הפוגה גם במשרד החינוך שהייתי עימו בקשר הדוק. 'מבטים' הפך לשם דבר ולדגם לחיקוי. מנהלי בתי ספר תיכון פנו לטכניון וביקשו מורים מתוכנית 'מבטים', כי ידעו שהם בוגרי טכניון ושולטים בחומר הלימוד, ובנוסף הם בעלי ניסיון בטכנולוגיה העילית וחלקם אף הקימו חברות טכנולוגיה עילית".
מתי השתנה סטטוס המחלקה לפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בהובלתך?
חזן: "כשהמחלקה החלה לגדול יחד עם תוכנית מבטים, גדל גם מספר חברי הסגל. אחת התוצאות של תהליך זה הייתה שינוי סטטוס המחלקה לפקולטה שהיא בסדר גודל דומה לחלק מהפקולטות בטכניון. במקביל, התמניתי לכהן כדקאנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. זה היה הישג משמעותי מאוד מבחינתי. לנהל שינוי מהותי כזה זה כלל לא פשוט והניהול האג'ילי, שבמהותו הוא ניהול שינויים, עזר לי מאוד ליישם את השינוי".
ב-2015 סיימה הפרופסור חזן את כהונתה כדקאנית הפקולטה, כי הרגישה לדבריה, שלאחר מעבר השלב לפקולטה, מוטב להעביר את ההובלה למישהו אחר. כך נסעה לשבתון בניו-יורק בקורנל טק (סניף של הטכניון בניו-יורק), שהוקם בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל. בתום השבתון ב-2017, חזרה והחלה לכהן בתפקידה כיום בטכניון, דקאנית לימודי הסמכה. במסגרת תפקיד זה היא אחראית על כל התואר הראשון בטכניון, כ-10,000 סטודנטים. תפקיד מרתק ביותר, כך היא מספרת.

#סולמות

המדד להצלחה
"אם מדי שנה מסיימים מאה בוגרים את תוכנית מבטים, אנחנו יודעים שמחצית מהם מתחילים ללמד עם סיום הלימודים. כלומר, היום יש כבר 400 מורים בוגרי מבטים במערכת החינוך. נניח שכל אחד מהם מלמד בשנה כמאה תלמידי מדעים שנחשפים לבוגרי טכניון. במהלך חמש שנים מדובר בכ-200,000 תלמידים שלמדו ולומדים עם בוגרי הטכניון. זהו מספר גדול מאוד שמעלה משמעותית את ההסתברות שתלמידי תיכון יגיעו ללמוד מדעים והנדסה באקדמיה"

ההזנק השני של הפרופסור חזן במסגרת תפקידה כיום הוא 'סולמות' שיצא לדרך באוקטובר 2017. חזן: "מצאנו שהסטודנטים הלומדים בטכניון לא מכירים את המחקר שמתבצע פה כי הם מגיעים לטכניון ללמוד. על-מנת לחשוף אותם למחקר המתקדם שמתבצע בטכניון, הקמנו את תוכנית #סולמות שבמסגרתה אנו מקיימים מגוון פעילויות במטרה לחשוף אותם למחקר ולאפשר להם לרכוש כישורי מחקר".
מה משמעות המושג סולם דואלי - Dual Ladder?
חזן: "יש מושג בתעשיה שנקרא סולם דואלי (Dual Ladder), סולם המאפשר להתקדם או בכיוון הטכני או בכיוון הניהולי. למשל, אם את טובה בטכנולוגיה מסוימת אבל אין לך כישורי ניהול, יקדמו אותך במסלול הטכנולוגי כדי שתהיי מקור ידע. מצד שני, אם את טובה מאוד בניהול אנשים, תקודמי למסלול הניהולי. עדיין תהיי מצוינת בתחום הטכנולוגי כי גם הוא חשוב, אבל לא תהיי מקור ידע בהקשר טכנולוגי אלא תתמקדי בניהול אנשים".
מה אתם מעניקים לסטודנטים במסגרת #סולמות?
חזן: "אנחנו מעניקים לסטודנטים שלנו למדע והנדסה כישורי מחקר, שהם כישורים חשובים גם בתעשיה וגם באקדמיה. חשיבותם של כישורי מחקר באקדמיה ברורה, כי מהותה של האקדמיה היא מחקר. אבל גם בתעשיה כישורי מחקר חשובים כי הערך המוסף של התעשיה בישראל הוא המחקר שמבוצע בה. פיתוח זול משמעותית, יש למשל, בהודו או בסין, אבל החוזקה הישראלית היא המחקר. לכן, כאשר אנחנו נותנים לסטודנטים שלנו אפשרות ללמוד גם כישורי מחקר בתואר הראשון אנחנו בעצם נותנים להם כישורים חשובים גם לתעשיה".
בין השאר, מעניקה תוכנית #סולמות לסטודנטים קורסים החושפים אותם למחקר, שיש להם ביקוש גבוה מאוד. פעילות נוספת היא ביריד התעסוקה שמתקיים בטכניון פעמיים בשנה, שעד היום הציגו בו רק חברות טכנולוגיה עילית. הדבר המדהים הייחודי בתוכנית הוא הצעות עבודה במחקר בטכניון.
חזן: "יש לנו היום יותר ממאה הצעות עבודה בקמפוס לסטודנטים לתואר ראשון. הרעיון הוא שהסטודנטים יעבדו במחקר בטכניון בתחום אותו הם לומדים. כך הם גם יוכלו להחליט באופן מיטבי לגבי המשך אקדמי לתואר שני ושלישי, כי הם יכירו ויבינו מהו מחקר ויבינו שבטכניון לא רק מלמדים אלא גם חוקרים. כשהם יסיימו ללמוד, אם יבחרו לעבוד בתעשיה הם יוכלו גם לתרום למחקר המתבצע בתעשיה, כמו גם להבין את המחקר שעומד בבסיס הטכנולוגיות שהם יפגשו.
כיצד נמדדת ההצלחה של הזנקים אקדמיים כגון אלה?
חזן: "בואי נסתכל, למשל, על ההשפעה של תוכנית 'מבטים' שהתחילה ב-2011. אם מדי שנה מסיימים מאה בוגרים את תוכנית מבטים, אנחנו יודעים שמחצית מהם מתחילים ללמד עם סיום הלימודים. כלומר, היום יש כבר 400 מורים בוגרי מבטים במערכת החינוך. נניח שכל אחד מהם מלמד בשנה כמאה תלמידי מדעים שנחשפים לבוגרי טכניון. במהלך חמש שנים מדובר בכ-200,000 תלמידים שלמדו ולומדים עם בוגרי הטכניון. זהו מספר גדול מאוד שמעלה משמעותית את ההסתברות שתלמידי תיכון יגיעו ללמוד מדעים והנדסה באקדמיה".

פירמידת MERge

הערך האקדמי המוסף
"לאחר שנרכש הידע המחקרי עם שלוש המטא מיומנויות, ניתן ליצור משהו חדש ומכאן שם הדגם MERge. לכן, כבר במהלך התואר הראשון, כשהסטודנטים רוכשים את הידע המחקרי, אנחנו מאפשרים להם לרכוש כישורי מחקר (במסגרת #סולמות) וגם כישורי הוראה (במסגרת מבטים). אם נוסיף גם כישורי ניהול, הם יוצאים מהאקדמיה עם ערך מוסף ויהיו מובילים גם מבחינת הידע וגם מבחינת הכישורים והיכולת"

MERge- Managemaent, Education, Research, Generation (ניהול, חינוך, מחקר - המובילים ליצירה). MERge היא מסגרת שפתחה הפרופסור חזן להתפתחות מקצועית של מדענים ומהנדסים. על-פי מסגרת זו, שלוש מטא מיומנויות (מיומנויות על) - חינוך, מחקר וניהול – עשויות לתרום רבות להתפתחותם המקצועית של מדענים ומהנדסים. תוכנית מבטים נתנה להם את הידע בחינוך מתוך תפישה שמיומנות זו חשובה לכל קריירה – באקדמיה, בתעשיה ובמערכת החינוך. את הידע במחקר הם מקבלים ב#סולמות.
חזן: "גם מיומנות ניהול חשובה כמובן בכל קריירה, אני למשל, מבצעת מחקר על פעילויות שונות שאני עושה במסגרת תפקידי הניהול שלי וכך יכולה לקבל החלטות באופן מושכל. כשאני עושה מחקר על פעילות ניהולית, אני מנסה לראות כיצד אני מיישמת את תוצאות המחקר בהקשר ניהולי. כדקאנית לימודי הסמכה, אני משתמשת במקרים רבים בשאלונים וכך יכולה לקבל ממקור ראשון מידע כגון לְמה הסטודנטים מתחברים ומה ההצעות שלהם לשיפור. הנתונים מאפשרים לי לבצע על פיהם שינויים ולנהל את הדברים טוב יותר".
מה מרכיב את פירמידת MERge?
חזן: "בפירמידה שמרכיבה את MERge, הידע בתחום החקר במדע והנדסה נמצא בבסיס. מעל הידע של תחום דעת זה נמצאות שלוש המטא מיומנויות – ניהול, חינוך, מחקר. לאחר שרכשת את הידע הזה את יכולה לעשות עליו גם מחקר, ללמד אותו או לנהל בתחומים מתאימים. למשל, בהקשר של חינוך, את לא יכולה ללמד מתמטיקה בלי לדעת מתמטיקה. עלייך לדעת את התחום.
"בראש הפירמידה הזאת נמצא ה-ge-generation - יצירה. לאחר שנרכש הידע המחקרי עם שלוש המטא מיומנויות, ניתן ליצור משהו חדש ומכאן שם הדגם MERge. לכן, כבר במהלך התואר הראשון, כשהסטודנטים רוכשים את הידע המחקרי, אנחנו מאפשרים להם לרכוש כישורי מחקר (במסגרת #סולמות) וגם כישורי הוראה (במסגרת מבטים). אם נוסיף גם כישורי ניהול, למעשה ניישם את מודל ה-MERge. בכל מקרה, גם כעת, בוגרי הטכניון מסיימים ללמוד עם ערך מוסף והם מובילים גם מבחינת הידע וגם מבחינת הכישורים.
הפרופסור אורית חזן פורצת דרך בהישגיה בהבנת חשיבות החפיפה בין האקדמיה והתעשיה ובשילוב הצוותאי (סימביוטי) בין ניהול, חינוך ומחקר. מדענית רבת היבטים המבטאת באופן מובהק את המשמעות של הוראה ולמידה לצד מחקר.

תאריך:  03/01/2019   |   עודכן:  28/01/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 מקור ראשון
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
יצירה מחדש בהוראה ומחקר
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
קישקושים - חרא הוראה בטכניון ל"ת
אחד שהיה שם  |  16/02/19 13:56
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יורי מור
כפי שסיפר הבמאי, אנשי הצוות חפרו בארכיונים רבים בארץ ובארצות הברית    ולמרות שלא הגיעו לכול המקורות להם שאפו, הם יצרו סרט, אשר עורר בי המון מחשבות והרהורים
אבי ברוכמן
פרשת המעילה והגניבה ונפילת הבנק למסחר היה אירוע מכונן בהיבט הכלכלי ובהיבט הפשיעה המאורגנת במדינת ישראל. מהאירוע הופקו לקחים, וניתנו הנחיות מצד הרגולטור, המפקח על הבנקים - שמחייבים את כלל מערכת הבנקאות בישראל עד היום - על-מנת שלא ישנו מקרים כאלה
חלי ממן
שפיות, מדידת כמויות ויצירת סביבה שעוזרת לנו לא להגזים. איך? דרך מודעות, ארגון הסביבה כך שתעזור לנו להצליח וחיבור הגוף לנפש
הילה קומם
מכון ז'בוטינסקי ומרכז מורשת בגין שמחים להציג את הכרך השביעי של המהדורה החדשה של כתבי ז'בוטינסקי ארץ ישראל ב'    הכרך כולל מאמרים משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 שטרם פורסמו בצד מאמרים ותרגומים שחודשו ועברו עריכה לשונית ומדעית הכרך עוסק ב'אני מאמין' הציוני של ז'בוטינסקי, במצב היישוב היהודי ויחסיו עם בריטניה ובלקחי מאורעות תרפ"ט
ארי בוסל
"אם הייתי יודע שכל כך הרבה אנשים יגיעו, הרי הייתי מקדים מספר ימים" אמר המנוח בהרהור, כשראה את ההמונים שהגיעו להלוויתו
רשימות נוספות
הטכניון  / מי ומי    | 
היסטוריה בחלל: ביקור ראשון בכוכב פלוטו  /  דורון שחם
דיוקנה של כימאית יוצרת  /  שרון מגנזי
בציר טוב יותר  /  מגזין הטכניון
תאֵי הָעֶצֶב  /  ד"ר רועי צזנה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il