X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
הפרופסור עינת אהרונוב בסיור ליד שטרסבורג צרפת, מצביעה על נביעות של גז
היבטים גאולוגיים: הגומלין בין נוזל ומוצק
חוקרת שיוצאת לשטח
"כותרת המחקר שלי תמיד הייתה יחסי הגומלין בין נוזלים ומוצקים, כיצד הם חיים ביחד בסלע ומה הם עושים ביחד בסלע, דברים שזורמים ודברים שנשברים". הפרופסור עינת אהרונוב, גיאופיזיקאית וראש תוכנית הגאולוגיה של נפט וגז באוניברסיטה העברית, תמיד ידעה שהיא תגיע לאן שהיא רוצה. היא סומכת על הדרך בכל הקשור לתהליך המדעי, תוך ידיעה שהיא עושה את הדבר הנכון כדי להגיע ליעד
לא מאחורי שולחן
"לא רציתי ללמוד משהו שישים אותי רק 'מאחורי שולחן', רציתי גם לחקור בשטח. במהלך התואר הראשון הכרתי את בעלי שלמד פיסיקה, לקחתי שנת חופש וטיילנו. נרשמתי ב-1990 ללימודים בארה"ב למסלול ישיר לדוקטורט בבוסטון MIT, במכון לאוקיינוגרפיה מהטובים בעולם, שמעניק תואר משותף עם ה-MIT. את הלימוד התיאורטי לומדים ב-MIT ואת עבודת המחקר במכון"

הפרופסור עינת אהרונוב נולדה ב-1965 בחיפה, לאב פרופסור למתמטיקה בטכניון ולאם מורה ומנהלת מחלקה בבנק הפועלים, כבת בכורה עם שני אחים הצעירים ממנה. אחותה היא פרופסור למחשבים באוניברסיטה העברית. היא למדה בבית הספר התיכון הריאלי בחיפה ובצבא שירתה כמדריכת חובשים, לא התפקיד אליו הצבא ייעד אותה, אבל כפציפיסטית, כפי שהיא מגדירה את עצמה, הסכימה לשרת רק בתפקיד זה.
אהרונוב: "למדתי תואר ראשון בגיאופיסיקה באוניברסיטת תל אביב, תחום שמשך אותי, כי עוד בילדותי אהבתי מאוד את הטבע בכלל ואת הגאולוגיה בפרט והייתי בחוג נוער גולן של החברה להגנת הטבע. גיאופיסיקה שילב בעצם את האהבה שלי למדע המדויק ולגאולוגיה, לטבע, לסלעים. היה לי אוסף של סלעים, מאובנים, קריסטלים ואפילו שיני כרישים, אוסף שעד היום נמצא בבית הורי".
מה היה הקו שהנחה אותך בבחירת המשך המסלול האקדמי?
"לא רציתי ללמוד משהו שישים אותי רק 'מאחורי שולחן', רציתי גם לחקור בשטח. במהלך התואר הראשון הכרתי את בעלי שלמד פיסיקה, לקחתי שנת חופש וטיילנו. נרשמתי ב-1990 ללימודים בארה"ב למסלול ישיר לדוקטורט בבוסטון MIT, במכון לאוקיינוגרפיה מהטובים בעולם, שמעניק תואר משותף עם ה-MIT. את הלימוד התיאורטי לומדים ב-MIT ואת עבודת המחקר במכון".
אהרונוב לא רצתה לנסוע לדוקטורט בארה"ב ולמעשה נסעה בגלל בעלה שרצה ללמוד שם פיסיקה. לאחר שנתיים בתקופת הדוקטורט, חזרה עם בן זוגה והם נישאו. בשנתה השלישית לדוקטורט בארה"ב, נולד בנה הבכור, יותם. באקדמיה בארה"ב, לא היה אז מקובל ללדת במהלך תקופת הדוקטורט, הם לא עודדו זאת בלשון המעטה, כך מספרת אהרונוב. לאור זאת, החליטו מספר חוקרות, ביניהן אהרונוב, לעשות זאת ביחד כאקט קולקטיבי, בגלל ששמעו על מקרים שמנחים אמרו לחוקרות בהריון שהם לא רוצים שהן ימשיכו עמם במחקר אחרי הלידה.
האם את עצמך קיבלת תמיכה מהמנחה שלך כשהפכת לאם בעיצומו של הדוקטורט?
אהרונוב: "לי אישית היה מנחה מצוין שתמך בי מאוד, ולמזלי כשיותם נולד הוא היה בשנת שבתון; לכן יכולתי להתגמש יותר מבחינת השעות. בעלי ואני התחלקנו במשמרות של השעות שלנו עם יותם, בה בעת שהיינו בנוסף לחוצים קצת מבחינה כספית, כך שיותם היה חצי יום בגן. בקושי ראינו זה את זה ועבדנו קשה מאוד. בשלב מסוים החלטנו שלא נעבוד בסוף השבוע, וזה היה שיפור אדיר באיכות החיים".
מה התחלת ללמוד בדוקטורט?
"בתחילה למדתי בכלל אוקיינוגרפיה פיסיקלית, דברים שקשורים לים, לזרימה באוקיינוס, אבלאבלדי מהר הבנתי שפותרים רוב הזמן את אותה משוואה, משוואת נאוויר-סטוקס (המתארת תנועה של נוזלים). לא יודעים לפתור אותה אנליטית,אז מוצאים לה פתרונות מקורבים תחת תנאי שפה שונים. אם היינו יכולים לפתור אותה לחלוטין יכולנו לפתור את בעיית הזרימה באוקיינוס. שקלתי לעזוב לתחום של הנדסה ביו-רפואית, שאוכל לעשות בו דברים פורצי דרך. הפרופסור דן רוטמן, חוקר מדעי כדור-הארץ, הציע לי לבוא למעבדה שלו, לראות מה הוא עושה. המחקר שלו עסק בהידודיות (אינטראקציה) בין מוצקים ונוזלים, בין מים לסלע. החלטתי להמשיך לעשות אצלו את הדוקטורט ונורא נהניתי. אהבתי את שיטת המחקר שלו שדורשת חשיבה מחוץ לקופסה ואת העובדה שאנחנו לא בדיוק יודעים מה לעשות, החידה המחקרית התאימה יותר לאופי שלי. את לא יודעת כיצד לפתור ואין לך אפילו את המשוואה. צריך ליצור את המשוואות, ללכת ממש אחורה בהיסטוריה של הדברים. להבין מה חשוב יותר, מה חשוב פחות".

המסה והשקעה בסלעים

חקר המאגמה
"חקרנו אנליטית בעזרת חישובים שונים, מדוע רואים אזורים נרחבים של המסה הממוקדת, כיצד המאגמה חופרת לעצמה תעלות, התהליך שבו המאגמה יוצרת לעצמה נהרות זרימה וחזינו את העובדה שהיא מעצבת לעצמה תבנית שנראית כמו נהר שיש לו פלגים שהולכים ומתחברים"

ספרי על המחקר בדוקטורט
אהרונוב: "בתקופת הדוקטורט ב-1996-1990, חקרתי השקעה והמסה בסלעים ואיך הדבר משפיע על הנקבוביות בסלע. חקרתי תהליכים של ריאקציה וחלחול של נוזלים בתווך נקבובי. תוך כדי זרימת הנוזלים בתוך הנקבים בסלע יש המסה והשקעה ואז הסלע משתנה תוך כדי הזרימה. יש שם למעשה מערכת מצומדת, הנוזלים זורמים, ממיסים ומשקיעים, משנים את דרכי התנועה שלהם בסלע ויוצרים מנהרות בסלע כדי לפלס לעצמם דרך. המחקר שלי החל בהדרכת המנחה שלי הפרופסור דן רוטמן, בעזרת מודלים חישוביים ותאורטיים מאוניברסיטת MIT. בהמשך הצטרף למחקר הד"ר פיטר קלמן חוקר נפלא ויצירתי שזכה בלא מעט פרסים, ואני הייתי הסטודנטית הראשונה שלו (היום הוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה).
הפרופסור קלמן עסק ביציאה של המאגמה (סלע מותך וחם) מתחת לרכסים, כיצד המאגמה יוצאת ומוצאת את דרכה החוצה, מדוע היא מתמקדת לרכסים במרכז האוקיינוס, איך היא יוצרת תעלות זרימה כך שהיציאה שלה תהיה יעילה. הלכנו לראות אופיוליטים (מקטע של קרום אוקייני הנחשף על פני השטח), היכן שרואים בעצם את החשיפה של האזורים בהם המאגמה יוצאת, שהרי הזרמים התת-קרקעיים קורים בתת-הקרקע ורק לעיתים רחוקות אנחנו יכולים לראות אותם נחשפים. אחד האופיוליוטים עליהם עבדנו במהלך הדוקטורט היה הג'וזפין אופיוליט במערב ארה"ב (קלמן עובד הרבה באופיוליט במדינת עומאן הערבית ובשל היותי ישראלית מעולם לא יכולתי להצטרף לעבודתו שם).
"חקרנו אנליטית בעזרת חישובים שונים, מדוע רואים אזורים נרחבים של המסה הממוקדת, כיצד המאגמה חופרת לעצמה תעלות, התהליך שבו המאגמה יוצרת לעצמה נהרות זרימה וחזינו את העובדה שהיא מעצבת לעצמה תבנית שנראית כמו נהר שיש לו פלגים שהולכים ומתחברים".
אהרונוב עבדה במסגרת הדוקטורט עם חוקרים יוצאי דופן מהשורה הראשונה וזכתה לצאת למחקרי שדה ולסיורים מרתקים בשטח עם הפרופסור קלמן והפרופסור דן מקנזי שהיה אחד מהאושיות שעמדו בחזית מהפכת הטקטונים. בנוסף, למדה מהפרופסור רוטמן את צורת החשיבה והמידול שבה היא משתמשת עד היום לצורכי המחקר שלה. התנהגות סבוכה של מערכות טבעיות נוצרת הרבה פעמים באופן ספונטני מאינטראקציות פשוטות של הרבה מאוד רכיבים, היא מציינת, כמו שהתנגשויות רבות בין מולקולות קטנות יוצרות בסקאלה גדולה התנהגות של נוזל.

לאחר הדוקטורט

יוצרת מודלים
"אני יוצרת למעשה מודלים חדשים, כאשר במירב הפעמים אני כותבת את המשוואות ומנסה להבין איך תהליכים קורים. כמו המנחה שלי הפרופסור דן רוטמן, אני לרוב ממדלת התנהגות מורכבת בעזרת מרכיבים פשוטים"

מה היה השלב הבא עם סיום הדוקטורט?
אהרונוב: "ב-1996 בסיום הדוקטורט, קיבלתי הצעה מאוניברסיטת קולומביה, למענק מלגת מחקר לפוסט דוקטורט וזכיתי במלגת המחקר שהוצעה באותה שנה, באותו זמן לבעלי הייתה משרת פוסט דוקטורט בבוסטון במרחק 300 ק"מ מניו-יורק (בעלי עוסק בתורת המיתרים בפיסיקה תאורטית). לאחר חצי שנה החלטנו שזה לא אפשרי יותר ובעלי עבר לפרינסטון בניו-יורק לפוסט דוקטורט. לשמחתנו, בסופו של דבר הוא אכן התקבל שם לפוסט דוקטורט. יש לי מזל גדול שיש לי בעל כל כך תומך שהיה שם בצמתים החשובים, אחרת לא הייתי יכולה להגיע לקריירה אקדמית מוצלחת".
הפוסט דוקטורט נמשך עד 1998 ואהרונוב זכתה להיות גם מרצה באוניברסיטת קולומביה במשך כשנה במסגרת מלגה מיוחדת שלהם (Storke Doherty Lectureship). לאחר כשנה כמרצה הציעו לה משרה במעמד של פרופסורית בקולומביה. באותה נקודת זמן היא ילדה את בתה האמצעית, מיקה, כיום בת 19 וקוראת לעצמה מייק. בעקבות זאת יצאה אהרונוב לחופשת לידה של כמעט שנה, החליטה לוותר על המשרה בקולומביה עוד בטרם ממש התחילה לעסוק בה, וחזרה עם משפחתה לארץ בשנת 2000.
כיצד המשכת את המסע האקדמי עם שובך ארצה?
אהרונוב: "חזרת למכון ויצמן על בסיס מלגת אלון, מלגה למדענים מתחילים מצטיינים, במעמד של מרצה בכירה במחלקה למדעי הסביבה. הפעילו עלי אז לחץ לחזור מוקדם יותר ולא יכולתי, כי לבעלי עדיין לא הייתה משרה בארץ. הייתי אם לשני ילדים קטנים והתעקשתי לחכות לבעלי. הקמתי מעבדת מחקר עם מספר סטודנטיות מצוינות. במהלך השהות במכון ויצמן ב-2003, נולדה גם נטע, בתי הקטנה. הייתי שם עד 2008 ונאלצתי לעזוב בכאב, יש לומר, בשל חילוקי דעות שלצערי לא קיבלתי עליהם מענה ראוי. שקלתי האם לחזור לקולומביה ולבסוף החלטתי להגיע לאוניברסיטה העברית, החלטה שאני שמחה עליה מאוד, בשל האווירה המחקרית כמו גם האווירה החברתית נהדרת".
היא הגיעה לאוניברסיטה העברית במעמד של פרופסור חבר ומאז 2015 היא פרופסור מן המניין. המעבר לאוניברסיטה העברית היה מאתגר מבחינה גאוגרפית בשל הנסיעות מבנימינה (שם היא מתגוררת) לירושלים הלוך חזור ולכן גם כיום היא ישנה בירושלים לרוב פעמיים בשבוע. בעלה של אהרונוב הוא כיום פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת חיפה ובעיית שני הגופים מכריחה אותם לבצע נסיעות ארוכות (כמו זוגות אקדמאים רבים).
שיטת מחקר
מה מיוחד בשיטת המחקר שלך?
אהרונוב: "אני יוצרת למעשה מודלים חדשים, כאשר במירב הפעמים אני כותבת את המשוואות ומנסה להבין איך תהליכים קורים. כמו המנחה שלי הפרופסור דן רוטמן, אני לרוב ממדלת התנהגות מורכבת בעזרת מרכיבים פשוטים. קבוצת המחקר שלי, למשל, מבצעת מידול של תגובת קרקע לרעידת אדמה, אנו ממדלים תווך גרנולרי (גרגרי) כשלכל גרגר יש אינטראקציה פשוטה עם גרגרים אחרים, אבל התנהגות מורכבת נובעת ממספר רב של אינטראקציות. רוב המחקר של קבוצת המחקר שלי נוגע בתגובת סלעים למאמצים. הרבה פעמים מסתכלים בסקאלה קטנה ומנסים להבין איך התנהגות בסקאלה קטנה משפיעה על הסקאלה הגדולה. אנחנו עושים על המחשב הדמיות של תהליכים פיזיקליים וכימיים שמתרחשים בסלעים, משווים אותן לתוצאות ניסיוניות בשטח ומנסים להבין מתוך זה מה היו התהליכים שקרו. לפעמים אני גם מבצעת מחקר שדה ועבודת מעבדה בשיתוף עם קולגות שזו התמחותם. מחקרים אלו נועדו לבדוק השערות ותוצאות שעלו ממחקרים תאורטיים ונומריים.
"אם יש לי משהו שאני רוצה לבדוק כנגד התיאוריה או התחזית, אני פשוט פונה לחוקר שמתעניין בניסוי ומוכן לעשות אותו, ואיתו עושים את עבודת המחקר במעבדה או בשדה. יש סיפוק גדול בלהכריז 'הנה התחזית שלי. בואו נבדוק אותה בשטח' ואז לבדוק אם היא אכן מתממשת.

מידול תנועה

המסת לחץ
"המסת לחץ היא המסה שמתרחשת בגלל לחץ, תהליך חשוב בקרום. זהו תהליך השונה מהמסה רגילה, מדובר בלחץ גדול שנמצא בעומק כדור-הארץ ויכול להגביר את מסיסות הסלע והוא נובע מלחצים טקטוניים שדוחסים הרים. לחצים מסוג זה יכולים לגרום להמסה במקום לחוץ ולהשקעה במקום שהוא פחות לחוץ. זהו תהליך פיסיקלי שמשולב בגאולוגיה והוא לא כל כך מובן"

מהו המודל שפיתחת למידול תנועה של חומר גרגרי?
אהרונוב: "במסגרת הפוסט דוקטורט בקולומביה כתבתי (בשיתוף עם ד"ר דייב ספארקס) מודל נומרי שממדל תנועה של חומר גרנולרי (גרגרי). בעזרת המודל חקרנו את הפיזיקה של רעידות אדמה. רעידת אדמה בעצם מתרחשת כתנועה על העתק גאולוגי שמלא ברסק סלעים, שהוא חומר גרגרי. גילינו שיש תנועה מקדימה של גרגרים לפני שהם מתחילים בהחלקה ברעידה גדולה".
מהי המסת לחץ?
"בנוסף המשכתי לחקור המסה והשקעה בסלעים והתחלתי לעסוק בנושא שמעניין אותי מאז, נושא שהוא חידה - המסת לחץ. הסטודנט שעסק בזה אז היה גם הסטודנט הראשון שלי כמרצה בקולומביה, הד"ר קול קארץ, שהיום הוא הגאולוג הראשי בחברת דלק קידוחים של יצחק תשובה. בהנחייתי ובהנחיית הפרופסור קריס שולץ מקולומביה, קארץ ביצע ניסויים חדשניים בהמסת לחץ במלח, כדי לצלם כיצד התהליך הזה קורה בזמן אמת.
"המסת לחץ היא המסה שמתרחשת בגלל לחץ, תהליך חשוב בקרום. זהו תהליך השונה מהמסה רגילה, מדובר בלחץ גדול שנמצא בעומק כדור-הארץ ויכול להגביר את מסיסות הסלע והוא נובע מלחצים טקטוניים שדוחסים הרים. לחצים מסוג זה יכולים לגרום להמסה במקום לחוץ ולהשקעה במקום שהוא פחות לחוץ. זהו תהליך פיסיקלי שמשולב בגאולוגיה והוא לא כל כך מובן. מלח עושה המסת לחץ מהירה, שקשה לחקור אותה בסלעים קשים כמו גיר, בגלל הקצב האיטי שהיא קורית בהם. במלח גילינו שהמסת לחץ קורית בשילוב עם זחילה פלסטית של הסלע והשניים מגבירים זה את זה. עשינו ניסויים עם הפרופסור יונתן ארז מהמכון לכדור-הארץ באוניברסיטה העברית. הייתה לסטודנטית שלי לדוקטורט ליהי לרון ולי היפותזה על המסת לחץ שרצינו לבדוק אותה במעבדה והפרופסור ארז עשה איתנו את הניסוי בהמסת לחץ".
מאז הפוסט דוקטורט עוסקת אהרונוב במספר נושאים במקביל, כשהיא ממשיכה לבדוק המסה והשקעה בסלעים, אבל תוך התמקדות בהמסה כתוצאה מלחץ. כיום, לדבריה, אנו מבינים הרבה יותר טוב את הפיסיקה של המסת לחץ, למשל שלא רק לחץ משחק תפקיד בהמסה.

המסה על משטחי סטילוליטים
בוחנת סטילוליטים במכתש הקטן עם הסטודנטים

המסה בסטלוליט
"בכל הקשור להמסת הלחץ, אנחנו בונים מודל שבודק כיצד הסטלוליט מתקדם ופותרים את המשוואות שלו. אנחנו ממדלים את ההמסה באזור מסוים באמצעות חומר אלסטי שאנחנו ממיסים אותו, מחשבים את מאמצי הלחץ, ואם אלו המאמצים, מה תהיה המסיסות והיכן היא מתרחשת. לאחר מכן אנחנו שוב מחשבים מאמצים וכן הלאה"

אילו עוד משתנים משחקים תפקיד בתופעה של המסת לחץ?
אהרונוב: "עד לעבודת המחקר שלנו, חשבו שמדובר רק בהמסה שמתרחשת עקב לחץ, אבל אנחנו בעצם הבנו שזה לא רק לחץ שגורם להמסה באזורים מסוימים ולהשקעה באזורים אחרים, אלא שלפעמים זה קשור לתכולת חרסיות שגורמת לשינוי במסיסות כתוצאה מהימצאותה שם. אם למשל, ישנן חרסיות על שכבה מסוימת, אזי זה יגרום שם להמסה ולהשקעה במקום אחר. אם נסתכל למשל, על סלעי גיר ושיש, כל הפסים עליהם נקראים סטילוליטים, שאלו למעשה פסים שעליהם קרתה המסת לחץ. אנחנו רואים על הסלע את האזור שממנו הוא נמס ואנחנו רואים, לדוגמה, שחצי מאובנים 'נאכלו' או נמסו. בנוסף, אנחנו רואים את ההשקעה של המומס הזה באזורים אחרים בסלע או בין הגרגרים. שאלנו מה גורם להמסה להתמקד על משטחי סטילוליטים ומדוע ההשקעה קורית מסביבם? (במכון ויצמן חקרתי את הסטילוליטים האלו, ההמסה וההשקעה, כיצד הם נוצרים ואת ההתקדמות שלהם)".
מה חשיבותו של תהליך גאולוגי זה?
אהרונוב: "תהליך גאולוגי זה הוא חשוב ביותר גם כדי לדעת היכן נמצאות ההמסה וההשקעה וגם לחברות נפט, למשל, בהקשר לשאלה היכן נותרות נקבוביות פתוחות בסלע שבהן יש נפט או גז וכיצד הן נסתמות כתוצאה מהשקעה של המומס. חשוב להבין איך סלעים הופכים לסלע מגרגירים, משברי צדפים או משברי עצמות. ההמסה וההשקעה הן חלק בסיסי מאוד בהיווצרות של הסלע, ואם אנחנו מבינים איך הסלע מתפתח, אנחנו מבינים איפה נסתמות נקבוביות.
"בכל הקשור להמסת הלחץ, אנחנו בונים מודל שבודק כיצד הסטלוליט מתקדם ופותרים את המשוואות שלו. אנחנו ממדלים את ההמסה באזור מסוים באמצעות חומר אלסטי שאנחנו ממיסים אותו, מחשבים את מאמצי הלחץ, ואם אלו המאמצים, מה תהיה המסיסות והיכן היא מתרחשת. לאחר מכן אנחנו שוב מחשבים מאמצים וכן הלאה. עבדתי בזמנו עם הד"ר אמיר שגיא מהמכון הגאולוגי. מדדנו ליד קריית שמונה התפלגויות וחספוס של סטילוליטים, כדי לבדוק האם אנחנו מבינים באמצעות המודל שלנו את ההתפתחות שלהם".
המסת הלחץ רלוונטית, לדברי אהרונוב, גם בכל הקשור להירפאות של אזורים שעברו רעידת אדמה, כי לאחר הרעידה הם עוברים המסת לחץ. היכן שיש המסה, מתרחשת בצמידות גם השקעה, וההשקעה הזאת היא בעצם דבק. זהו תהליך האיחוי, והוא משפיע על פרקי הזמן בין רעידות האדמה. אם אנחנו מבינים את התהליך הזה, היא מדגישה, אזי אנחנו מבינים תהליך בסיסי מאוד בתוך הקרום העליון של כדור-הארץ. את העבודה על המסת לחץ עשתה אהרונוב עם פוסט-דוקטורנטית הד"ר רגינה כצמן, שכעת היא חוקרת באוניברסיטת חיפה, ועם הדוקטורנטית שלה לשעבר ליהי לרון בן-יצחק.

גלישות קרקע

גלישות שנוסעות רחוק
"גלישות גדולות מאוד נוסעות רחוק מאוד, ומתחת לים עלולות לגרום לצונאמי. אם יש בים צינורות של גז, למשל, הגלישות הללו עלולות להרוס את הצנרת. היום אנחנו יודעים שיש גלישות גדולות כאלו שהגיעו רחוק מאוד, למשל ממצרים הגיעו גלישות ענק במרחק של 300 ק"מ"

תחום מחקר נוסף בו עסקה אהרונוב במכון ויצמן והמשיכה בו גם באוניברסיטה העברית הוא גלישות סלעים, גלישות של קרקע. נושא זה צמח מהעניין שלה בתנועה של חומרים גרגריים וההידודיות שלהם עם נוזלים שנמצאים בנקבוביות - כשמדרון קורס, כל המדרון נמצא בתזוזה למרחק רב ואז שוקע. היא עשתה את המחקר יחד עם סטודנטית שלה אז, לירן גורן, שכיום היא פרופסור ומרצה בכירה באוניברסיטת בן-גוריון.
במה התמקד מחקר גלישות קרקע?
אהרונוב: "המחקר התמקד בגורם שמביא את הגלישות 'לנסוע רחוק' ומה גורם לחלק מהגלישות לעצור. גלישות גדולות מאוד נוסעות רחוק מאוד, ומתחת לים עלולות לגרום לצונאמי. אם יש בים צינורות של גז, למשל, הגלישות הללו עלולות להרוס את הצנרת. היום אנחנו יודעים שיש גלישות גדולות כאלו שהגיעו רחוק מאוד, למשל ממצרים הגיעו גלישות ענק במרחק של 300 ק"מ.
"הגז שנמצא מול חופי ישראל קשור לגלישות ענק שהגיעו מהמדרון המצרי, כי יש בגלישות הללו ששקעו על קרקעית הים נקבוביות שמשמשות בעצם מאגר לגז. פתרנו את החידה מדוע גלישות גדולות נוסעות רחוק יותר, ומצאנו שלפחות בחלק מהמקרים הסיבה היא המים שנמצאים בתחתית הגלישה בנקבי הסלע ומתחממים מהחיכוך. הם יוצרים חומר סיכה שבגלישות גדולות כלוא ביתר יעילות בתחתית, בעוד שבגלישת קטנות מים אלו מצליחים 'לברוח'".

מודל גרגרים ונוזלים

גומלין בין מוצקים ונוזלים
"ב-2010 התחלנו ליישם מודל עבור חקר המכניקה של קרקעות המתנזלות בזמן רעידת אדמה. אנו חוקרים איזו תבנית של התנזלות מתקיימת, ומבינים שהיא מתנהגת בצורה מסוימת בזמן ובמרחב. זה משיק לתחום ההנדסי ויש לכך משמעות גדולה מאוד בכל הקשור לבניית בניינים ובהבנה של אילו קרקעות הן בטוחות לבנייה ואילו אינן בטוחות לבנייה"

מהו מודל גרגרים ונוזלים?
אהרונוב: "כותרת המחקר שלי תמיד הייתה יחסי הגומלין בין נוזלים ומוצקים, כיצד הם חיים ביחד בסלע ומה הם עושים ביחד בסלע, דברים שזורמים ודברים שנשברים. המשכתי את המחקר בנושא הגלישות, שקשור אף הוא לנוזלים ומוצקים. כלומר, לחשיבות של הנוזלים בתנועה של הגלישה. לירן גורן פיתחה אז במסגרת הדוקטורט שלה מודל של חומר גרגירי בתוספת נוזלים, כך שעם פיתוח המודל הזה יכולנו לעשות מגוון דברים. כלומר, לא רק להניח איך מוצקים ונוזלים מתנהגים, אלא לראות זאת בפועל. המעניין הוא שכל גרגר מתנהג בצורה פשוטה מאוד וגם הנוזל מתנהג יחסית בצורה פשוטה מאוד, אבל המורכבות נובעת מהרכיבים הרבים ש'משחקים' במערכת הזאת".
מה חשיבות המודל מבחינה יישומית?
אהרונוב: "ב-2010 התחלנו ליישם מודל עבור חקר המכניקה של קרקעות המתנזלות בזמן רעידת אדמה. אנו חוקרים איזו תבנית של התנזלות מתקיימת, ומבינים שהיא מתנהגת בצורה מסוימת בזמן ובמרחב. זה משיק לתחום ההנדסי ויש לכך משמעות גדולה מאוד בכל הקשור לבניית בניינים ובהבנה של אילו קרקעות הן בטוחות לבנייה ואילו אינן בטוחות לבנייה. התחלנו לעבוד על התנזלות שהיא בעצם תופעה של מוצקים שבנוכחות נוזלים הם משתנים, ובמקום להתנהג כמוצקים הם מתחילים לזרום כמו נוזלים.
"אנו חוזים עכשיו משהו לגבי התנזלות, כאשר ההנחה היא שההתנזלות תתרחש בצורה מסוימת. כלומר, שיהיה ניתן לראות תבנית מסוימת של התנהגות ההתנזלות בזמן ובמרחב. יש לכך משמעות לא מבוטלת, ופניתי לחוקרת מהרווארד שאני יודעת שהיא יכולה לבדוק זאת וביקשתי ממנה לשתף פעולה במחקר.
"סטודנט שלי שחר בן זאב (בהנחיה משותפת עם הפרופסור לירן גורן) זכה במלגת שאטו-בריאן ועכשיו משתף פעולה עם אוניברסיטת שטרסבורג בצרפת. הוא נסע לשם לעשות את הניסויים של ההדמיות שעשינו פה באוניברסיטה העברית. ניסויים שבעצם מאששים את תחזיות המודל של הגרגרים והמים, שעשינו על המחשב וכן ומאששים את התחזית לגבי תבניות ההתנזלות שחזינו".
באילו מחקרים נוספים את עוסקת בימים אלו?
אהרונוב: "אני עושה כעת מחקר נוסף עם הפרופסור כריס שולץ מקולומביה, שכתב את הספר 'המכניקה של העתקים ורעידות אדמה'. כשהגעתי לקולומביה הגעתי על בסיס מענק מחקר שהיה כלל אוניברסיטאי ובחרתי לעבוד איתו והוא כלל לא ידע מי אני. ישבתי במעבדה שלו שעסקה בשבירת סלעים והמתנתי שהוא ישים לב אלי. בסופו של דבר עשו במעבדה ניסוי על המסה והשקעה של סלעים, תחום שאני מכירה עוד מהדוקטורט, וידעתי שאני יכולה לחזות את תוצאות הניסוי במודל. ישבתי לילות שלמים ובתוך כשבועיים בניתי מודל לחיזוי הניסויים שלהם. בעקבות זאת, הפרופסור שולץ כבר ידע והבין מי אני ומאז התחלנו להיות גם חברים ולשתף פעולה. היום אנחנו עובדים יחדיו על מהות של חיכוך והקשר שלו לרעידות אדמה, תחום חשוב ביותר לנושא של רעידות אדמה. לצורך זה נדרשת הבנה בפיסיקה ובגאולוגיה ואני מחפשת סטודנטית מתאימה למחקר זה, כאשר בינתיים אני עושה זאת בשיתוף פעולה עם הפרופסור שולץ וזה ממש כמו דוקטורט שני עבורי".

חוזקות של נשים במדע

סומכת על הדרך
"תמיד הייתי בטוחה שהכל יסתדר עבורי, שאגיע לאן שאני רוצה. מעולם לא חשבתי שלא אצליח או שלא אוכל לפתור את השאלות שמעניינות אותי, ובנוסף אני סומכת על הדרך בכל הקשור לתהליך המדעי. גם כשאנו עומדים מול השאלות המחקריות ואנו לא יודעים לאן נגיע, יש לנו את הידיעה האמיצה שאנחנו עושים את הדבר הנכון כדי להגיע ליעד. זה מוטו שמלווה אותי גם בחיים האישיים וגם במחקר שלי ואני מנחילה זאת גם לסטודנטים שלי. הפחד הוא רק מערפל, אין לו כל תפקיד או תרומה"

מאיין נובעות החוזקות שלך?
אהרונוב: "אבא שלי תמיד התייחס אלינו כאל אנשים עם פוטנציאל אדיר. באתי ממשפחה מדעית שהמדע נוכח בה מאוד, אבל מה שהשפיע עלי אלו החידות. אבי תמיד התייחס אלינו כאל אנשים קטנים עם שכל ואיתגר אותנו שכלית. חוזקה נוספת שלי היא בעלי שמאמין בי מאוד ותומך בי לאורך כל הדרך, כמו גם המנחים שהיו לי במסע האקדמי שלי שגם הם האמינו בי מאוד. כל מה שדרוש לאישה במדע ובכלל לנשים כדי להצליח, הוא שיעזרו לה, יאמינו בה ולא יעמדו בדרכה. אחד הדברים החשובים ביותר, הוא בן זוג שמוכן לחלוק שווה בשווה באופן פעיל במסע המשותף וזה דורש לא מעט אומץ.
"תמיד הייתי בטוחה שהכל יסתדר עבורי, שאגיע לאן שאני רוצה. מעולם לא חשבתי שלא אצליח או שלא אוכל לפתור את השאלות שמעניינות אותי, ובנוסף אני סומכת על הדרך בכל הקשור לתהליך המדעי. גם כשאנו עומדים מול השאלות המחקריות ואנו לא יודעים לאן נגיע, יש לנו את הידיעה האמיצה שאנחנו עושים את הדבר הנכון כדי להגיע ליעד. זה מוטו שמלווה אותי גם בחיים האישיים וגם במחקר שלי ואני מנחילה זאת גם לסטודנטים שלי. הפחד הוא רק מערפל, אין לו כל תפקיד או תרומה".

סוגיית אסדות הגז הישראלית

טענת התומכים
"לטענת התומכים בבניית המתקן סמוך לחוף, הם לא רוצים לעצור את מעבר ישראל לאנרגיית גז במקום אנרגיית פחם ובנוסף קל יותר לבצע אסדרה במים הטריטוריאליים. כלומר, אם תהיינה פליטות, קל יותר לאכוף את החוקים במים הטריטוריאליים. המשמעות מבחינתי לדברים אלו היא כמו לומר שמעדיפים להשאיר את מפעל בזן עם כל האסדרה שלו ה'מאפשרת' ל-300 איש בשנה למות, מאשר להעביר את בזן ללב ים במקום שאין אסדרה אבל לא ימותו אנשים בעקבות כך. האם האסדרה חשובה יותר מחיי אדם?"

אהרונוב איננה כימאית, היא עוסקת במחקר שלה ברעידות אדמה ובגלישות קרקע, לא במחקר הסביבה, אבל הנושא הזה הוא בדמה. היא יודעת איך גז ונפט נוצרים באדמה ואיך מוציאים אותם ומבינה בתהליכים הללו. כך הקימה במכון למדעי כדור-הארץ של האוניברסיטה העברית את תוכנית הגאולוגיה של נפט וגז שהיא עומדת בראשה. סוגיית אסדות הגז בישראל, מעסיקה אותה רבות והיא עושה כל שביכולתה להביא אותה לראש סדר העדיפות של הדיון הציבורי.
מה המידע אליו נחשפת בכל הקשור לאסדות הגז שהדליק אצלך נורה אדומה?
אהרונוב: "בקיץ 2017 הופיעה ידיעה ב-ynet החושפת את ערכי הפליטות של כל המפעלים בארץ, על-ידי המשרד להגנת הסביבה בעקבות 'חוק אוויר נקי' (אחד המרכיבים הכימיים, שפורסמו ערכי הפליטה שלו, הוא בנזן שנחשב לחומר מסרטן ודאית). ראיתי שמופיעה שם גם הפליטה של אסדת תמר (אסדה לזיקוק הגז משדה תמר, שנמצאת בים כ-23 ק"מ מערבית מאשקלון). ערכי הפליטות של אסדת תמר נראו לי גבוהים מאוד - פי 17 לפחות מכפי שפורסם על-ידי בזן (בתי זיקוק לנפט בע"מ). כשסכמתי את הפליטות של כל המפעלים בארץ שפורסמו, מצאתי שעדיין הפליטה מאסדת תמר הייתה גבוהה יותר מכל המפעלים גם יחד. הממצא הזה נראה לא הגיוני בעליל וכתבתי למשרד להגנת הסביבה, שכפי הנראה יש להם טעות בערך שפורסם. נעניתי שזו אינה טעות ושהערך המופיע הוא הערך הנכון.
"בעקבות זאת, התקשרתי למספר עיתונאים ועדכנתי אותם כי באסדת תמר יש פליטה של בנזן שהיא גבוהה יותר מהפליטה של כל המפעלים בארץ גם יחד, ושיתרה מכך הפליטה מתמר גבוהה יותר מבזן, שהוא המפעל המזהם ביותר בארץ. פני הושבו ריקם, ואף עיתונאי לא התייחס לפנייתי. פשוט לא עניין אותם. תוך כדי שיחותי עם אנשים, התברר לי בתחקירים ובבדיקות שעשיתי, שעומדים לבנות אסדת גז נוספת, 'אסדת טיפול לוויתן' קרובה עוד יותר לחוף ('לוויתן' אמורה להיבנות 9 ק"מ מחוף דור).
אהרונוב התקשרה גם לד"ר קול קארץ, הגאולוג הראשי בדלק (אחת מהחברות המפעילות את האסדה), שהיה סטודנט שלה, כדי לוודא עמו האם ערכי הפליטות הם אכן הפליטות בפועל. היא יצרה קשר גם עם משרד האנרגיה. כולם אישרו את הנתונים שפורסמו. לדבריה, שאלה את משרד האנרגיה, כיצד זה שבונים את אסדת לוויתן לאור הפליטות הכה חריגות של אסדת תמר. הם השיבו לה לטענתה, שבלוויתן הפליטות לא יהיו כמו בתמר באומרם: 'את לא סומכת על הרגולטורים?'.
האם הטכנולוגיה מאפשרת בניית אסדה צפה בלב ים?
אהרונוב: "הטכנולוגיה מאפשרת בנייה בלב ים ולא סמוך לחוף, ונובל אנרג'י, השותפה לקבוצת הבנייה של לוויתן, אכן תכננה לבנות אסדה צפה, על-פי הבאר. כל המצגות שלה למשקיעים הציגו את היתרונות באסדה צפה עם התוכניות האופרטיביות המתאימות. לא הוצגו חלופות אחרות, אך החל ב-2016, מסיבות לא ברורות והחלטה לא מתועדת, הבנייה הועברה סמוך לחוף.
"הסוגיה הגדולה היא כמה פליטה של מזהמים מסוכנים כגון בנזן תהיה מאסדת לוויתן הנבנית כעת בחוף דור. אנו נסמכים פה רק על נתוני הפליטה כפי שדווחו על-ידי נובל אנרג'י. נובל אנרג'י טוענת שהמתקן יפלוט 'פליטה זניחה', מה שהיא טענה גם לגבי אסדת תמר בזמנה, ובפועל באסדת תמר הפליטה בפועל הייתה פי 30 מהתחזית שלהם. למעשה לא ניתן לדעת מה תהיה הפליטה של 'לויתן' כי אין שום דוגמאות מקבילות בעולם".
מהי טענתם של התומכים בבניית מתקן לוויתן סמוך לחוף?
אהרונוב: "לטענת התומכים בבניית המתקן סמוך לחוף, הם לא רוצים לעצור את מעבר ישראל לאנרגיית גז במקום אנרגיית פחם ובנוסף קל יותר לבצע אסדרה במים הטריטוריאליים. כלומר, אם תהיינה פליטות, קל יותר לאכוף את החוקים במים הטריטוריאליים. המשמעות מבחינתי לדברים אלו היא כמו לומר שמעדיפים להשאיר את מפעל בזן עם כל האסדרה שלו ה'מאפשרת' ל-300 איש בשנה למות, מאשר להעביר את בזן ללב ים במקום שאין אסדרה אבל לא ימותו אנשים בעקבות כך. האם האסדרה חשובה יותר מחיי אדם?"
לדברי אהרונוב, קיימת סכנה ממשית בכל הקשור לבניית 'אסדת טיפול לוויתן'. כל האסדה הזו תפעל כמעין בית זיקוק שיפריד את הגז ממים שהיו בתוך הנקבים, תזקק אותו ואת כל תוצרי הזיקוק היא תפלוט לאוויר או למי-הים (סמוך למתקן ההתפלה של ישראל). אפשרות אחרת שקיימת, קשורה לחלק של התזקיק שנקרא 'תעבית' (מהמילה עיבוי) סוג של נפט קל ויקר מאוד (שבאנגלית נקרא קונדנסט). המחשבה הייתה להזרים אותו בצינורות לבזן. לבזן עד כה אין את הצנרת הדרושה לכך ובזן גם לא חתמו עדיין על הסכם. יש סיכוי, היא אומרת, שהקונדנסט הזה ייאגר במיכליות בלב ים ומיותר לומר שמדובר באסון. אם חומר זה מתפזר בים עקב דליפה או חלילה פוגע טיל במיכליות מדובר באסון קולוסלי. זה אסון שמחכה לקרות וזו סכנה נוספת לסכנת הפליטה לאוויר שתגרום לעלייה בתחלואה.
אירופה כולה עוברת מהפכה ירוקה כשבארץ לא סוקרה אפילו מחאת הצעירים שהתרחשה אך לאחרונה, ובכלל אין כל סיקור תקשורתי ראוי, מדגישה אהרונוב. ישראל היא מדינה שטופת שמש, אנו יכולים לבנות משטחי אנרגיה סולארית על גגות בתים וחניונים שעשויים לספק כ-50% מאנרגיית החשמל. במדינת ניו ג'רזי כבר עושים זאת והיא אינה מדינה שטופת שמש כמותנו. אנו יכולים להגיע אפילו לאספקה של יותר ממחצית. התחושה היא, כלשונה של אהרונוב, שיש פה סדר יום מכוון לא 'להרים' זאת.

תאריך:  03/05/2019   |   עודכן:  06/05/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
רומניה הייתה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית, אם כי סירבה ליטול חלק ישיר בהשמדה ורוב יהודיה ניצלו. בפברואר 1942 סיפר יו"ר הקהילה בבוקרשט על הפעילות בה בתחום החינוך הגופני
איתמר לוין
באביב 1942, שנתיים אחרי כיבוש צרפת וחלוקתה בין שליטה גרמנית ישירה למשטר וישי, נשלחו לקהילות היהודיות בחלק של וישי הנחיות ללימוד דתי ויהודי לתשעת החודשים הבאים
איתמר לוין
עשרות בתי ספר יהודיים התקיימו בהולנד שתחת הכיבוש הגרמני, בעיקר בתחום החינוך המקצועי - אותו התירו הנאצים להמשיך. דוח מתחילת 1942 מתאר את המצב בצורה עניינית וכנה
חגי קמרט
ניכרים בהם אהבת האדם, הטבע והמולדת    יש מהם המשמשים לטיפולים פסיכולוגיים, מהם אף תורגמו לאנגלית, לרומנית ולאספרנטו
איתמר לוין
העלון הרשמי של גטו וילנה תיאר במארס 1943 את מערכת החינוך בגטו. מאחר שהעלון היה נתון לפיקוח גרמני, לא יכלו הכותבים לגלות את כל המתרחש ואת כל אשר על ליבם - אך המידע עדיין מרשים ומפעים
רשימות נוספות
חוקרת אופטימלית  /  שרון מגנזי
קרימינולוגית של תאים עבריינים  /  שרון מגנזי
משמעת הברזל של הטבע  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il