ניסן נקרא כך, על שם הניסים הרבים שזכינו בחודש זה ביציאת מצרים - עשר המכות וקריעת ים סוף, שבהן ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. אכן ניסן הוא חודש הניסים. אם כך מדוע לא נקרא בשם זה? משום שהאופי של החודש הוא של התרחשות ניסים. השם ניסן, הוא בדומה לשקדן, עצלן, משקל דקדוקי המציין תכונה ואופי.
בניסן נולד עם ישראל, שיצא ממ"ט שערי טומאה של גלות מצרים, ומכין עצמו כנגדם במשך מ"ט (49) ימי הספירה לתהליך היטהרות לקראת יום החמישים - חג השבועות, חג מתן תורה.
חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. זוכרים איך כתוב בתורתנו הקדושה: היום הזה יצאתם ממצרים". ממש בכל יום אנו מתחדשים בתהליך הגאולה ממצריים וּמתן תורה. יציאת מצרים היא היסוד כאמור להתהווּת העם היהודי וּלקיום המצוות. ולכן כל יהודי הוא חלק בלתי נפרד מהנס הגדול הזה.
הוא מקבל תזכורת מתמדת בתפילות ובתורה שהמצוות הן זֵכֶר ליציאת מצרים. אבל זו גם תזכורת שעדיין לא הגיעה הגאולה העתידה, שהניסים שיתחוללו בה, כפי שאומר הנביא ישעיהו, יהיו כל כך גדולים, שממש ישכיחו אף את גאולת מצריים.
נשות ניסן
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים. נשות ישראל היקרות, השוקדות בימים אלה במסירות וּללא לאוּת על ניקיון הבית וּביעור החמץ, וּבו-זמנית האיש והאישה שוקדים על ביעור החמץ הרוחני של העבירות - הידעתן?
המדרש מספר כי במשכן וּבבית המקדש הכהנים היו מנקים את אפר המזבח (הדשן) בניגונים. ולא עוד, אלא על כל דישוּן ודישון, הניגונים היו מתחלפים. מה נלמד מכך? גם ניקיון אפשר לעשות בשמחה וּבהתחדשות! כי הניקיון הוא מצווה. אז בואו ננקה בתחושת שמחה של מצווה עם הרבה מוזיקה יהודית!
וּלסיום בל נשכח, כי משנכנס אדר - מרבים בשמחה, ובניסן ממשיכים את השמחה וּביֶתר שְׂאֵת!
חודש טוב ושמח!
