לומר את האמת, עם כל הסובלנות שיש לי (ויש לי לא מעט), הרגשתי ממש בחגיגות יום העצמאות של אירן. זה התחיל בהצהרה של הנשיא החדש, שהודיע שאם רוצים שהוא יכבד בנוכחותו את טקס חלוקת פרסי ישראל, הוא מבקש מכל הנוכחות לכסות את ראשן כראוי. וזה המשיך בדיילות החינניות (עם חינניות שכזו, לא צריך מבטי שנאה...), שבדקו כל אחת מן הנכנסות ודרשו לדעת אם היא נשואה וכמובן לצייד אותה בכיסוי ראש כשר למהדרין (טוב שלא דרשו תעודת נישואין כדת משה וישראל...). חומייני היה גאה בכיבוש האיסלאמי הקיצוני שמתרחש לנגד עיננו (והנה המצאנו מחדש את הביטוי 'הכיבוש משחית'). לביזיון מדינת ישראל, בעצם יום העצמאות שלה!
טוב, סליחה, התבלבתי, זה לא היה בדיוק כך. ליתר דיוק, כל קשר בין התיאור הנ"ל לבין המציאות מקרי בהחלט. בסך-הכל, מנחת טקס הדלקת המשואות בפתיחת יום העצמאות של מדינת ישראל היא מדינת היהודים, חבשה לראשה מטפחת בהתאם לנורמת קוד הלבוש המקורי של נשות ישראל הנשואות. ואם לא שמתם (או שמתן) לב, אף אחת מבאות הטקס לא התבקשה לנהוג כמוה.
אולי בעצם כדאי להוקיר ולכבד את העובדה, שמנחה בטקס רשמי ומרכזי ביום שכזה, מתלבשת בהתאם ל"כללי הטקס" היהודיים. הרי מדובר בחגיגות עצמאות ישראל, עליה הוכרז בה' באייר תש"ח. באותו יום קרא
דוד בן-גוריון את מגילת העצמאות, שבה נכתב: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית... בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי (שכולל בתוכו את כל החוקים שניתנו לנו במעמד הר סיני!)... מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה" (כן, הקשר שהביא להקמת המדינה הוא היסטורי ומסורתי. כיסוי ראש הוא כידוע חלק מכל המסורת הגדולה שלנו).
נראה לעניות דעתי, שכמו שבן גוריון וחבריו לא התביישו להזכיר במעמד הקמת המדינה את יסודותיה היהודיים של המדינה הזאת, ככה גם ראוי לנו להדגיש דווקא ביום הזה את סממננו התרבותיים היהודים. זה בהחלט לתפארת מדינת ישראל!
