הדמגוגיה משתוללת

הדמגוגיה משתוללת במחוזותינו באין מפריע. חצרני-השמאל מפיצים באדיקות את הסלוגן: "קץ הדמוקרטיה". והם עושים זאת באדיקות רבה, משל היה בו אמת. מבלי למצמץ, הם מתארים מה יבוא עלינו, כביכול, אם חלילה ראש הממשלה לא יעמוד לדין בעת הזאת - אם בכלל יש מקום לכך - אלא רק בתום כהונתו. אולם מה שמדאיג באמת היא העובדה, שאף לא אחד מכל החרדים לשווא לגורלה של הדמוקרטיה - תוך שהם משווים את המצב כיום למה שקרה בגרמניה ערב עליית הנאצים לשלטון - באמת ובתמים חושב שאנחנו הולכים לקראת קריסה של שלטון החוק. כל מה שהם רוצים הוא לשמור לעצמם את מוקדי הכוח, ולהבטיח שהשלטון הנבחר לא יוכל לתפקד באופן המתחייב מהשקפת העולם שלאורה הוא נבחר זה עתה בבחירות דמוקרטיות. השיטות ידועות והן כבר נוסו במקומות אחרים. המתחזים למיניהם כבר מתורגלים בהן. תחילה, פותחים בחקירות שאין בהן כל ממש. אחר-כך, מפגינים ברחובות בדרישה מן היועץ המשפטי לממשלה לזרז את מהלכיו. כנופיות שלטון החוק מתכנסות אחת לשבוע, לפחות, והתקשורת, זאת שאין בה, פעמים רבות, אפילו שמץ של יושרה אינטלקטואלית, מלווה כל זיע וניע שלהן בחדווה מרובה. בשלב הבא, כבר מתחילות להופיע ההדלפות. כולן באות ממקור אחד - ואין-בלתו. חלק מהן מגיע מחדרי החקירות. כל האחרות מגיעות ממשרדי הפרקליטות. במשטרים טוטליטריים יודעים שאין דרך בדוקה יותר. משחירים את פניו של הצד האחר באמצעות הפצת שקרים, חצאי-אמיתות ועוד כיוצא באלה. בשלב הזה, מגייסים משפטנים-מטעם, שופטים בדימוס ופוליטיקאים מתוסכלים ומנסים לבנות תפאורה של שחיתות. איש לא ממש מתעכב לבחון את טיב החשדות. את ליבת החקירה. זה בכלל לא חשוב. מה שחשוב הוא לטעת בלב הציבור את ההרגשה שמדובר בראש ממשלה מושחת. אינני רוצה להיכנס לפרטים, אבל חשוב שהציבור ידע את האמת. אין דבר ב"תיקי החקירה" שמצדיק הגשת כתב אישום. באף לא אחד מהם לא מדובר במה שמקובל להגדיר כשחיתות שלטונית. השרלטנים שקוראים ל"מרי אזרחי" יודעים את זה. יש לנו, לטעמי, ראש ממשלה טוב. בנימין נתניהו. מבחן התוצאה, ביטוי אהוב על אהוד ברק, מצביע על כך. זאת הסיבה שאסור לתת למזימה של שרלטני השמאל להצליח. ולשם-כך קיים חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, שנחקק עוד ב-1951, בימיה של הכנסת הראשונה (שנבחרה, למעשה, כאסיפה המכוננת) ביחד עם חוקי יסוד אחרים. חוק השבות היה אחד מהם. למזל כולנו, מי שישב אז בבית המשפט העליון הודרך בידי ערכים ציוניים - ולא בידי ערכים כאילו-אוניברסאליים מעוותים. האבות המייסדים הקימו כאן מדינה יהודית. המילה "דמוקרטית" לא נזכרת אפילו פעם אחת במגילת העצמאות. שוויון אזרחי - כן; אבל לא יותר מזה. רק לאום אחד היה אז בארץ ישראל. אינני בטוח כיצד תסתיים הסגה המשפטית המציפה אותנו כמו צונאמי שעולה מן הים. אבל אני מקווה שסופם של מוליכי השולל קרוב. משיחי שקר תמיד ליוו את העם היהודי. כולם עברו מן העולם לאחר שהציבור עמד על השקרים שהם מפיצים. צריך להאמין שזה גם מה שיקרה הפעם.