X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
ניכרים בהם אהבת האדם, הטבע והמולדת יש מהם המשמשים לטיפולים פסיכולוגיים, מהם אף תורגמו לאנגלית, לרומנית ולאספרנטו
▪  ▪  ▪
אביבה גולן

כמה מילים על המשוררת אביבה גולן
אביבה גולן היא פזמונאית ומשוררת. ילידת הארץ. חברת אקו"ם. מבחר נכבד משיריה זוכים ללחנים ומושרים בפי זמרים ומקהלות בארץ ובחו"ל. שיריה ניזונים מרחשי הלב, מחוויות וגם בהשראת המקורות. ניכרים בהם אהבת האדם, הטבע והמולדת. יש מהם המשמשים לטיפולים פסיכולוגיים, מהם אף תורגמו לאנגלית, לרומנית ולאספרנטו. לאביבה היו מספר הופעות; בבית הכט ובסינמטק חיפה, בבית ציוני אמריקה ת"א, בפסטיבל משוררים בהוד השרון ונעמ"ת בראשל"צ, ובכנסת ישראל.
באתר המיוחד ביוטיוב ניתן להתרשם ממבחר שיריה המולחנים. מעל 100 ... לרבות שירים שיצויינו בהמשך הכתבה הזו.
פרסים ופרסומים
"שיר מולדת" שכתבה, זכה בפרס ראשון בתערוכת יוצרים מטעם אגודת הסופרים העבריים ובית התנ"ך.
קיבלה "פרס ע"ש מנפרד וינקלר" מטעם נשיא בוקובינה בעקבות השתתפות שיריה באנתולוגיה דו לשונית "מולדת המשורר" ב-2015.
השיר "יש עוד אהבה בעולם" שכתבה, מושר בפי מקובלים בארץ ובעולם.
לשירים "מגדלור בלבבי", "חסד" ו"שלום לירושלים" (לשלום) שכתבה, חוברו ריקודי עם ורוקדים לפיהם בארץ ובעולם.
נטלה חלק והושמעו משיריה במבחר ראיונות בתוכניות רדיו (קול ישראל, רדיו קסם, רדיו יזרעאל, רדיו אורנים, רדיו איפל"ק, רדיו לב העיר, רדיו צלילי הקריות, רדיו קול רגע, נתניה ועוד).
נכתבו עליה כתבות; כתבות בעיתונות המקומית, ובערוץ 98.
שיריה רואים אור באנתולוגיות נבחרות, ותערוכות מטעם אגודת הסופרים העבריים (בבית הסופר ת"א), בית אריאלה, אתרים וכתבי עת נבחרים כגון: כתב העת "אור" של האגודה התיאוסופית, "מעמקים", "בכיוון הרוח", "ניוז 1", "פואמה", "ביטאון שירה חברתית", "מאזניים", "גג" ו "נתיבים".
יצאו לאור מספר אלבומים משיריה המולחנים על-ידי יוצרים שונים.
ראיון קצר עם המשוררת אביבה גולן
שאלה: האם את זוכרת מה היה הזרז שהניע אותך לכתיבת שירים?
תשובה: "התחלתי לכתוב בעקבות קורס "דרך האמן" שעברתי. נשאלתי מה אני רוצה לתת מעצמי לעולם, ותוך חודש נולדו לי מאה שירים. מאז אני כותבת את עצמי, את חוויותיי ומשאלותיי, את החיבור והאהבה החזקה שלי לטבע, למקורות ולאדם.
שאלה: מה דוחף אותך לכתוב שירה?
תשובה: הכתיבה נולדת אצלי מתוך צורך גדול לבוא על סיפוקו. ואהבתי החזקה למוזיקה אכן ניכרת בשיריי. אני שומעת את המוזיקה המלווה את השיר.
שאלה: מה הם נושאי השירה שלך?
תשובה: הנושאים משתנים בהתאם לזרימה של החיים עצמם.
שאלה: מה נותן לך השיר המולחן?
תשובה: בשבילי זה ערך מוסף לשיר והלחנתו של שיר גורם לי לאושר.
שאלה: כמה שירים כתבת עד כה?
תשובה: כאלף שירים מחציתם, שירי ילדים. ניתן להאזין ביוטיוב שלי לפלייליסט המיוחד של שירי הילדים, (אחד זכה בגרנד פרי בתחרות שירי ילדים) ולראות את ריקודי העם שרוקדים בארץ ואף בחו"ל.
שאלה: בכמה שירים מולחנים המדובר?
תשובה: כמאה בערך.
לשאלה מי הוא המשורר האהוב עלייך ביותר התשובה היא אלתרמן. ממנו אפשר ללמוד הרבה.
לשירה גופה
שירתה של אביבה גולן מתנהלת בין עולם הפזמון והזמר, לבין השירה הלירית פואטית. בשני העולמות ישנם חומרים בסיסיים המאפיינים את המשוררת ומייחדים אותה. במקרו אציין מספר דגשים אופייניים: פשטות המילה. נאיביות, צירופים בנליים, המתקבלים יפה מאוד בשירת הפזמונים. ילדותיות עם בגרות היוצרות חן ואפיון מיוחד ומייחד.
כמו, להבדיל, רימונד קארבר גדול המשוררים, המתאפיין כאמן הבנאליות. כך גם אביבה בשירתה לא חוששת מהבנלי, מהנדוש, ומשלבת את הצירופים הללו יפה בשירתה שלה המקנים להם, כאמור, חן ויופי, כמו ילד קטן עם נשמה גדולה, ההולך בסך עם זר פרחים על ראשו ומחזיק דגל ישראל כחול לבן בידו.
מבחינת הז'אנרים, כאמור, נמצא שתי קטגוריות ראשיות: של הפזמונאות מחד-גיסא והשירה הלירית מאידך-גיסא. בתוך אלו ישם שירי ילדים שירים למבוגרים, שירים ארספואטיים. שירי מולדת, טבע, שירי אהבה עדינים (יצויין שאביבה מתרחקת מהוולגריות ומהארוטיקה הרועשת בשירי האהבה שלה) ועוד. במאמר זה ניתן טעימה קטנה משירתה; והסברים בליווי ציטטות מודגמות מתוך שיריה, אך מי שירצה להעמיק יקרא ניתוחי שירים שערכתי בזמנו לחלק משיריה.
כמו-כן, ניתן למצוא בלינק גם את ניתוחי השירים באופן מפורט וגם, בחלק מהשירים קישורים ליוטיוב לשמיעת השיר עם המנגינה.
הניב הפשוט והתום
אם מדברים על הניב הפשוט, הילדותיות, הנאיבית, למשל, הנה בשיר "אֶקְטֹף אוֹר הַיָּרֵחַ", כבר הכותרת מצלצלת כמו הילד האומר לאבא שלו שיקטוף לו כוכב...
"אֶקְטֹף אוֹר הַיָּרֵחַ, זֵר שׁוֹשַׁנִּים פּוֹרֵחַ
אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶך אֶל לִבֵּךְ.
וְאֶלֶף כּוֹכָבִים יָעִידוּ בַּשְּׁחָקִים
זֶה שִׁיר לָאַהֲבָה,
לָאוֹהֲבִים".
וכן הלאה...
בתוך הנאיביות של המשפט הזה של, לקטוף אור מתוך קרני ירח, רואים בגרות שירית, כאשר מתוך שש מילים חמש מהן זורחות להן באורן שלהן, או זורעות אור אסוציאטיבי בפנינו
אור/ ירח/ זר /שושנים/ פורח
החריזה של ירח פורח, זו חריזה ברמה גבוהה (לא כמו ידייים רגליים, שזו חריזה מאוד מאוד פשטנית. לעומת חריזת ירח פורח למשל).
אור = אור
ירח = נותן אור
זר = תמיד מזכיר אור יופי נוגה
שושן = מזכיר שושן צחור שהוא סמל לאור ליופי
גם קטיפת האור מהירח וגם הזר מזכירים ילדות ותום.
בשיר "צמחנו יחד" שהוא לא פזמון זמר, אלא שיר פואטי, לא נמצא אסוציאציות העולות אל השיר מתוך התודעה שלנו בשירים ששמענו מהפולקלור הישראלי כי כיוון המחשבה הוא אחר. נכון שקיימים הסממנים האופייניים הנאיבים אך הבנליות פתאום נעלמת ואת מקומה תופסות השורות המתחרזות ביניהן, עם זיקה למקרא. להלן קטע הפתיחה של השיר:
"צָמַחְנוּ יַחְדָּו מִשָּׁרְשֵׁי שְׁנוֹתֵינוּ, חוֹסָה בְּצִלְּךָ בְּלַהַט יָמִים.
מַשָּׁב רַעֲנָן בְּפַעֲמוֹנֵי עַלְעַלֶּיךָ נוֹף יַלְדוּתִי, עָטוּר צָהֳלַת דְּרוֹרִים".
בשיר זה, מבטאת אביבה רגשנות לצומח כאשר עושה פרסוניפיקציה לאילן שמול חלונה. דרך האילן היא רואה את נוף ילדותה. הצמיחה יחדיו היא משורשיה האנושיים; הוא, משורשיו הצמחיים הוא, מתוך האדמה, היא, מתוך נפשה וגופה.
הביטוי לאהבתה את העץ היא לא שיר לאהבה כמו בשיר הפזמון הנ"ל "אקטוף אור הירח", אלא במשפט אחד: "חוֹסָה בְּצִלְּךָ בְּלַהַט יָמִים". כמה עדינות וטוהר ואהבה יש במשפט זה (מזכיר לי את ציור הנשיקה של קלימט) להט ימים תרתי משמע; גם בימים חמים פיסית וגם בלהט אהבת הלב בסער ימים. ביטוי נוסף לאהבת העץ: משפט מרגש היוצא מעומק הלב כמו "אִילָן שֶׁלִּי, יְחִידִי, בֶּן בְּרִיתִי".
אסוציאציה תנ"כית מובהקת מקריאת שמע היא: "בְּשׁוכְבִי וּבְקוּמִי, שׁוֹמֵר לְפִתְחִי". כמו שנאמר בקריאת שמע בשוכבך ובקומך ובלכתך בדרך ("שִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"). "שומר לפתחי" אסוציאציה לתהילים "ה' ישמורך מכל רע ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".
אביבה מרמזת על החופש כשכותבת "נוֹף יַלְדוּתִי, עָטוּר צָהֳלַת דְּרוֹרִים". דרור, זו הציפור המלמדת על חופש. צהלה, היא שמחה. עטור כמו עטרת כתר. כמו הייתה היא חובשת לראשה כתר חופש המבשר שמחה. עולם שמח של ילדות חופש והרבה דמיון נובע ממשפט צעיר קטן כזה. חֲבֵרוּת אַמִּיצוֹת".
לא ארחיב הלאה לניתוח השיר, אך רציתי להראות את שני הצדדים אצל המשוררת שלנו, איך שניהם שונים כמו באו משני עולמות שונים ובכל זאת יש להם אפיונים דומים בנאיביות, בפשטות המילה (ראו המשוררת הלאומית רחל המדברת על הניב הפשוט שאביבה מקיימת אותו כהילכתו) בהקשרים אסוציאטיביים לפולקלור הישראלי ולתנ"ך.
ההלחנה של שירת הזמן והפזמון מלבישים את שיריה של אביבה באור יקרות, גם במוזיקה היפה הסוחפת על-ידי המלחינים, וכן בקולה הערב המרטיט של אורלי ושל הזמר שלמה רון עם קולו הערב הברור והצלול.
הקשר האסוציאטיבי
בנוסף לפזמונאות ולשירה הלירית התמימה, הנאיבית משהו, המעלה גם קווים בוגרים עמוקים יותר, אפשר למצוא בשירתה של אביבה, הקשרים אסוציאטיביים המובילים לתנ"ך או לשירה העברית.
שירת ימי הביניים מתאפיינת בשיבוצים מקראיים. ראו למשל אבן גבירול או יהודה הלוי. המשורר כותב את משפט השיר ומשבץ לתוכו רמז או שיבוץ מקראי אשר מושך אותו הלאה בקשר אסוציאטיבי לפסוק אחר או למלה אחרת, וכן הלאה. יפה לעקוב דרך מחרוזת השיבוצים אחרי האסוציאציות של המשורר שהביאו אותו לכתיבה הזו. השיבוץ המקראי התקבל כמעין מוטו או קו מנחה מקובל אצל משוררי ימי הביניים.
למה אני אומר זאת? כי גם בשיריה של אביבה ניתן למצוא את האסוציאציות המקראיות, אך בשינוי למשוריי ימי הביניים הכר האסוציאטיבי שלה רחב יותר. ולאו-דווקא עוקב.
למשל: בשיר "זאת הברכה". נסתכל על תחילת השיר:
הִנֵּה הִיא בָּאָה,
זוֹ הַבְּרָכָה
נוֹלְדָה מִבֶּטֶן הַשִּׂמְחָה
נוֹשֵׂאת זִמְרַת הַלְלוּיָהּ,
נוֹבַעַת מִבְּאֵר הַמִּשְׁאָלָה
זו הברכה
דברים פרק לג - א פסוק: לִפְנֵי, מוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל:בְּנֵי -אֶת--, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִיםוְזֹאת הַבְּרָכָה.
הנה היא באה
אסוציאציה לשיר של יוסי אלפנט
הנה היא באה האהבה
זמרת הללויה
תהילים פרק קד פסוק ל"ה: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן-הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם--בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה;הַלְלוּ-יָהּ.
וכן בשיר אֶקְטֹף אוֹר הַיָּרֵחַ, זֵר שׁוֹשַׁנִּים פּוֹרֵחַ
למשל בבית ראשון
אֶקְטֹף אוֹר הַיָּרֵחַ, זֵר שׁוֹשַׁנִּים פּוֹרֵחַ
אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶך אֶל לִבֵּךְ.
וְאֶלֶף כּוֹכָבִים יָעִידוּ בַּשְּׁחָקִים
זֶה שִׁיר לָאַהֲבָה,
לָאוֹהֲבִים.
בשיר נראים עקבות אסוציאטיבים שנקלטו היטב בתודעת המשוררת מכל ששמעה מהתנ"ך ומהשירים כמו למשל אלף כוכבים ("אלף נשיקות" או מהתנ"ך שיר השירים פרק ח פסוק י"ב: כַּרְמִי שֶׁלִּי, לְפָנָי; הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת-פִּרְיוֹ).
או "זה שיר לאהבה" (רק אם נאמין ובלי שום דאווין בדרך העולה זה שיר לאהבה), או עינייך מדברות (אסוציאציה לשיר "מה אומרות עינייך").
איפיוני האופטימיות היופי האור והחן
המשוררת והפזמונאית אביבה גולן כותבת על טבע, על אהבה, וככלל על נושאים הקרובים ללבה ועל חוויות אותן היא מלקטת מהשטח. אך מה שמאפיין את שיריה הוא המוטו או הטון המוביל אל אופטימיות רעננה. אל אור ויופי. קשה למצוא בשיריה (אם בכלל) עצבות, יגון, צבעים שחורים וקדרות חיים. נהפוך הוא: שיריה הם שירים אופטימיים מלאי אור ותקווה לטוב וליפה שבחיים.
למשל: בשיר האסוציאטיבי הנ"ל זאת הברכה נמצא שכולו זוהר ואופטימיות הברכה שבאה לא נולדת בצורה הטבעית הרגילה אלא באה מתוך הבטן של השמחה, זאת אומרת תרתי משמע:
א. כמו שאנו אומרים שיר שיוצא מן הבטן היינו ספונטני ועם הרבה רגש.
ב. אומרים שבניתוח קיסרי, היינו מתוך הבטן, יוצאים ילדים יפים נקיים בלא שום עווית כך באה הברכה בלא שום עווית, נקיה יפה מבטן, שכל מהותה הוא שמחה כך היא בנויה.
אותה ברכה (שאגב איננו יודעים דבר על מהותה) נושאת זמרת הללויה, היינו היא זו המביאה עמה את השירה האלוהית - זמרת הללו - יה.
למשל בשיר פעמוני תקווה היא כותבת:
לִזְרֹם עִם הָרוּחַ הַטּוֹבָה
"לְהַקְשִׁיב לְפַעֲמוֹנֵי תִּקְוָה,
לְחַבֵּק בְּשִׁיר עַד אוֹר יָהֵל
לְהוֹדוֹת לְשַׁבֵּחַ לְהַלֵּל".
למי מצלצלים הפעמונים בשירה של אביבה? לא לפסימיסטים, לא לעצובי הרוח, אלא דווקא לאופטימיים שיודעים להתגבר על הדכי והצרה, ופותחים פתח אשנב לתקווה. להם יצלצלו הפעמונים שבשיר.
וזה סודם של פעמוני התקווה: לתת לאדם את הכח להתגבר על השיממון, על הריק, על הכאב והצער. לדעת לצאת מהם, אל האור הגדול אל החיים היפים.
כך גם בשיר הללי" היא כותבת:
הַלְּלִי עֵת נִיצוֹץ שַׁלְהֶבֶת בָּךְ אַף כִּי בַּחוּץ סַגְרִיר. זִרְמִי כלומר אפילו בימי סגריר אפשר למצוא את הניצוץ המאיר, את השלהבת המיוחדת. וכן נמצא ברוב שיריה אור אופטימיות וחדוות חיים.
אי-נקיפה בשם באוביקט הנושא של השיר
המשוררת משתדלת, במכוון, להשאיר לקורא את חופש הדמיון. ולכן מקפידה בדרך כלל לא לנקוף בשם של נושא השיר; אם זה האהוב או האלוהים או כל יישות אחרת. המילים מדברות את עצמן ועל הקורא להבין את שרוצה הוא להבין למה התכוונה.
ונביא דוגמאות:
למשל בשיר הנ"ל פעמוני תקווה היא לא אומרת למי יש להודות, להלל לשבח. האם לאלוהים? האם לטבע? לבריאה? למי? זאת הקורא יחליט בעצמו.
למשל בשיר "עלי כותרת", המשוררת כותבת:
הַבְּרִית הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ, שְׁזוּרָה בֵּין עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל אִירוּס הָאַרְגָּמָן מְלוֹא אוֹנָם
לאורך כל השיר היא לא רומזת אף לא במילה אחת בין מי למי כרותה הברית האם בין האוהב לאהובתו האם בין האדם לאלוהיו או בין האדם לאדם?
השירה הרומנטית
לא מעט משיריה הם שירים רומנטיים המעלים רגשות ומצבים בינו לבינה או אהבת הארץ או בין האדם למקום וכד'. המייחד שירים אלו שהיא לא אומרת במפורש, כהרגלה בשירה, למי היא מתכוונת. את זה היא משאירה לקורא.
למשל בשיר זר נַרְקִיסִים
בשיר הזה יש מהפך במחשבת הקורא: אם מלכתחילה הוא חושב שהיחס הוא בין האוהב לאהובתו
"עִם בּוֹא הַסְּתָו, אָשׁוּב אֵלַיִךְ זֵר נַרְקִיסִים לְבָבִי אָבִיא לָךְ שַׁי".
הרי שבסוף השיר מגיעה הפואנטה שבעצם היא = הארץ האהובה:
"שָׁלוֹם לָךְ אֶרֶץ אֲהוּבָה, שׁוֹפַעַת שֶׁמֶשׁ נָכוֹנוּ לָךְ יָמִים שֶׁל חֶסֶד וּזְרִיחוֹת".
מעניין גם שבניגוד לשיר השירים בו הסתיו חלף עבר, אצל אביבה הסתיו הוא חיובי
"עִם בּוֹא הַסְּתָו, אָשׁוּב אֵלַיִךְ זֵר נַרְקִיסִים לְבָבִי אָבִיא לָךְ שַׁי".
השירה למולדת
שירתה של אביבה, גם אם היא לא נאמרת מפורשות, נרמזת ברמזים עבים לאהבת המולדת. אך יש לה גם שיר מולדת שכולו ספציפי לאהבת המולדת. השיר הוא שיר אהבה יפהפה למולדת ולא פלא שהועלה על נס השופטים לברכה ולזכייה. השיר שמתחיל ברעידת אדמה קשה, בא בתפילה ומסתיים בתקווה לשלום ולעתיד חדש וטוב יותר.
בתחילת השיר היא: בהמשך השיר תְּפִלָּתִי לָךְ שִיר, מוֹלֶדֶת
ובסיום: שלום ושלווה: "יָד בְּיָד יֵלְכוּ בָּנִים
חַרְבוֹתָם יִהְיוּ אִתִּים".
שיר זה הוא מהבודדים משיריה של אביבה שיש בו גם אותות יגון וצער, אך הוא עולה בקרשנדו אל האור והתקווה.
3.7 שירה ארספואטית: "שירה מישירה מבטה"
לאביבה גולן ישנם גם שירים מהז'אנר הארספואטי בהם היא מדברת על השירה, על עצמה ומעלה את רגשותיה ותחושותיה אל המילה הכתובה. למשל בשיר נפשך היא כותבת:
"אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לִבְרֹא בִּי שִׁיר
לְהַשִּׁיל אַשְׁלָיוֹת שֶׁל מַסֵּכוֹת,
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לִגְמֹעַ זִיו הָאֹפֶק
לָבוֹא בְּסוֹד הַחֲלוֹמוֹת".
המשוררת כמו מדמה את נפשה כיישות חיה, והיא פונה אליה
בשיר של האני מול ציפור נפשו. היא חשה בתוכה את געש ורעש המילים הרוצות לצאת החוצה לאוויר העולם ולשיר את שירן. להשיל את הבלי העולם הזה וזיופיו מעצמה, להוריד את המסכה הזו מפניה, ובמצב הנעים הרוגע הרומנטי משהו, של שעת דמדומים לנשום בכמיהה את האור האחרון היפה של שקיעת השמש, השרוע בצבעיו היפים לאורך האופק.
או בשיר משירה מבטה
"שִׁירָתִי מֵיְשִׁירָה מַבָּטָהּ.
עֵינֶיהָ, כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם
שְׂעָרָהּ, זָהֹב מְפַזֵּז עַל פְּנֵי מַּיִם.
שְׂפָתֶיהָ, אֹדֶם כַּלָּנִיּוֹת מְפַתּוֹת.
חוֹבֶקֶת אוֹתְךָ לְהַנְשִׁימְךָ אֲוִיר פְּסָגוֹת".
(ציטוט מהבית הפותח את השיר)
השיר הוא שיר אהבה רב דימויים, ומובלטת בו האהבה הגדולה לשירת המשוררת וכן לאהוּב. השירה של המשוררת היא בבואת אהבתה הגדולה. גם בשיר זה היא מאנישה את שירתה; עיני השירה בוהקות, הינו היא מלוטשת, מצוחצחת. שערה זהב מפזז, היינו מקושטת כל צרכה. שפתיה אודם. היינו, תוכנה שופע אהבה (זה שיר הלל לשירה או הסבר מהות השירה על-ידי הדימויים).
4. סיכום:
ניסיתי להאיר כמה דגשים, בבחינת טעימות קטנות, משירתה של המשוררת והפזמונאית אביבה גולן שהשירה כשלעצמה תופסת כמעט כל פינה ופינה בעולמה. כמו שהתבטאה פעם בפניי: "השירים הם כמו ילדים שלי". היא חיה שירה, מדברת שירה, וכותבת שירה. כזו היא. וכשם שנועם מהלך לפניה, כך נועם מהלך בשיריה. השירה שלה האופטימית רווית האור מעיקרה, היא שיקוף לדמותה שלה.
כפי שאמרתי, נגעתי במעט מהמאפיינים לשירתה וקצרה היריעה מלהוסיף עוד ועוד. אך מי שירצה לדעת עוד, להכיר עוד, יכול למצוא ניתוחי שירים של אביבה בלינק שצירפתי או לשמוע ולהתרשם מהשירים המולחנים שלה ביוטיוב.

תאריך:  02/05/2019   |   עודכן:  02/05/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
העלון הרשמי של גטו וילנה תיאר במארס 1943 את מערכת החינוך בגטו. מאחר שהעלון היה נתון לפיקוח גרמני, לא יכלו הכותבים לגלות את כל המתרחש ואת כל אשר על ליבם - אך המידע עדיין מרשים ומפעים
עמי בר
יש עדיין ניצולים רבים שלא מימשו חלק מזכויותיהם החשובות. במקרים רבים, מימוש הזכויות יכול לעשות שינוי משמעותי בחייהם של הניצולים ובני משפחתם שתומכים בהם
אלי אלון
ראש פינה היא מושבה ציורית בלב הגליל, ראשונת המושבות בגליל ונמנית על המושבות הראשונות של העלייה הראשונה    תולדותיה שזורים בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ובמיוחד בגליל    לפניכם סיפור המושבה ואתריה
איתמר לוין
המו"מ הקואליציוני מלמד שלכל הסיעות וראשיהן אכפת רק מעצמם ואולי קצת מבוחריהם. איש אינו מפגין דאגה לאינטרסים הלאומיים. וזה בא לידי ביטוי גם בדרישות שהם מעלים וגם בדרישות שאינם מעלים
דורון יצחקוב
אידאולוגיה מהפכנית עושה שימוש נרחב בתיאור היריב והסכנות הנשקפות ממנו כתנאי הכרחי להצדקת דרכה וערכיה. יצירת קו אפולוגטי המבליט את היריב החיצוני, המאיים והבלתי לגיטימי, לשם חיזוק האחדות מבית אינו חדש בהוויה האירנית בפרט ובשיעה בכלל. נראה כי העיסוק הנרחב של בכירי הממסד המהפכני בהבניית מסגרת היריב הפכה עם הזמן לסימן היכר בהתנהלותה של הרפובליקה האסלמית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il