X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
האופוזיציה בראשות כחול לבן, מוכיחה, שהיא אופוזיציה חלשה. לכן, היא בוודאי איננה חלופה אמיתית לשלטון בדמוקרטיה, ממשלה שמתפקדת רע מהווה בעיה חמורה; אבל חמורה ממנה עשויה להיות האופוזיציה, כאשר היא מתפקדת כגייס חבלה לאומי נגד פעולת הממשלה
▪  ▪  ▪
[צילום: פלאש 90]

מעקב ממושך למדי אחר התנהלותן של האופוזיציות בישראל, הוכיח לי שהנחת המוצא המקובלת, לפיה מבנה פוליטי דמוקרטי במדינה, חייב לשקף מאזן כוחות אלקטורלי של קואליציה (רוב פרלמנטרי) ואופוזיציה (מיעוט פרלמנטרי), איננו מובן מאליו ואיננו בהכרח אופטימלי. מסקנה זו מתחזקת במיוחד בעשר השנים האחרונות, בהן נתניהו עומד בראש ממשלות ישראל.
מסקנה זו מתקיימת גם בדמוקרטיות אחרות ושתי דוגמאות מצויינות לכך הן ארה"ב בימי הנשיא טראמפ ובריטניה לאחר החלטת הברקזיט. התופעות עליהן אעמוד להלן בישראל, דומות במהותן בכל שלוש הדוגמאות הנ"ל, בשינויים המתחייבים מאופיים ותרבותם של העמים והמדינות בהם מדובר. תופעות דומות קיימות גם במדינות אירופיות נוספות אך לכל אחת מאפיינים משלה. ככל שהשונות התרבותית והמסורת הפוליטית בהן נבדלות מאלה שבשלוש הדוגמאות דלעיל, שונה בפרטים גם אופן השתקפות התופעה בחייהן הפוליטיים.
בפני כל גוף "חי" עומדים תפקידים או מטלות המבטיחים את קיומו. כאשר הוא ממלא משימות אלה הוא שורד וכאשר הוא כושל, שרידותו מוטלת בספק חמור. דומני, שבמילים אחרות אמירה זו משקפת את עקרון "הברירה הטבעית" של דארווין – מה שמיותר, מתנוון ומה שמתנוון, במוקדם או במאוחר שובק חיים.
בכדי לבחון את האופן בו מתממשים הדברים בישראל, די להתבונן בגורלה של מפלגת העבודה. בעבר הייתה זו אחת משתי המפלגות המרכזיות והדומיננטיות בהוויה הישראלית; כיום זו מפלגה בדעיכה מואצת. אותה תופעה, בהתניות ושונויות לא גדולות אך בקצב אחר, חווינו גם לגבי מרבית מפלגות המרכז, מאז ד"ש של יגאל ידין, שמואל תמיר וחבריהם. הדוגמה האחרונה לתופעה של מפלגת מרכז אופנתית, שקמה עם אג'נדה מיותרת ולהערכתי גם תיפול כקודמותיה ומאותה סיבה בסיסית, היא "מפלגת שלושת הרמטכ"לים והסמל" - "כחול לבן".

לשם מה נדרשת אופוזיציה

פורמלית, ניתן לטעון שאופוזיציה היא חלק אורגני ממשטר דמוקרטי, שמייצגת את כל הקבוצות הפוליטיות (מפלגות) שאינן מהוות חלק מהרוב הקואליציוני, השולט למעשה. תשובה מעין זו מעלה מיד שאלות חדשות: מהם תפקידיה העיקריים של אופוזיציה ומתי וכיצד היא ממלאת אותם לטובת האינטרס הציבורי הכולל? האם תפקידה הוא ייצוגי-פורמלי פסיבי? משמע: ישיבה בכנסת ובוועדותיה ותזכורת לציבור שלא כולו מיוצג אופרטיבית בעמדות הכוח השלטוניות; או אולי התפקיד הוא התנגדות אוטומטית או כמעט אוטומטית למעשי הממשלה וביטוי התנגדות זו בקול רם ובפרהסיה בכלי-תקשורת ובמליאת הכנסת וועדותיה למען ישמעו ויראו? האם הוא המְתנה פסיבית לשעת כושר בה תטעה הממשלה בהחלטותיה, על-מנת שקוניוקטורה פוליטית מקרית (מעין "מפעל פיס" פוליטי) תגרום לשינוי בפועל של המאזן האלקטורלי, שיפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון? האם ייתכן שתפקיד האופוזיציה הוא לשמש מאגר מצביעים פוטנציאליים, שבתנאים מסוימים של משבר פוליטי יאפשר לראשי הקואליציה להחליף שותפים שהיו נוחים ונעשו נרגנים, בשותפים שהיו נרגנים ונראים עתה נוחים יותר?
האם אופוזיציה אינה עובדת בשירות הציבור? ואם כן, האין היא אמורה לסייע לממשלה למשול לטובת הציבור? יריבים אידיאולוגיים גורסים שתפקידה הוא להפריע, לפגוע ולחבל ביכולתה של הממשלה הנבחרת לתפקד, בכדי "להקטין נזקים" וליצור או לבסס הזדמנות להחליפה. אחרים גורסים - וחלקי אינו עימהם – שתפקידה היחיד של האופוזיציה, ואם לא היחיד אזי העיקרי, הוא להפיל את הממשלה – האומנם? דווקא אמירה זו חמורה בעיני מאוד, משום שהיא מגדירה מראש את תפקידם העיקרי של חברי הכנסת באופוזיציה כגייס חבלני, שתפקידו המרכזי הוא להכשיל את יריביו הפוליטיים, בניגוד לרצון הציבור שבחר בהם לשלטון. הגדרה מעין זו, שכמוה שמענו בעבר מ"יש עתיד", "ממפלגת העבודה" מ"המחנה הציוני", מ"מר"ץ" ולפני-כן גם "מקדימה" ומפלגות אחרות, גורסת בעקיפין ובמפורש שתפקידן של קואליציה ואופוזיציה הוא להחליף זו את זו בשלטון, בדרך המהירה היעילה, הנמרצת והקצרה ביותר; סוגיית טובת הציבור אינה מוצאת ביטוי בהגדרה זו כלל ועיקר. הגישה גם אינה מייחסת כל חשיבות לרצונו של הבוחר.
השקפה זו הפכה לנורמה ולמבחן ההצלחה האולטימטיבי של האופוזיציה, כשהגבולות והמגבלות שהאחרונה מטילה על עצמה במשימת השמד זו הולכים ומצטמצמים עד כדי אבסורד. בשנים האחרונות נראה ששני הגושים הפוליטיים המרכזיים בכנסת אינם עובדים בשירות הציבור אלא בשירות ההישרדות הפוליטית העצמית שלהם. המבחן האולטימטיבי הופך להיות: לכבוש את השלטון, להחזיק בו ובמקרה שהציבור החליט אחרת, לאכוף על הציבור את רצון המשתלטים, במקום לציית לרצונו של הציבור; זו, כמובן, איננה דמוקרטיה.
ברציונל הדמוקרטי הבסיסי, תפקיד האופוזיציה בכנסת הוא גם ביקורת מעשיהם של גופי השלטון האחרים: המבצע (ממשלה והשירות הציבורי) והשופט. מהתפקוד הנוכחי של האופוזיציה, נובע שתפקידי הביקורת נתפסים כמשניים, חלקיים, שטחיים, נעדרי ידע מקצועי ומעוף. רוב חברי הכנסת הם עורכי דין, עיתונאים לשעבר ואנשי תקשורת מדיסציפלינות שונות, או פעילים חברתיים. הם נעדרים ידע מספיק להבנת העולם הטכנולוגי והכלכלי החדש והמתפתח במהירות ואינם מסתייעים די הצורך ביועצים ומומחים שעומדים לרשותם במסגרות מגוונות. השארת הביקורת לתקשורת (המוטה פוליטית) ולמבקר המדינה, שלעיתים מזומנות בעבר לא היה מצויד בידע המקצועי הדרוש לביקורת ניהולית ומקצועית של שירות המדינה - מנתבת את היוזמות האופוזיציונית לפוליטיזציית-יתר של כלל מערכות השיקולים של גורמי האופוזיציה. פוליטיקה מטבעה היא עיסוק בעל מרכיב אמוציונלי חזק. ככל שהוא נעדר שיקולים מקצועיים וניהוליים ענייניים, כך נעשה הוא פחות סימפטי ויותר יצרי. זו מגמה חברתית שלילית ומי שמקדמים אותה, פועלים נגד האינטרס הלאומי והחברתי שלנו.

האם אנו זקוקים לאופוזיציה חזקה

על-מנת להשיב על שאלה זו, עלינו לענות תחילה על השאלה: מהי אופוזיציה חזקה? ההגדרה המקובלת עלי, היא שאופוזיציה חזקה מהווה חלופה זמינה, שוות-ערך ביכולותיה ובעלת משקל איכותי, לקואליציה שתוכל להחליף את הממשל הקיים בכל עת בה יחליט על כך הציבור באמצעות נציגיו בכנסת. משמעות הדבר היא שההרכב האישי, התפיסה האידאולוגית, התוכניות האופרטיביות, יכולות הביצוע של הצוות המוביל באופוזיציה וסדר הקדימויות לו מחויבת האופוזיציה, חייבים להיות ידועים, גלויים, אמינים ומשכנעים. הציבור מכיר את עמדותיהם, נותן אמון בנציגיהם ומשהשתכנע שתוכניתם עדיפה לציבור על זו של הממשל הקיים, יעדיף לראותם בשלטון. לחלופין, הציבור השתכנע שהממשל הקיים כושל במבחן הביצוע וחובה להחליפו.
מהאמור לעיל נובע שאנו זקוקים באמת לאופוזיציה, רק אם היא חזקה, ממלאת את תפקידיה בשירות הציבור ומהווה חלופה מובהקת לקואליציה. ללא קיום התניות אלה, החלופה שיעדיף הציבור ויעדיפו נציגיו היא בחירות חדשות, שבו תנסה הקואליציה לתקן את ליקוייה באמצעות חילופי אישים ותפקידים והצעת דרכי-פעולה משופרות, שמשקמים את אמונו בממשל.

עצימת העין המכוונת

כאשר אנו באים ללמוד שימוש ברובה – ירי מדויק למטרה – כוללת ההדרכה, כבר בשלביה המוקדמים, הנחיות הפעלה. אלו משוננות לחניך "כפסוקי מקרא" וכוונתם היא הטמעת כללי ההתנהגות הנכונים בתודעת החניכים. ריכוז המבט אל המטרה למען השגת דיוק בקליעה, מחייב עצימת העין הבלתי מכוונת ומיקוד העין המכוונת במרכז המטרה ובכוונת הרובה והבאת השתיים לכלל סנכרון מיטבי. דומה שבפוליטיקה שלנו מתנהלים התהליכים כאשר המופקדים עליהם עוצמים דווקא את העין המכוונת. התוצאה המתקבלת היא התוצאה הצפויה – החטאת המטרה. באופוזיציה שלנו כל דפוסי ההתנהגות שגויים והתוצאות כושלות בהתאם. מרבית מערכת הבחירות האחרונה (הכנסת ה- 21) התנהלה הרחק מהנושאים המרכזיים ודומה שגם במערכת החדשה שלפנינו (הכנסת ה- 22) צפויים אנו להתנהלות דומה.
כאשר סוגיות היסוד הן: האיום האירני, איום חיזבאללה כשליח אירני לדבר עבירה, "תוכנית המאה" של טראמפ, הגרעון התקציבי, כאוס במערכות השירות הציבורי: חינוך, בריאות, פנסיה, תאונות עבודה, מחירים וראורגניזציה כוללת של מבנה המשק ויחסי הגומלין בין רשויות הממשל העיקריות: כנסת, ממשלה, חוק הלאום, גבול הסמכות של בתי המשפט ועוד - עוסקות המערכת הפוליטית והתקשורת על רבדיה השונים, בטשטוש המציאות. במקום לעסוק בכושרה של הממשלה, מנסים לצלוב את ראשה על בסיס אישי. כאשר הציבור אומר לאופוזיציה שאין בידה להציג מועמד עדיף על נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, היא אינה ממציאה מועמד כזה ואינה מנסה להגיע עם נתניהו לשת"פ לטובת הציבור ולפי רצונו. במחוות "דווקא" אווילית מודיעה היא לכל העולם ש"עם נתניהו לא תשב בממשלה אחת".
התוצאה: נתניהו מנצח בבחירות. האם מישהו באופוזיציה הבין את המסר? – חס וחלילה. הכל חוזר על עצמו גם במערכת הבחירות החדשה.
ישראל זקוקה לאופוזיציה, אבל לא לאופוזיציה הנוכחית בראשות "כחול לבן", שמוכיחה מאז פגה האופוריה הראשונית של הבחירות לכנסת ה-21, שהיא חלשה ולכן, היא בוודאי איננה חלופה אמיתית לשלטון. אין לה דרך ואין לה תוכנית פעולה של ממש. מלבד רמזים בלתי מחייבים בחלק מהסוגיות המרכזיות, כגון: היפרדות מהפלשתינים בכל מחיר, שאותם דחה כבר הציבור בעבר; נותרה היא ממוקדת במסע אישי להדחת נתניהו, בהתלהמות נגטיבית מול חוק הלאום ותיחום תפקידיה של מערכת המשפט ובהתחמקות מבוהלת מכל התחייבות לציבור, שתשכנע אותו לתמוך בה. התייחסותה למצב בעזה, מעידה על ניתוק מהמציאות ושימוש בסיסמאות סרק על הסדר כביכול שיכון בה, היה ותשגה ישראל ותכנס אליה בכוח, מבלי לקבוע תחילה תוכנית לעתידה. זו איננה חלופה שלטונית אמיתית. זו חבורה של רודפי שלטון חסרי אחריות, שמנהלים את קרבות האגו שלהם על גבו של הציבור, שאת אמונו הם מבקשים.
הציבור אינו טיפש והוכיח זאת שוב בסבב הבחירות האחרון. בעיה בתפקודה של דמוקרטיה, עשויה להיות ממשלה שאינה מתפקדת היטב. אבל בעיה חמורה יותר בדמוקרטיה, עשויה להיות האופוזיציה, כאשר היא מתפקדת כגייס חבלה לאומי במעשי הממשלה, מבלי להבין, או תוך התעלמות זדונית מכך שבהתנהלותה היא פוגעת בראש בראשונה במדינה ובציבור האזרחים.

תאריך:  29/06/2019   |   עודכן:  29/06/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האם ישראל זקוקה לאופוזיציה
תגובות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב תגובה 
1
זקוקה
שמ  |  30/06/19 10:17
2
השקפה בולשביקית נתעבת
הירונימוס  |  30/06/19 14:08
 
- אינני מכנה את האופוזיציה
רפי לאופרט  |  4/07/19 14:50
 
- ובקיצור - אתה בולשביק
הירונימוס  |  7/07/19 09:02
3
מרחבי זמן שונים
באום  |  30/06/19 16:49
 
- הדברים נכונים בציר הזמן
רפי לאופרט  |  4/07/19 15:06
 
- לדעתי אנחנו כבר בפילוג
באום  |  4/07/19 18:39
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות 2019 (ב)
איציק וולף
ח"כ שלי יחימוביץ' טוענת כי מעורבות שלה לטובת אחד המועמדים לראשות מפלגת העבודה עלולה "לשפוך שמן למדורה ולהעמיק את השסע הפנימי"
יוסי דר
טענתו החוזרת ונשנית שהוא שילם מס על ההכנסה האמורה מקרן וקסנר, אין בה כשלעצמה הוכחה שמדובר בפעילות חוקית
עידן יוסף
גבר על חברת הכנסת תמר זנדברג עם 54% מן הקולות    הורוביץ לאחר שנבחר: "כחול לבן היא בועת סבון. מרצ היא מפלגה אמיתית"
ציפי לידר
בשולי הכותרות: לבטל את הבחירות    איווט - אמרת ביבי קיבלת רק לא ביבי    ולקינוח מצא את ההבדלים -ה י כ ן הפרופורציות?
איציק וולף
הוועדה המסדרת ממליצה למליאת הכנסת לאשר את מינוי חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט    המינוי נדרש לצורך אישור תשלומי ההורים לשנת הלימודים תש"פ שתתחיל עוד בימי פגרת הבחירות
רשימות נוספות
"אין היתכנות לביטול הבחירות"  /  מירב ארד
סקר חדש: 61 מנדטים למרכז-שמאל  /  איציק וולף
גנץ: פיצול בגוש יפגע בניצחון  /  מחלקה ראשונה
רק ציפי לבני חסרה  /  עמוס שנער
גנץ אינו אדם ישר  /  עמוס שנער
אדלשטיין מעל בתפקידו כיו"ר הכנסת  /  איתן קלינסקי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il