השבטיות, הכה אופיינית עד היום לעמים הגרים בינינו ובתוכנו, היא המשך קיום המסורת השבטית מימי קדם ועד היום. כך מתקיימות עדיין כיום בעולם מלחמות בין הסונים לשיעים, בין הקתולים לפרוטסטנטים באירלנד, ובמחוזותינו - בין החמולות המתרכזות כל אחת בעיר ובמחוז אחר - שכם, יריחו, עזה וכו׳. אבל אם הרציחות ומעשי הדמים בין החמולות ובין הכתות השונות של כל דתות בעולם הן מטבע בריאתן, הרי מוזר מאוד ומשונה שבארץ ישראל, אליה חזרו היהודים מכל קצווי תבל, ממשיכות המריבות וההתכתשויות בין דתיים מסוג אחד לדתיים מסוג אחר.
שלא לדבר על השנאה התהומית של חלק בתוכינו לאחיהם שמוצא הוריהם במזרח התיכון ובארצות ערב. ההתייחסות של תושבי מדינת תל אביב לישובי הפריפריה כאילו הם בטלים בשישים. ונשאלת השאלה: האם אנו באמת רוצים לחיות בשלום עם שכנינו, כשבה בעת אינינו יכולים לחיות בשלום עם עצמנו?
האם משה רבנו הוריש לנו את חלוקת העם לפי נטיותיו הדתיות? האם יהודים המתגוררים בארצות הברית אינם יהודים, משום שהם משתייכים למסורת הקונסרבטיבית או הרפורמית? מדוע עולים מרחבי ברית המועצות, שלמעשה הם יהודים, ושם היה קיום הדת אסור במשך 70 שנות הקומוניזם - שלטונות הרבנות האורתודוקסית בישראל לא מקבלים אותם ככאלה, למרות שהם ממלאים את חובתם ומשרתים בצה"ל? איזו יומרה יש לאורתודוקסים בישראל, להחליט מיהו יהודי ומי לא? כלום הם שליחיו היחידים עלי אדמות של אלוהים? האם הם חפצים באיבוד כמה מיליוני יהודים בארה"ב וקריעתם מהעם?
תוצאות חילוקי הדעות והמריבות שההכפשות שלהן הורידו את מערכת הבחירות עד עפר, הביאו בסופו של דבר להמשך מצב השבטיות, שהוא אסון לקיומינו. עלינו לקחת דוגמה משאר העמים הנאורים כיצד להתנהל אחרי בחירות:
בארצות הברית, כשנשיא נבחר - הוא הנשיא של כולם. שלא כמו אצלנו, כשהרוב בחר בנתניהו לראש הממשלה, משום הצלחותיו בתחומים המדיני, הכלכלי והביטחוני, הרי המיעוט השמאלני לא הציג שום אג׳נדה מה בתוכניתו לעשות אם יזכה בשלטון. המסר עמו הלכו היה: "רק לא ביבי", ללא שום אג׳נדה, ללא תוכנית לפעולה בכל התחומים. אותם עניין רק להוריד את הימין מהשלטון על-ידי הכפשת רה"מ, ולשם כך הם היו חכמים דיים לאסוף וללקט מכל הבא ליד, אנשים עם דעות מגוונות ומנוגדות האחת לרעותה. אך לו חס וחלילה הייתה מתקיימת שאיפתם, המלחמות והמריבות הפנימיות ביניהם לא היו פוסקות. מה גם, שהם לא העמידו אף אישיות ראויה להיות ראש ממשלה, שיוכל לאחד את כולם תחת מנהיגותו, והיו עלולים לדרדר את ישראל לתהום.
הגיע העת שנשנס מותניים, נחדל מהמריבות הקטנוניות בין השבטים שבינינו ונתחיל להיות עם. אומנם בימי מלוך המלכים, גם לאחר מות שלמה המלך, מרד ירבעם ברחבעם בגלל המיסים הכבדים שהלה השית על העם, והקים את ממלכת ישראל, שחרבה (חרף קיימם את חוקי בין האדם לאלוהיו, אך תוך התעלמות מחוקי השם שנגעו לבין אדם לחברו), והממלכה חרבה ועשרת שבטיה פסו מהעולם לאחר שגורשו מהשומרון, אך כיום אנו קצת יותר חכמים. למדנו מטעויות עמנו בעבר, שהביאו לגירוש היהודים מיהודה למשך כמעט אלפיים שנה, וקיום תוך חיי ביזוי ופוגרומים.
הגיעה עת להתאחד באמת, לחדול מליילל שכאן כל כך רע - כי בעולם כולו גרוע יותר. ואת מחירי מצרכי המזון נוכל להוריד, אם ננהג כמו האמריקנים: כשמעלים שם מחיר מוצר בכמה סנטים, כל אמריקה עושה חרם על המוצר. אין צורך בהפגנות אוהלים, ולא בהטרדות שופטים בצרחות ליד ביתם.
הפתרון להצלחה ולקיום בשלום הוא בידינו. ואם נדע להשלים עם כל גווני העם ולקבל כל דעה וגווני הדת, נוכל להתחזק ולהיות באמת למה שהובטח לנו בנבואות בתנ"ך - שיום יבוא, וירושלים תהיה המוקד לכל העולם, שיבוא ללמוד חכמה כאן. מה שלמעשה מתחיל להתממש. ומהכוח שיתגבש בתוכנו - יבוא גם השלום.
