שוב המדינה כְּיוּרָה רותחת. ראש הממשלה הקדים את הבחירות מנובמבר בהנחה מוטעית שכך יספיק לשוב ולהיבחר לראשות הממשלה בטרם יחליט
אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, על העמדתו לדין והגשת כתב אישום, אלא שֶׁלְהַוָּתוֹ הוברר לו שהיועץ, המתנהל בדרך כלל בעצלתיים, הקדים את תחזית רה"מ ומסיים לגבש הכרעתו. עתה החל מחול שדים - ביבי הטוען "שאין כלום כי לא היה כלום" החליף את עורכי דינו בכאלו שנראו לו בכירים ולדעתו טובים יותר... הכל בשביל כלום? עתה פצחו חַנֵּפַיו במחול שדים נגד הפרקליטות ובו בזמן החל ביבי בחיפוש מימון לסוללת פרקליטיו. תחילה ניסה כהרגלו להשיג מימון ממלכתי ומשנחסמה דרך זו חזר לחפש מימון מידידיו בעלי ההון - כאילו לא בְּשֶׁל כך כבר הסתבך לכאורה בפלילים... דומה הדבר להבדיל, לגזלן שהועמד לדין וביקש מִהַנִּגְזָלִים או ידידיהם לממן לו את הגנתו.
הבחירות בליכוד המאבק בליכוד היה מכוער כמעט כרגיל, רשימות מומלצים ורשימות חיסולים עברו מיד ליד. בריתות נרקמו וגם הופרו. השמצות והטחות הופצו, המיוחד במישור זה הייתה התנכלותו של רה"מ ביבי ל
גדעון סער, בטענה ש"שמע מ-3-2 אנשים" שסער עשה יד אחת עם לא פחות מנשיא המדינה לגרום ל"פוטש" בכך שהנשיא יטיל על סער, ולא על ביבי, שלגביו כבר יוגש כתב אישום, להקים את הממשלה החדשה. כל הכחשותיו של סער לא הועילו וגם דרישתו לגלות מי ומי אלו שהוציאו דיבתו רעה לא נענו. המוזר הוא שביבי ואנשיו תקפו לא מכבר את המפכ"ל היוצא אלשיך, שטען שנשכרו חוקרים לחקור עליו ועל מספר קציני משטרה בכירים, וסירב לגלות מי היו החוקרים ומי שכר את שרותיהם. ממש החרב המתהפכת. כן, ביבי צעד צעד נוסף להחרבת החוק והסדר במדינה כאשר האשים ללא בושה וללא רְתֵת את כב' הנשיא במזימה לסילוקו מבלפור.
תוצאות הבחירות הפתיעו לטובה. אחרי קדנציה בה הציבור התבייש בנציגיו בבית המחוקקים מספר חברי כנסת שהתגלו בריקנותם או בטיפשותם הודחו מן הרשימה. הצעקני והבולט ביניהם היה
אורן חזן שהורחק על-ידי ועדת הכנסת שוב ושוב מפעילות. לחזן יש מגוון תכונות וסגנון שאינם מתאימים לח"כ. מצד שני רבים נהנו מתעלוליו כצופים במין קומדיה פרועה. בחצרות מלכים תמיד היה תפקיד לליצן ובחצר הביזנטינית של ביבי ושרה, או סָמוּךְ לה, מילא חזן תפקיד זה, ודומני שבכל זאת כולנו העדפנו את תצלומי ה"סלפי" שלו, אפילו עם הנשיא
דונלד טראמפ, על צילומיו של
נתן אשל.
עדת חַנֵּפַיו של ביבי לא השתנתה רבות, דודי אמסלם ו
דוד ביטן נותרו על-כנם, הגם שירדו מעט ברשימה, בעוד שֶׁשָּׂרַת [חוסר] התרבות "אִיסְטְרָא בִּלְגִינָה"
מירי רגב נותרה בצמרת לְבוּשָׁתֵנוּ וחזקה עליה שנמשיך להתבייש בה. השר הָרֵיְקָן
איוב קרא הנכבד, מגדולי החנפים, נזרק ככלי אין חפץ בו. אכן אוי לדרוזים שהוא היה נציגם. עדה משכילה זו, שבה רופאים, עו"ד וקצינים בכירים רבים ראויה הייתה ליצוג הולם יותר בליכוד ובכנסת. אולי הדרוזים שִׁלְּמוּ את מחיר התנגדותם לחוק הלאום ומחיר עלייתם לרגל אל
בני גנץ. אולי ביבי ישכיל למנות מי מהם לאחד המקומות ששוריינו על ידו.
מינויו של
יואב גלנט לשר הקליטה [כנראה מינוי ביניים] לא הותיר טעם טוב בפה. מופז ו
ציפי לבני שלמו את מחיר ריקודם ממפלגה למפלגה. תמיהה היא קליטתו המיוחדת בליכוד ומינויו החפוז לשר. מי שהתכחש למי שמינהו לשר - הישמור אמונים למי ששב ועטעה טעות שכזו? האם ביבי כה נבהל מ
מפלגת הגנרלים עד שחש צורך לקושש לעצמו גנרל? אפילו מליגה אחרת? גם מינויו הקודם, על-ידי
משה כחלון, לשר הבינוי והשיכון היה תמוה, למרות נסיונו הרחב והמתרחב בִּבְנִיַת ביתו הפרטי במושב... ממש מוזר כמינויו של
אריה דרעי לשר הפנים.
גם את מִפְעֲלּוֹתַיו של נציג העדה האתיופית, ח"כ
אברהם נגוסה, שצנח לסוף העשירון השלישי, לא ראינו בכנסת היוצאת. שוב - האמנם הוא מבחירי העדה ונציגה? לבוחרי הליכוד פתרונים.
ימין חדש והבית היהודי נפתלי בנט ו
איילת שקד היו בלתי הגונים כלפי המפד"ל שאירח אותם והעלה אותם לגדולה. אומנם הם הפיחו בו חיים אך אין זה ראוי או הוגן לפרוש כך, 3 חודשים לפני הבחירות שהוכרזו, ולהשאירם כתמר שכל צמרת ענפיו קוצצו לפני חג הסוכות וליטול עמם את המנדט והתקציבים הנלווים לו למפלגה חדשה, אך הגינות בפוליטיקה אינה מצרך מבוקש. גם לא אצל שרת המשפטים.
האמנם הם ראויים להוסיף ולשמש שרים, תפקיד אליו נשלחו, או שלחו עצמם, מטעם
הבית היהודי? מה חושב על כך ביבי? כלום מישהו יעתור עתה לבג"ץ על המשך החזקתם במשרותיהם הרמות? אומנם כך נהגה לבני במספר מפלגות, וכך עשה אריק שרון לליכוד שהוא עצמו ליכד. מוזר בעיני שצמד-חמד זה זוכה בינתיים להצלחה של ממש. אני הייתי חושש עתה לתת בהם אמון.
הבית היהודי כנראה התאושש מעט, בחר לעצמו מנהיג חדש שחובש כיפה שלמה ולא בגודל מטבע של 25 אגורות כבנט. ואולי המפלגה עוד תספיק להתארגן לקראת הבחירות. דומה שבנט ניצל את הבית היהודי כְּכָּנָה להרכיב עליה צמח זר אחר, או כמקפצה לעתיד פוליטי אישי של עצמו, וטוב למפלגה שנפטרה משני מנהיגים שאמנם הם מוכשרים ובעלי-יכולת שעלו להנהיגה הגם שלא היו בשר מִבְּשָׂרָה אלא נטע זר.