ישראל כ"ץ, שמיים פתוחים זה מעולה! פתח גם את הכבישים...

שר התחבורה ישראל כ"ץ, מתגאה (בצדק) ברפורמת השמיים הפתוחים בפוסט בפייסבוק, ומקבל ביקורת על הכבישים הסגורים ועל הימנעותו מקידום אגרות גודש. בתגובה הוא מציין שלפני שגובים אגרות גודש צריך "להשלים את תשתית התחבורה הציבורית" ועד אז: "אגרת גודש כרגע בגוש-דן, כרצונם של פקידי האוצר וכל מיני מומחים מטעם עצמם, זה מס לכל דבר ללא תועלת תחבורתית". כך כתבתי לו בתגובה: אדוני השר, באמת כל הכבוד על ההישג המרשים של שמיים פתוחים. אבל, חבל שאתה נכנע בתחום התחבורה היבשתית לאינטרסים צרים ולפופוליזם. אינטרסים צרים של ספקי התחבורה הציבורית בישראל, בעלי הזכות הציבורית להפעיל מונית, חברות האוטובוסים, בעלי קווי השירות, ולא מאפשר לנו "כבישים פתוחים". תן לשוק הפרטי להתחרות בתחבורה הציבורית המסובסדת. פופוליזם אתה מגלה בהתנגדות לאגרות גודש. יש הסכמה רחבה בקרב מומחי התחבורה והכלכלנים - אנשים שהקדישו זמן רב ללימוד הנושא - שאגרות גודש רצויות. למעשה, ללא אגרות גודש, תמיד יהיו פקקים (גם אם תגדיל פי שלושה ופי חמישה את ההשקעה בתחבורה ציבורית), ועם פקקים אין תחבורה ציבורית יעילה. בניגוד לתגובה הפופוליסטית שלך כאן, אגרת גודש אינה הגדלת נטל המס על הציבור. בכל ההצעות האופרטיביות מדובר על שינוי הרכב המס, והניסוי "נעים לירוק" הוכיח, כמו שאתה יודע, שגם במצב התחבורה הציבורית הקיים, אגרות גודש הן אפקטיביות. ואחרון, ההתייחסות שלך לפרופסורים לכלכלה ופרופסורים לתחבורה כ"מומחים מטעם עצמם" היא לא מכובדת, שלא לומר סתם דמגוגיה עלובה. ולפני שמישהו כאן שוקל להצדיק אותו, אז שיקרא קודם את נייר המדיניות בנושא ורק אז יתווכח: עומר מואב ושני שרייבר, "כיצד ניתן לצמצם את הצפיפות בכבישים על-ידי אימוץ אגרות גודש", נייר מדיניות 2017.06, דצמבר 2017. [פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]