"כמי שהעניק למנדלבליט אשראי אני קורא לו להתייצב מיד", מצייץ
דן מרגלית בטוויטר. ואיזה אשראי העניק מרגלית למנדלבליט? האשראי הוא שמרגלית צמצם את הביקורת העיתונאית שלו על מנדלבליט מה שעזר מאוד למנדלבליט להיבחר לתפקיד היועץ המשפטי ל
ממשלה.
ואם איננו בטוחים עד כמה השפיע מרגלית, יש להניח שהד"ר מנדלבליט העריך שלמרגלית יש השפעה. אחרת לא היה נפגש עמו בחשאי במהלך המרוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
וכולנו יודעים איזה מרכיב חומרי ענק יש בעיתונות טובה או בעיתונות מעוקרת. כולנו יודעים מהו שכרו של פצ"ר המתמנה ליועץ משפטי לממשלה במסגרת מסעו לבית המשפט העליון. החבר'ה האלה עולים למדינה סדר גודל של מיליון שקלים בשנה.
בלי כל בושה חוזר מרגלית על העובדה שנתן או העניק ל
אביחי מנדלבליט אשראי. האשראי שפורסם הוא הגבלת הביקורת העיתונאית שסוכמה בין מרגלית למנדלבליט במהלך אותה פגישה חשאית (אשר נחשפה על-ידי עד המדינה ניר חפץ), הגבלת ביקורת עיתונאית בייחוד כזו השווה כל-כך הרבה כסף, אמורה להיחשד היום ללא כל ספק מתת בעסקת שוחד. מרגלית מודיע לנו שאת טובת ההנאה הוא נתן למנדלבליט במסגרת תפקידו הציבורי של מנדלבליט, מרגלית אומר לנו במצח נחושה שהוא ציפה לתמורה, מצפה לתמורה, והתמורה לדעתו מבוששת לבוא. אז איפה המשטרה? איפה הפרקליטות? מה הולך כאן? מה שאצל ראש הממשלה ו
שאול אלוביץ' נחשב כשוחד, אצל אחרים לא?
שתי חלופות להסברים יש לי.
- במדינת ישראל יש שני סוגי אנשים. אנשי אור, אשר החושך הוא כור מחצבתם, אשר לא חשוב מה יעשו לא ידבק בהם רבב, ואנשי הטפלון. פשוט אנשי סרט טפלון לבן. ומן העבר השני יש לנו אנשי חושך, אשר לא חשוב כמה אור הם יקרינו, הם יעסקו כל חייהם בהתגוננות מפני המתקפות של אנשי הטפלון.
- מרגלית יודע עם מי לקמבן, לאיזה איש ציבור כדאי לתת אשראי וממי לקבל תמורה, כי כאשר אתה מקמבן עם היועץ המפטי העתידי לממשלה, אתה מחוקק באותה שנייה חוק חסינות מפני העמדתך לדין.
ואם נחפש סיבות מדוע ראש ממשלה עם כאלה תיקים מנצח ניצחון מוחץ בבחירות, ומדוע אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובעיתונות המסורתית הוא עמוק באדמה, אלה בדיוק הסיבות.
