המרד החות'י בתימן, שתופס תאוצה מאז 2011, איננו מרד מקומי. בדומה לזירות אחרות במזה"ת, מדובר בזירת התגוששות בין אירן, מנהיגת ציר ההתנגדות, לסעודיה, מובילת המחנה הסוני המתון. השיקולים הגיאו-פוליטיים שיפורטו להלן הביאו את אירן להשקיע מאמצים ומשאבים רבים בזירת תימן, כדי להגדיל במידה ניכרת את השפעתה בזירה התימנית, תוך ניצול המשבר במדינה זו.
ראשית, אירן ביקשה לאגף את סעודיה מדרום ולהציב אותה למעשה תחת מצור, לאור הדומיננטיות האירנית בדרום עירק. שנית, אירן ביקשה להעניש את סעודיה על שהכניסה כוחות צבא לבחריין ודיכאה את המרד השיעי נגד משפחת אל-ח'ליפה הסונית ב-2011. התמיכה הסעודית באביב הערבי שפרץ בסוריה בשנה זו, הגבירה את המוטיבציה האירנית להעניש את סעודיה. שלישית, אירן רצתה לנכס לעצמה יתרונות גיאו-אסטרטגיים של תימן, ובראשם מיצרי באב אל-מנדב והים האדום, כדי למנף את כושר האיום וההרתעה שלה מול ארה"ב, סעודיה וישראל.
אירן מכחישה רשמית את הסיוע המקיף שהיא מעניקה לחות'ים, אך ללא הסיוע הזה - החות'ים לא יכלו להציב את האתגר הטילי המשמעותי לסעודיה, וכן לא יכלו לרשום את ההתקדמות וההצלחות שצברו בזירת הקרב. התקשורת האירנית, המזוהה עם משמרות המהפכה, הודתה שכוחות קודס פועלים בתימן, אם כי ציינה שמדובר במשימת סיוע
הומניטרי בדמות סיוע לפצועים. התקשורת התימנית דיווחה על חיסולם של מומחים שונים מכוחות קודס בקרבות בתימן. משמרות המהפכה אף שיגרו לתימן כוח של חיזבאללה, שמאמן את החות'ים כדי לשפר את יכולות הקרב שלהם. מי שהוביל את פעילות חיזבאללה הוא בכיר הארגון ח'ליל חרב, שגם הזרים סיוע פיננסי לחות'ים.
הכשרה צבאית, טילים ומטענים
החות'ים חבים את יכולות הקרב שלהם לסיוע האירני המקיף שהם מקבלים. כחלק מההכשרה שאירן מעבירה לפעילים החות'ים, הם נוטלים חלק בקרבות בסוריה, כטבילת אש שתשפר את ביצועיהם בקרבות בתימן. באוגוסט 2017 נהרג מפקד חות'י, מוחמד אל-ווראפי, בעיר תדמור, בעת שלחם לצד פעילי חיזבאללה.
אירן מעמידה את יכולותיה בתחום הטילים לרשות החות'ים, ומכווינה לפחות חלק מההתקפות שלהם נגד סעודיה. באוגוסט 2018 הודה קצין בכיר במשמרות המהפכה, נאצר שעבאני, שמשמרות המהפכה הם שהורו לחות'ים לתקוף בשלהי יולי שתי מיכליות נפט סעודיות מערבית לנמל אל-חודידה האסטרטגי.
בנוסף, אירן מזרימה לתימן מטעני צד ומטעני קלע קטלניים, וכן מזל"טים. בכך היא מפרה את אמברגו הנשק שמוטל על תימן, ואת האיסור שחל עליה עצמה לייצא נשק, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון, ומהווה גורם חשוב בטרפוד יוזמות השלום בתימן. מעבר לכך, כוחות קודס מזרימים סיוע פיננסי לחות'ים, באמצעות רשת הלבנת כספים שעוברת בין היתר בגרמניה. אירן גם מבריחה לתימן דלק, שנמכר במדינה ורווחיו עוברים לידי החות'ים.
התמיכה הצבאית הנרחבת שמגישה אירן לחות'ים היא, לפיכך, סוד גלוי. כלי נשק שנתפסו על-ידי "הקואליציה הערבית" הלוחמת בחות'ים כללו אמל"ח מתוחכם, מתוצרת אירנית ברובו. ב-2018 העריכה הקואליציה, כי ניטרלה עשרות אלפי מטענים מוסווים מסוגים שונים שהחות'ים פיזרו מאז תחילת הקרבות, שיועדו לפגוע ללא אבחנה באוכלוסייה אזרחית ובלוחמים.
הקואליציה גם תפסה משגרי טילים מסוג קורנט. לפי הסימונים על המערכות ברור, כי הם יוצרו בשנת 2015, ולכן גם הועברו מן הסתם לתימן לאחר כניסת ההחלטה על אמברגו לתוקף (החלטה 2216 מאפריל 2015). טילי סקאד שנמצאו בידי החות'ים נשאו גם הם סימנים המעידים, כי מוצאם מאירן.
הקווים המקבילים של רוסיה
הפעילות האירנית נסמכת, בין היתר, על שיתוף פעולה עם רוסיה, שמספקת למשמרות המהפכה במועצת הביטחון מטריית הגנה להמשיך בייצוא הטרור לתימן. לפיכך, רוסיה משמשת גורם חשוב, שמאפשר לאירן להעמיק את אחיזתה והשפעתה בתימן ולעמוד מאחורי פיגועי הטרור הקטלניים של החות'ים במדינה, ומאחורי מתקפות הטילים שלהם נגד סעודיה.
במקביל לשיתוף הפעולה של רוסיה עם אירן בזירות מספר במזה"ת (סוריה הבולטת שבהן), היא פועלת בתיאום לאינטרסים האירניים גם בתימן. ב-2018 הטילה רוסיה וטו על החלטת או"ם המגנה את מעורבותה הצבאית של אירן בסיוע לחות'ים. החות'ים הצהירו, כי על רוסיה להיות מעורבת בהסדרה בתימן. ב-2018 אף שלחו החות'ים מכתב לנשיא
ולדימיר פוטין, וקראו בו לרוסיה להתערב במלחמה. עצם נכונותה של רוסיה לקיים דיאלוג מתוקשר עם החות'ים, מספק לה פלטפורמה בינלאומית להשמעת דרישותיה, ומבסס אותה כפטרון בינלאומי רלוונטי למתרחש בתימן.
רוסיה שואפת להגביר את מעורבותה באזורים שונים בעולם ופועלת מול ארה"ב והמערב על בסיס שני קווים מנחים - שאיפה לעולם רב-קוטבי שבו היא אחת ממעצמות העל המובילות, וראייה של "משחק סכום אפס" מול ארה"ב בכל זירה שבה היא פעילה. בהתאם לראייה זו, רוסיה מעוניינת להעצים את נוכחותה בים האדום, ולכן ציין בשנה שעברה שגריר רוסיה בתימן, ולדימיר דדושקין, כי אזור דרום תימן חייב להיות משולב בהסדר.
הרוסים הביעו בעבר עניין בהקמת בסיס צבאי באזור מפרץ עדן, שישמש כמעבר לקרן אפריקה שבה יש לרוסיה עניין צבאי ומסחרי. בשנת 2009 אף פורסמו בתקשורת הבינלאומית פרטים על כוונת רוסיה לפתח בסיס ימי באי התימני סוקוטרה, במקביל לחילוקי דעות גוברים בין תימן לארה"ב בסוגיות שונות כולל דמוקרטיה, זכויות אדם ולוחמה בטרור.
קשרים עם כל הצדדים
בראייה אסטרטגית, ועל בסיס התחרות עם ארה"ב, רוסיה שואפת למצב את עצמה כמתווכת, אשר ייחודה, כמעט בכל זירה שבה היא מעורבת, הוא היכולת לשאת ולתת עם כל הצדדים היריבים. תימן היא דוגמה אופיינית לכך. בעוד שהעמדה הרוסית גורסת, כי על תימן להישאר מאוחדת לפי החלטת האו"ם, רוסיה מעצימה את מעורבותה בדרום תימן מול כל הצדדים, על-מנת שתהיה לה היכולת לפעול באופן מאוזן מול סעודיה ומול אירן, ובהתאם - מול הקואליציה הערבית ומול החות'ים.
רוסיה אכן נמנעה בהצבעה על החלטה 2216 שקראה לאמברגו נשק על החות'ים והתנגדה לפעולת הקואליציה הערבית נגדם. במקביל היא תמכה בפלגים המתונים יחסית בקרב החות'ים מתוך אמונה, כי יוכלו להגיע להסדרה עם סעודיה, וכך תשמר רוסיה את האינטרסים שלה מול שני הצדדים בסכסוך. כיוון שרוסיה מעוניינת לשמר את האינטרסים שלה מול סעודיה, הכלכליים בעיקרם, היא מתחה ביקורת על ההקצנה החות'ית לאחר רצח הנשיא סאלח.
בשנת 2016 הביע סלאח נכונות לפתוח את כל הבסיסים הצבאיים בתימן לשימוש רוסיה, כדי שתסייע לתימן להילחם בטרור. רוסיה אף אינה מכירה רשמית בממשל החות'י שבירתו בצנעא מאז 2014. רוסיה משמרת קשרים טובים עם מגוון קבוצות וארגונים בדרום תימן, והביעה עניין בתיווך בין המורדים בדרום תימן לתומכי הנשיא מנסור האדי, בעקבות התקפת תומכי הנשיא על עדן.
בראייה אזורית כוללת, רוסיה פועלת להעצים את מעורבותה במזרח התיכון ובאפריקה ומנצלת התפתחויות פנימיות, ברובן בעקבות התלקחויות אירועי "האביב הערבי", לביסוס נוכחותה. הגישה הרוסית, התופסת את המאבקים באזור כהזדמנות אסטרטגית על בסיס קשריה מול כל הצדדים המעורבים, אף עוררה השוואה בין תמיכת רוסיה בממשלת האדי, הנהנית מתמיכת המערב והאו"ם, לצד הגיבוי שהיא מספקת לאירן ולבני חסותה החות'ים, לבין התיאום והקשרים הטובים בין רוסיה וישראל, לצד היחסים שרוסיה מנהלת במקביל עם אירן ובת חסותה סוריה.
ניתן לסכם, כי מוקד אי-יציבות נוסף במזה"ת אשר מוּנע לכאורה ממתחים פנימיים, ניזון מתשומות של מדינות חיצוניות, בין אם מהמעגל הקרוב, כאירן, ובין אם ממעגל מרוחק יותר, כרוסיה. האינטרסים השונים של המדינות הללו מייצרים שיתוף פעולה ביניהן, אשר את השלכותיו ההרסניות חווים מדי יום אזרחי תימן באמצעות הפלגים הלוחמים. כתוצאה מכך, ייתכן שקץ הלחימה בתימן יוכתב במידה מועטה על-ידי הצדדים הלוחמים ובמידה רבה יותר ייגזר מיכולתם ועניינם של גורמים חיצוניים, דוגמת אירן ורוסיה, להמשיך ולהזין צבאית וכלכלית את הצדדים הלוחמים.
