בשלט רחוק?
הצעת החוק, שעלתה בעבר, לאפשר ליורדים להצביע בבחירות לכנסת היא החלטה אומללה. ייתכן שהצבעת תושבי חו"ל תתרום לחיזוק הימין, וגם עולי רוסיה, אך לא פחות מכך היא תחזק את תופעת הירידה מן הארץ.
לא סוד הוא שיורדים רבים, שהם תושבי קבע בחו"ל, משקיטים את מצפונם הציוני על-ידי שמירה על זיקה לארץ. זאת על-ידי דיבור בשפה העברית, ביקורים בארץ, השתתפות בני נוער במחנות קיץ בישראל וכדומה.
באורח פרדוכסלי, זיקה סמלית זו לארץ מחזקת את אחיזתם בחו"ל של היורדים ואינה מעודדת את עלייתם לארץ. האפשרות להצביע בנֵכר לכנסת תחזק רשמית לכאורה את זיקתם הציונית, ותחסוך מהם את העלייה לארץ. בכך המדינה מעניקה אפוא לגיטימציה לישראליותם ב'שלט רחוק' של היורדים, ללא התערות בחיים כאן, ופרס לירידה.
לעומת זאת, צריך להחיל את הצעת החוק על תרמילאים ושוהים זמניים בחו"ל, עקב שליחות, עבודה וכד'. כתושבי ישראל, המעורבים בחיי הארץ, לא ראוי בנסיבות אלה לשלול מהם את זכות הבחירה, ואת השפעתם על הפוליטיקה הארצית.
אם עייפים לא נוהגים
על-פי סקר, שערכה תנועת 'אור ירוק', 27% מהנהגים נרדמו במהלך נהיגה. זהו ממצא מדאיג ביותר. לא מעט תאונות אירעו בגלל עייפות של נהגים, שלא פעם אחת הובילה לנמנום או שינה על ההגה.
מדובר בגורם אנושי שניתן בהחלט למנוע אותו, ויש להביא אותו למודעות הציבור. לא תמיד העייפות נגרמת בגלל שתיית משקאות משכרים, אלא לרוב מחוסר שינה. לכן בצד הפרסומת המוצלחת של
משרד התחבורה "אם שותים - לא נוהגים", ועל אותו משקל, יש להציג במקביל בכלי התקשורת גם את הקמפיין "אם עייפים - לא נוהגים".
יש לקוות שהקמפיין יחלחל לתודעת הנהגים, שיקפידו לנהוג בעירנות, ובכך יצמצמו את ממדי תאונות הדרכים. ובא לציון גואל.
הרב החלוץ
עם כל הכבוד לרבה של אפרת, הרב שלמה ריסקין, אשר פסק כי עישון סיגריה הוא איסור הלכתי, דומני כי פסיקתו אינה חדשה.
זכות הבכורה שמורה לרב עובדיה, הרבה לפניו הוא הצביע על כך, שהעישון המזיק לבריאות הוא איסור מפורש מן התורה, והמעשן עובר על החיוב "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
עם זאת, הרב היה מודע לכך כי מדובר בגזירה שאין הציבור (ובכללם בחורי הישיבה) יכול לעמוד בה, ועל כן המליץ על שיטות גמילה, בסיוע המכונים השונים בתחום. הקו המנחה אותם הוא: "נגמלת - שילמת; לא נגמלת- לא שילמת".
מוסר כפול
"האנוסים החדשים" - כך מכנים את עצמם לא אחת חרדים שחזרו בשאלה, אך שומרים על חזות חרדית.
יש מידה רבה של ציניות בכינוי "האנוסים", שהרי מדובר במקרה הפוך: האנוסים שמרו בנאמנות מצוות בסתר, תוך הקרבה אישית, וגם החזות החילונית הייתה בגלל פיקוח נפש. ואילו כאן מדובר באנשים שחיים חיים כפולים מרצונם החופשי. הגירסה החרדית של ד"ר ג'קל ומיסטר הייד אמרנו?
אולם הגרוע מכל הוא לא רק השקר שהם עושים בנפשם בעצם העובדה, שהם לא יצאו מהארון וחיים כחילונים גמורים בלבוש חרדי, אלא המסָרים המבולבלים שהם מקנים לילדיהם.
כידוע ילדים (ואפילו עובָּרים) אינם טַבּוּלָה רַסָה (לוח חלק), והם עֵרים מאוד לרחשי הלב של הוריהם. המסָרים הסמויים שהם קולטים מסביבתם חזקים בהרבה מן המסָרים הגלויים. יוצא אפוא שמעֵבר לחילוניות ההורים מנחילים לצאצאיהם ערכים בלתי חינוכיים של שקר, צביעות, חוצפה וכדומה. הורים לא מחונכים משמשים מודל שלילי לילדיהם.
חֲבָל שההורים ראו במצוות עול, במקום לראות בהן - בדומה למשקולות המפתחות את הגוף - כלי לגיבוש זהותם הפנימית ולהעשרת אישיותם.
על חוד הלשון
מע"מ על ביצים - מַסְ לוּל
עסקן ציבורי - רַב מַאכֶר
משרד הדתות - מְעַצֵּב דת קהל
משרד לייעוץ - עֵצה וּביקוש
הוצאה לאור של משרד הביטחון - סִפְרוּת מגויסת
וברוח אופטימית: כֵּף התקווה הטובה
