הערכה מציאותית של יחסי ישראל-ארה"ב לא מתמקדת בסכסוך הערבי-ישראלי, בעניין הפלשתיני ובגורם היהודי בארה"ב - שהם זוטרים בהקשר האזורי והעולמי - אלא באינטרס ארה"ב במזרח התיכון ובעולם, בהחרפת איום הטרור האיסלאמי בארה"ב, וביכולות המבצעיות והטכנולוגיות של ישראל.
יחסי ישראל-ארה"ב השתנו דרמטית מאז 1948, כאשר מחלקת המדינה, הפנטגון וה-CIA התנגדו להכרה בישראל ומנעו ממנה אמצעי מלחמה, בטענות שהופרכו במציאות: ישראל תהיה בעלת ברית של ברית המועצות; המיעוט הערבי יהפוך לרוב; המדינה תושמד על-ידי צבאות ערב; ישראל תהייה נטל במזרח התיכון.
יחסי ישראל-ארה"ב עברו תמורה מהותית מאז "מבצע סיני" ב-1956, כאשר נשיא אייזנהאואר כפה על ישראל נסיגה מלאה מחצי האי סיני ומרצועת עזה. שיתוף הפעולה האסטרטגי ישראל-ארה"ב זינק באופן דרמטי מ-1967, כאשר הנשיא ג'ונסון איים על ישראל לבל תפתח במכת-מנע נגד מתקפה משולבת של מצרים-סוריה-ירדן: "ישראל לא תהייה לבד, אלא אם כן תפעל לבד...."
מלחמת המנע ב-1967 הביאה להכרת ארה"ב בערך המוסף האסטרטגי של ישראל מול מדינות ערב, בכלל, ומול ברה"מ ובעלות בריתה הערביות, בפרט. הניצחון הישראלי ריסק את צבאות מצרים וסוריה הפרו-סובייטיות שאיימו על טורקיה, מדינות ערב הפרו-אמריקניות ואירן (שהייתה בשלטון השאח הפרו-אמריקני), ובלם את זינוק הנשיא המצרי נאצר להנהגה פאן-ערבית, שנועד לקדם את ברה"מ ולכתוש את מעמד ארה"ב במזרח התיכון, המפרץ הפרסי, האוקינוס ההודי ומזרח הים התיכון.
"מלחמת ששת הימים" הפכה את ישראל מנטל לנכס אסטרטגי ייחודי עבור ארה"ב. לדוגמה, ב-1970 פלשה סוריה הפרו-סובייטית לירדן הפרו-אמריקנית, כאשר ארה"ב הייתה שקועה ב"בוץ הוויטנאמי", אך נסוגה עקב מסר הרתעתי של ישראל שתיגברה כוחות ברמת הגולן.
אין פתרון
"מבצע אנטבה" ב-1976 חשף את יכולות ישראל המודיעיניות והמבצעיות במלחמה בטרור, שהפך לאיום מחמיר על ארה"ב והעולם המערבי. השמדת הכור הגרעיני העירקי ב-1981 שידרגה את תדמית ההרתעה של ישראל, וחסכה מארה"ב עימות גרעיני מול
סדאם חוסיין לאחר פלישתו לכווית ב-1990.
בניגוד לתובנה הפשטנית כאילו שיתוף הפעולה ארה"ב-ישראל היה פועל יוצא של האיום הסובייטי, הביאה התפוררות ברה"מ ב-1991 למעבר מעולם דו-קוטבי (ארה"ב מול ברה"מ) לעולם רב-קוטבי (ארה"ב מול משטרים פורעי-חוק ושאפתנים) הרבה יותר תזזיתי, מפוצל, בלתי-צפוי ואלים, המגביר את חיוניות ישראל כמוצב-קדמי באזור קריטי לאינטרס ארה"ב.
התפרצות הצונאמי הערבי ב-2010, הנמשכת לפי שעה, במקביל לאיום הגובר ומתרחב של האייתולות - הרואים בארה"ב "שטן" גדול יותר מישראל - מחריפים את איום הטרור הסוני והשיעי על העולם החופשי, מאיימים על כל משטר ערבי פרו-אמריקני, ומעצימים את חיוניות ישראל במאמץ לאבטחת משטרים אלו, לבלימת/הפלת האייתולות, ולצמצום זעזועי המזרח התיכון.
בניגוד לתובנה הפשטנית כאילו על ארה"ב לבחור בין ישראל לבין הערבים, כל עוד אין פתרון לבעיה הפלשתינית, מוכיחה המציאות ששתוף פעולה ארה"ב-ישראל משתדרג במקביל להשבחת שhתוף הפעולה ישראל-ערב מול איומים מחריפים שאינם קשורים לעניין הפלשתיני.
[
המאמר פורסם במקור ב-The Ettinger Report].
