בבקעת הירדן חיו עובדי אדמה פלשתינים. לאחר כיבוש הגדה המערבית ב-1967, צה"ל הוציא צו, שממוספר במספר 151, האוסר כניסת פלשתינים לאדמותיהם, שהוגדרו כשטחי אש. מדובר בקרקע פורייה, ששנים רבות הטיבה עם בעלי הקרקע החוקיים. במהלך שנת 2015 פלשו
מתנחלים לשש מאות דונם בבקעה בבעלות פלשתינית.
שוד קרקעות פלשתיניות בבקעה מבעיר תבערה, שאת מחירה משלמים בדם שני העמים. לשוד הקרקעות בבקעת הירדן מתווסף השוד בכפר סוסיא בגב הר חברון.
בתקופת התלמוד הייתה סוסיא עיר רחבת ידיים, בה שקקו חיים יהודיים. במרכזה היה בית כנסת גדול במיוחד, ששרידיו קיימים עד היום. בתקופה העותמנית מאז 1740 הוקם במקום כפר ערבי, שנשא את השם המקורי סוסיא.
ב-1948 התווספו לכפר סוסיא מאות פליטים בדואים, חלקם נסו וחלקם גורשו מרמת ערד. כיום, מדינת ישראל אורזת למעלה מ-200 שנות חיים של כפריים ערביים בסוסיא כדי לפנות מקום למתנחלים בשם הקושאן מקראי, בשם קושאן אלוקי.
באל אחמאר בדרך היורדת ליריחו התיישבו בידואים, שחלקם נסו וחלקם גורשו מרמת הנגב במהלך השנים 1948-9. השלטון הירדני הקצה להם את המקום, שבסמוך לו, ישראל שכבשה את הגדה המזרחית והחלה במפעל ההתנחלויות הקימה את כפר אדומים. כיום תושבי ההתנחלות כפר אדומים לוטשים עיניהם לאדמות אל אחמאר.
בשם תוכניות סיפוח, המבקשות לבתר לחלוטין את גב ההר ברצף של התנחלויות, פועלת מדינת ישראל להרס מוחלט של חיי מאות משפחות באל אחמאר. כולל הרס של מפעל חינוכי מרשים, הרס מבנה אקולוגי של בית הספר, שהוקם בסיוע של מתנדבים מאיטליה.
אחרי רעמת הבולדוזרים בבקעה ובגב הר חברון אנחנו נמשיך לקבל אדמה מדממת וצועקת.
עַל גַב הַר חֶבְרוֹן בְּסוּסְיָא
אַחֲרֵי רַעֲמַת הַבֻּלְדּוֹזֶרִים
כִּרְעֵי עֲרִיסוֹת מֵחֳרָבוֹת לוֹחֲשׁוֹת
מְבֻשָּׁמִים בְּרֵיחַ תִּינוֹקוֹת
מְבֹהָלִים מֵרוּחַ הוֹלֶמֶת
מֵרוּחַ מִתְבַּדֶּרֶת בְּשַׁלְמַת אֹהֶל מְבֻתָּר.
עַל גַב הַר חֶבְרוֹן בְּסוּסְיָא
בּוֹכוֹת עֵינַיִם קְרוּעוֹת
צוֹפוֹת בִּישִׁימוֹן עָרוֹם זַב כַּעַס
יוֹצֵא בְּמָחוֹל עִוְעִים עִם מַלְתְּעוֹת בֻּלְדּוֹזֶר טוֹרֵף.
עַל גַּב הַר חֶבְרוֹן בְּסוּסְיָא
פִּיּוֹת אֳהָלִים גְּרוֹנָן שַׁוְעָה צוֹעֶקֶת, וְאִתָּם
עַל גְּחוֹנָם קוֹלוֹת תַּנִּים וְשׁוּעָלִים
יְלָלוֹת שַׁכּוּלוֹת מְבַכּוֹת יְרִיעַת אֹהֶל פָּרוּם צוֹעֶקֶת
לָשׁוּב לַבֻּסְתָּן, לַגֶּפֶן וְלַזַּיִת, לָאֹהֶל וְלַפַּח וְגַם לְבֵית הָאֶבֶן.
