אהוד ברק – חוסר סבירות קיצוני

אהוד ברק קיבל במהלך כשנתיים למעלה משני מיליון דולר מקרן וקסנר. אהוד ברק טוען שהתשלום היה עבור ביצוע מחקר על ידו. הוא טוען שהיה אז אדם פרטי. הקרן עצמה ואהוד ברק אינם מפרטים לציבור על מה היה המחקר, על מה יצא הכסף, כמה כסף הוציא ברק לקבלני משנה על ביצוע המחקר וכמה היה שכרו, איזה גופי מחקר מוסמכים השתתפו במחקר, כי מחקר ב-2.3 מיליון דולר, ליתר דיוק, זה וואח'ד מחקר, זה לא משהו שעושים אותו שעתיים בערב, בשעות הפנאי בחיפושי גוגל. וכמובן אין לחשוד בכשרים אבל רבבק, בן אדם שמעמיד עצמו כמועמד לראשות ממשלה ומסתיר כאלה דברים? אם דברים כאלה הוא מסתיר מי יודע מה עוד הוא מסתיר? וזה לא סתם בן אדם שמסתיר את הדברים הבסיסיים האלה, אלא בן אדם שפוסל את מועמדותו של נתניהו לראשות הממשלה, על-אף שאין שום מגבלה חוקית בהתמודדותו, ואת עצמו הוא מתרץ ב"הייתי אזרח". האם שכח ברק שהציבור רואה בסכומים לא ממש מוסברים כאלה אפשרות של "שלח לחמך על פני המים", מתוך ידיעה שאנשים כמו אהוד ברק, אף אם אינם על גלגל ההנהגה, מצבם מחוץ לגלגל הוא זמני בסבירות גבוהה ביותר. ואיזה מחקר עשה ברק עבור הקרן? מחקרים של הקרן מוזמנים קרוב לוודאי על נושאים הקשורים לעיסוקיה, עיסוקיה של הקרן הם חברתיים, מנהיגותיים, יהודיים, אקדמיים. ואיזה מחקר עשוי לעלות שני מיליון דולר בתחום הזה? שני מיליון דולר! כ-8 מיליון שקל! ואיזה סוד יש בחקרים כאלה? איזו סיבה שבעולם יש להחביאם מתחת לשטיח? אי-הגילוי, הן של הקרן והן של ברק, בימים בהם ברק רואה עצמו כמועמד לנגן כינור ראשון או שני במנהיגות של המדינה, גובל לטעמי בחוסר סבירות קיצוני. אני מטיל ספק גדול אם רשויות אכיפת החוק יתערבו, ועל כן הנטל הוא על כתפי הבוחרים. מי שמסתיר כאלה פרטים בסיסיים, אינו ראוי לקולות שלנו.