|
ביום 17 ביוני 2019 פרסמה יחידת הביקורת של מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך דוח ריכוז ממצאים בנושא היוון עלויות אשראי.
סגל הרשות בחן, במדגם שכלל ארבעה תאגידים מדווחים את היבטי ההכרה, המדידה, ההצגה והגילוי של היוון עלויות אשראי לנכסים כשירים, בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 23 (להלן: "התקן" או "IAS23").
להלן עיקרי הסוגיות שעלו במסגרת ממצאי הביקורת:
- מועד תחילת היוון עלויות אשראי: במסגרת הביקורת עלה כי חברה אשר השיגה שליטה בחברות פרויקט העונות להגדרת נכס כשיר, היוונה עלויות אשראי שהתהוו בגין הפרויקטים (אשראי ספציפי ולא ספציפי לפי העניין) טרם מועד השגת השליטה. לעמדת סגל הרשות, היוון עלויות אשראי קודם למועד השגת השליטה בחברות הפרויקט, ולמעשה טרם המועד שהחל ממנו קיים בדוח על המצב הכספי נכס כשיר, אינו עולה בקנה אחד עם דרישות התקן.
- נאותות היוון הפרשי שער בגין יתרות ספקים: היוון עלויות הפרשי שער הנובעות ממטבע חוץ לנכס כשיר אפשרי במידה ואותן עלויות נחשבות כתיאום לעלויות הריבית. עיקרון התקן בעניין זה הוא שהפסדים או רווחים המהווים תיאום לעלויות ריבית, ועל כן כשירים להיוון, כוללים פערי ריבית בין עלויות מימון שהיו נוצרות לו הישות הייתה לווה את הכספים במטבע הפעילות שלה, לבין עלויות המימון שנוצרו לה בפועל בעת שלוותה כספים במטבע זר. כלפער אחר המיוחס להפרשי השער אך אינו עומד בעיקרון לעיל, מוכר בדוח רווח והפסד כהוצאה בתקופה השוטפת ואינו כשיר להיוון. סגל הרשות הדגיש לגבי יתרות ספקים, אשר נלקחו לפרק זמן קצר מאוד, של כחודשיים בלבד, ואינן נושאות ריבית כלל, כי היוון עלויות הפרשי השער או הכנסות מהפרשי שער בגינן אינו עומד בקנה אחד עם העיקרון האמור לעיל בעניין זה.
- נאותות היוון הכנסות מהפרשי שער: עלויות אשראי עשויות לכלול, בין היתר, הפסדים או רווחים מהפרשי שער הנובעים מאשראי במטבע חוץ, במידה שהם נחשבים כתיאום לעלויות ריבית. התקן אינו מפרט שיטות לקביעת הפרשי השער הניתנים להיוון לנכס כשיר, ולכן חברות נדרשות בהפעלת שיקול דעת לצורך קביעת סכום הפרשי השער הכשירים להיוון. לעמדת סגל הרשות, העיקרון המרכזי של התקן, כפי שגם מקבל ביטוי בדיוני ה-IFRIC ובספרות המקצועית, הוא שהפסדים או רווחים המהווים תיאום לעלויות ריבית, ועל כן כשיריםלהיוון, כוללים פערי ריבית בין עלויות מימון שהיו נוצרות לו הישות הייתה לווה את הכספים במטבע הפעילות שלה, לבין עלויות המימון שנוצרו לה בפועל בעת שלוותה כספים במטבע זר. כל פער אחר המיוחס להפרשי השער אך אינו עומד בעיקרון לעיל, מוכר בדוח רווח והפסד בתקופה השוטפתואינו כשיר להיוון. בהתאם לעמדת סגל הרשות, חברה נדרשת לחשב תקרה או רצפה כלשהם לצורך היוון הפרשי השער הכשירים להיוון לנכס כשיר .כמו-כן, במקרים בהם לטענת החברה לא קיימת חלופה למימון נכס כשיר, שאינה כוללת הלוואה במטבע חוץ, על החברה להפעיל שיקול דעת ולקבוע שיטה ראויה אחרת שתיושם בעקביות, הן אם מדובר ברווח והן אם מדובר בהפסד מהפרשי שער.
- אופן חישוב ממוצע עלויות שהושקעו בנכס הכשיר: אחת מחברות המדגם נהגה לחשב את עלות הנכס הממוצע בהתאם לאומדן, תחת ההנחה שההוצאות בגין הנכס מתפלגות באופן שווה על פני הרבעון, חלף שקלולן ממועד הוצאתן בפועל. במסגרת הביקורת הובהר לחברה על-ידי סגל הרשות כי שימוש באומדן בשל שיקולי עלות תועלת אפשרי, אולם עליו להיות סביר, להתבסס על מידע מהימן וכן להתעדכן אם חלו שינויים בנסיבות עליהן הוא מבוסס. במקרה אחר, עלה כי אחת מחברות המדגם לאכללה עלויות אשראי לא ספציפי שהוונו בתקופות קודמות, כחלק מחישוב ממוצע עלויות שהושקעו בנכס הכשיר וזאת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות התקן.
להרחבה מצ"ב קישור לדוח הביקורת כפי שפורסם על-ידי רשות ניירות ערך. |
