כניסתו המחודשת של
אהוד ברק לזירה הפוליטית גורמת להזעת יתר של נתניהו ושל ראשי הליכוד. כצפוי, ברגעים אלה ודאי ההתארגנות לקראת מלחמת החיסול הפוליטי של ברק בעיצומה. שום הפתעה. הימים שנותרו עד הבחירות ודאי יזמנו לנו "גילויים" מרעישים על ברק האיש והפוליטיקאי, החל מייחוס עבירות פליליות שמעולם לא הגיעו לכלל כתבי אישום, ועד ציטוטים מפיהם של מקורבים לברק, שרים וח"כים שעבדו עמו. הכל בסדר. אני מניח שברק ידע איך להתמודד עם כל אלה.
בכל זאת משהו מוזר קורה למתנגדיו, ודאי חברי הליכוד, בוחריו ואנשי תקשורת העומדים לרשותו של נתניהו במצב הכן לביצוע כל פעולה "עיתונאית" שיש בה כדי להצילו מן המצב הלא פשוט אליו נקלע ראש ממשלת ישראל. היועמ"ש שהיה מזכיר ה
ממשלה שנתניהו בחר, וקבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "היועץ המשפטי לממשלה הודיע היום לראש הממשלה, מר
בנימין נתניהו, באמצעות בא-כוחו, כי הוא שוקל להעמידו לדין פלילי בגין חשדות לעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים, שבוצעו על ידו לכאורה במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת בפרשות אשר נודעו בשם 1000, 2000 ו-4000, כפי שיפורט להלן; בתחתית הידיעה מצורפות החלטת היועץ המשפטי לממשלה ותמצית החשדות בפרשות השונות" (ראש הודעת דוברות משרד המשפטים, 28.02.2019).
בהמשך ההודעה נאמר בצורה מפורשת: "יודגש, כי אין מדובר בהחלטה סופית על הגשת כתבי אישום. טרם קבלת החלטה סופית בעניין ייערך כנהוג וכמקובל, ככל שמר נתניהו יחפוץ בכך,
שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה, אשר יבדוק בלב פתוח ובנפש חפצה את כל הטענות שיציגו באי-כוחו של ראש הממשלה. מסגרת הזמן לקיום השימוע תיקבע בהקדם בתיאום עם באי-כוחו של מר נתניהו. רק לאחר השלמת הליך השימוע, ושקילת הטענות המועלות במסגרתו, תתקבל ההחלטה הסופית ביחס לתיקים השונים".
בקיצור, שלושה כתבי אישום כפוף לשימוע. כל אחד מכיר את התרגילים והמהלכים של נתניהו, כולל הליכה לבחירות חדשות, כדי לעכב או אפילו לחוקק חוק שיצילו אותו מאימת הדין. אלה מעשים חמורים במישור המוסרי. זו הפעם הראשונה שראש ממשלה בישראל חשוב בעבירות פליליות כה חמורות, על-פי המשפט והפרקליטות, שנעברו לכאורה בתקופת היותו שר או ראש ממשלה. נתניהו ואנשיו, ודאי בוחריו, מדברים על "תפירת תיקים", תוקפים את כל גורמים אכיפת החוק ופוגעים קשות בשלטון החוק, על-פי מה שאמר היועמ"ש בכנס הרצליה האחרון, לפני יום-יומיים.
לעומת נתניהו, ברק מעולם לא הורשע, לא הוגשו נגדו כתבי אישום, לא הוכח דבר וחצי דבר ממה שמייחסים לו. שנה וחצי הייתה חקירה, הפרקליטות בחנה את כל החומר וברק לא נתבע. ובדיוק כאן הפרדוקס: אנשי נתניהו ובוחרי הליכוד, ברובם, מאשימים את ברק במעשים בלתי חוקיים שלכאורה ביצע מבלי שיש אפילו חקירת משטרה. לעומת זאת, אותם אנשים הזועקים כנגד ברק שהוא אשם ללא שנשפט וללא שהוגש נגדו כתב אישום, פוטרים את נתניהו מכל אשמה, מטיל דופי במשטרה, בפרקליטות, ביועמ"ש. זה פשוט לא נורמלי, אך אנו כבר התרגלנו לתופעות כאלה במדינה.
מוזר ביותר
אין לכך הסבר אחר, הגיוני, מציאותי, אלא שנתניהו ובוחרי הליכוד חיים בפרנויה של רדיפה מתמדת. אגב, אותם אנשים הפוטרים את נתניהו מכל אשמה ומאשימים את ברק בהאשמות רשות, אינם מוכנים להזכיר אפילו שאהוד אולמרט אולץ להתפטר מן הכנסת בזכות אהוד ברק שטען שלא ייתכן שראש ממשלה שצריך להתעסק במשפטיו, אינו יכול לתפקד כראש ממשלה. מוזר! להזכירכם, שאולמרט הואשם, נידון למאסר בפועל, כל זאת על עבירות שביצע לפני, אני מדגיש, לפני היותו ראש ממשלה. אז בוחרי הליכוד ממלאים את פיהם מים ויוצאים להגנת אדם החשוד בפלילים ושנגדו עומדים שלושה כתבי אישום כפוף לשימוע. לעומת זאת, מאשימים אדם שמעולם לא הוגש נגדו כתב אישום אפילו. מוזר ביותר!
אהוד ברק ניצח את נתניהו בבחירות 1999. ברק היה ראש ממשלה כשנה וחצי ותו לא. מתנגדיו טוענים שהוא היה ראש הממשלה הגרוע ביותר. מהם הכלים לפיהם קובעים זאת, רק להם פתרונים. באותה הנשימה, הם מזכירים את הפיגועים והאינתיפאדה השנייה בתקופת כהונתו של ברק תוך שהם, איך לא, מאשימים את ברק. אני סבור שהטרוריסטים הפלשתינים שביצוע פיגועים הם האשמים במעשים הנוראיים הללו. לומר שברק נמנע מלהילחם בהם, זו שטות ושקר. נא לחזור ולקרוא את כל מה שפורסם בנושא ותיווכחו שאלה שקרים נלוזים. ברק לא ויתר אפילו על סנטימטר מיהודה ושומרון. הקביעה המטופשת שהוא הסכים לוותר על 98% מכל יהודה ושומרון, אינה אומרת כלום. בפועל, ברק לא ויתר על כלום. להזכירכם שנתניהו בוועידת וואי פלנטיישן הסכים למסור לפלשתינים יותר מ-13% משטחי יהודה ושומרון, הצביע בעד ההינתקות מעזה, וגם מסר את מרבית חברון לפלשתינים. ושוב ההיגיון המשונה: ברק אשם למרות שלא מסר מילימטר מיו"ש, ואילו נתניהו שעשה כן, זכאי. זה לא הזוי?
בניגוד גמור לכל אלה הסבורים שנתניהו היה ראש ממשלה מצוין, אני סבור שלא. כתבתי אל אחד על הכשלים האיומים שלו במדיניותו הביטחונית-כלכלית-חברתית. נכון, כל מיני מגיבים למיניהם יטענו שמצבנו הכלכלי מעולם לא היה טוב יותר. תשאלו את מעמד הביניים אם הוא מסכים. גרעון איום ונורא בתקציב המדינה שכדי להתגבר עליו, יצטרכו אזרחי ישראל לשלם הרבה מאוד כסף. תומכי ביבי יאמרו, לא נורא. תשאלו את תושבי הדרום איך הם חיים בצל הטירוף הביטחוני המשתולל שם? תשאלו את אזרחי ישראל האם הם מסכימים שישראל תנהל מו"מ עם חמאס, תעביר מיליונים לראשי חמאס, ואפילו הליום בו משתמשים להפרחת בלוני הנפץ. לליכודניקים זה טוב. לאחרים לא!
לפי התרשמותי, ברק חזר לפוליטיקה כדי להציל את ישראל מהתדרדרות אל תהום הנשייה של הפונדמנטליזם והמשיחיות הנוראיים שהשתלטו באן בסיועו הנדיב של נתניהו והליכוד. ברק רוצה למנוע כינונה של מדינת הלכה שתמיט אסון עלינו. ברק רוצה להחזיר את התקווה שלא כל הזמן יהיה רע. ברק רוצה לסלק מראשות הממשלה את אותו ראש ממשלה המפלג, המשתלח בצורה נוראה על חלקים נרחבים בציבור רק כדי לטעת שנאה שתעזור לו להיבחר שוב. ראש ממשלה שפוגע בכל האושיות של הדמוקרטיה תוך רצון להמליך את עצמו לשליט בחסות האל.
לברק כל הכישורים, הפוליטיים והרטוריים, כדי לאיים בצורה רצינית מאוד על שלטון נתניהו. בליכוד יודעים זאת, נתניהו יודע זאת, לכן הם מזיעים וחוששים, מגלים סימני פניקה גדולה מאוד. ברק מסוגל לחבר בין חלקי החברה השונים, בין מפלגות ליברליות החפצות במדינה יהודית וגם דמוקרטית, ולהשכיח את התקופה הנוראה של שלטון נתניהו שהביא אותנו למצב דומה להפליא לזה שהיה קיים ערב מלחמת האחים והפנאטיות שלפני חורבן הבית השני. הפלגנות והשנאה בתוך החברה היהודית, מלחמת האזרחים עקובה מדם שגרמה לרבבות קורבנות, סייעו מאוד לרומאים להרוס את יהודה. אנחנו לא רוצים להגיע לשם, לכן אני מקווה מאוד שברק יעצור את הטירוף.
