פייגלין לא פועל בהגיון

פייגלין, שלא עבר בבחירות האחרונות את אחוז החסימה, יתקשה עוד יותר להיבחר במרוץ הקרוב אם לא יהיו לו את החיבורים המתאימים, כי לא כל מי שתמך בו בפעם הקודמת ירצה לסכן את קולו פעם נוספת ולא כל תומכיו רואים בו משיח ששווה לשרוף עבורו את קולותיהם מתוך תפישה שהוא בעצמו מאמין בה, שאם לא הוא, אז לא משנה מי. פייגלין, כהרגלו, בוחר בטפל ולא בעיקר, ולמרות שרק ריצה בכוחות משותפים תעניק לו את הסיכוי להיבחר הוא מוכן לוותר על השותפות הקריטית שלו עם בנט רק בגלל ויכוח טיפשי אתו, אם תהיינה או לא תהיינה בחירות פתוחות שתקבענה מי מהם יעמוד בראש הגוש הטכני שלהם (במה זה טוב שתהיינה בחירות פתוחות לקהל הרחב שבהן שונאי פייגלין ובנט יבחרו את הרע במיעוטו מבחינתם או את המועמד שלדעתם יצליח פחות - אינני מבין). כבר ידוע שזה לא אסון מבחינתו של פייגלין לשרוף את קולות הימין. הוא מזמן טוען שהימין והשמאל הם אותו הדבר ולכן הוא לא טרח אפילו להצביע בבחירות שקדמו לבחירות האחרונות שבהן הוא לא הספיק להכין את מפלגתו החדשה למרוץ והוא לא התבייש להודות בכך (אם אינכם מאמינים לי לחצו כאן וצפו בסרטון החל מהשנייה ה-33). כנראה שרק מסירת שטחים נוספים וכמה אוטובוסים מתפוצצים בלב ירושלים ותל אביב יזכירו לו שיש עדיין הבדל מהותי בין שלטון נתניהו על כל מגרעותיו לשלטון השמאל. פייגלין מאיים לרוץ לבד בגלל ויכוח טיפשי עם בנט על המקום הראשון בחיבור הטכני שלהם, אך לא צריך להיות פוליטיקאי ענק כדי לפתור את הבעיה שלהם בצורה יותר חכמה. צריך רק להבין שגם ככה אחרי הבחירות הם יתפצלו וכל אחד מהם יתנהל על-פי דרכו כך שזה ממש לא משנה מי מהם יעמוד בראש בייחוד ששניהם יודעים שהם לא יהפכו בקרוב לראש ממשלה, אך אם הם רוצים לפעול ביחד ולא להתפצל, אז הם צריכים ללכת על רוטציה תוך הסכמה שהגרלה פשוטה תקבע להם מי ינהיג בתחילת הדרך ומי ינהיג אחר כך. למרות שניסו להדביק לפייגלין תדמית של מנהיג יצירתי החושב מחוץ לקופסא, אין לו את הכישורים המנהיגותיים לראות את הנולד. הוא האמין למשל, בניגוד לכל הגיון בסיסי, שהוא התחרה בבחירות האחרונות עם מרצ על קולות השמאל הקיצוני. מחשבה מטופשת זו לא הוכיחה את עצמה במציאות והיום הוא כבר מבין שהוא חייב להציג את עצמו רק כחלק מגוש הימין כדי לא לאבד שוב קולות. במרוץ הקרוב שוב מתקשה פייגלין לראות את הנולד. הוא לא מבין שלא כל אלו שתמכו בו בפעם הקודמת ירצו לסכן את קולם פעם נוספת והוא לא מבין שכוחו עקב כך רק יפחת ללא חיבור עם מפלגה ימנית אחרת, ולכן הוא מעז להציב אולטימטום לבנט תוך איום לרוץ לבד. האם זה הפוליטיקאי היצירתי והענק שחולם להיות יום אחד ראש ממשלה? אם בגלל התעקשות על פריימריז פתוחים ומיותרים מחליט פייגלין להתאבד מבחינה פוליטית כיצד הוא יתמודד כמנהיג בזמן אמת מול שאלות קשות ומהותיות פי כמה?