"ירושלים היא בלבבות המשפחה ההאשמית", נוהגים אזרחי ירדן לומר זה עשרות שנים. ואכן, מתוקף תפקידה של המשפחה ההאשמית כשומרת המקומות הקדושים לאיסלאם מהמאה ה-10 לספירה, ייחוסה של המשפחה לצאצאי הנביא מוחמד, תרומתה לשיקום המסגדים בהר-הבית ומעמדה המיוחד שעוגן בהסכם השלום בין ישראל לירדן באוקטובר 1994, הם רק חלק מהגורמים ליציבות המשטר ההאשמי בירדן בשנים האחרונות.
אולם, בחודשים האחרונים נראה שמשהו נסדק ביציבות בירדן שמחזיקה לאורך השנים בעמדה פרו מערבית. למעשה, מאז העברת השגרירות האמריקנית לירושלים במאי אשתקד והחשש משינוי מעמדה של ירושלים באופן חד-צדדי על-ידי ממשלת ישראל שעלול לדחוק לשוליים את שרידי ההשפעה הירדנית בהר-הבית, הולכת ומתערערת היציבות הפנימית בממלכה שמחזיקה בעמדה פרו מערבית ושלאורך השנים נחשבת לבת ברית ארוכה של ישראל ארצות הברית.
בפגישותיו של ה
מלך עבדאללה עם מדינאיים זרים ושיחותיו עם פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית בירדן, הוא מעלה שוב ושוב את סוגיית ירושלים שבהחלט מדירה שינה מעיניו. המסר של המלך ברור וחד-משמעי: לא יהיה שלום אזורי יציב ובר קיימא ללא פתרון מספק לסוגיית ירושלים. מי שעוקב אחר השיח הפנים ירדני רואה באופן ברור כי ככל שמעמדו של המלך עבדאללה הולך ונחלש, עולה יותר ויותר סוגית ירושלים לדיון בשיח הציבורי בירדן.
אולם, מעבר לרצון של השלטון הירדני לחזק את מעמדו של המלך עבדאללה והמשטר ההאשמי באמצעות העלאת סוגיית ירושלים לשיח הציבורי בירדן ובעולם הערבי בכלל, נראה כי כוונת המשטר הירדני לאותת לעולם כי ירדן לא תקבל את עסקת המאה או כל הסכם מדיני אחר שלא יביא לפתרון שיהיה מוסכם על כל הצדדים. כלומר, פתרון חד-צדדי אמריקני אינו מקובל מבחינתה של ירדן ולכן גם נועד לכישלון. כך מנסה ירדן לא רק להיות מעורבת בסוגית ירושלים, כדי לדאוג להמשך האינטרסים שלה, אלא גם מנסה להשפיע על עתידה של ירושלים במשא-ומתן העתידי.
הפגנות ספונטניות
יתר על כן, עסקת המאה הנרקמת והחשש הירדני שישראל עומדת מאחוריה, ובמיוחד בסעיפים הקשורים לירושלים, כדי למנוע את חלוקתה, מגבירים את עוינות הממשל הירדני כלפי ישראל. כבר כעת, עוד בטרם פורסמה תוכנית המאה באופן רשמי ניתן לראות סימנים מטרידים לעויינות גלויה. לאחרונה, גורמים המזוהים עם הממשל הירדני, שחלקם ידועים בנטייה הפרו-ישראלית שלהם, החלו בתעמולה הקוראת למלך עבדאללה לשמור על ירושלים. בהפגנות ספונטניות שנערכו מול בניין הפרלמנט, הונפו השלטים "ירושלים ערבית תחת חסות ההאשמית". הפגנות אלה הן ללא ספק הפגנות תמיכה במלך עבדאללה שנועדו לחזק את מצב רוחו בימים אלו בהם עתידה של ירושלים וגורלה לוט בערפל. המסר הזה שב ועולה בסרטים שהשלטון הירדני מפיק על ירושלים שבאחרון שבהם לפני כחודשיים, אף הוכנס קטע של המלך עבדאללה השני בו התחייב בקולו להמשיך ולשמור על ירושלים תחת שלטון ההאשמים, כפי שעשו קודמיו לפניו.
נראה אם כן, כי שינוי הסטטוס-קוו בירושלים באופן חד-צדדי, עלול להביא לחוסר יציבות פוליטית, להחלשת השלטון ההאשמי ולהתגברות העוינות כלפי ישראל, שכבר מזמן שברה שיאים ברחוב הירדני. בנסיבות אלה קשה לדעת כיצד ינהג המלך עבדאללה כלפי ישראל כדי לחזק את מעמדו שנחלש מאוד לאורך השנה בירדן ובעולם הערבי. זאת לאור הנסיבות השונות דוגמת משבר הפליטים שפוקד את הממלכה, מצבה הכלכלי הרעוע, לצד הסוגיות הפוליטיות הנפיצות העומדות על הפרק, בראשן תוכנית המאה של ממשל טראמפ הנתפסת כמנוגדת לאינטרס הפלשתיני ועלולה להגביר עוד יותר את חוסר היציבות השורר בממלכה.
לכן, ממשלת ישראל חייבת לקחת בחשבון שיקולים אלו בטרם היא מקבלת כל החלטה הקשורה בירושלים. שומה עליה למנוע פגיעה במעמד השלטון הירדני בעיר העתיקה ולהימנע משינוי הסטטוס-קוו בעיר, כדי לא לערער עוד יותר את היציבות הפוליטית בממלכה אשר תביא להחלשת השלטון הירדני.
