אמונות פוליטיות

בעיית משמעת

המרחב הציבורי (פרהסיה) במדינת ישראל, קבע דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, יישא אופי יהודי; וזה חל גם על צבאנו. כדי שחיילים דתיים יוכלו לשרת בו (בעיה, שמציקה לראשי המדינה ולציבור מאז תש"ח), הוחלט, שיישמרו בצה"ל השבת והחגים, ובמטבחיו ובחדרי-האוכל שלו תישמר הכשרות. כידוע, זה לא בוצע; וביחידות רבות מוטרפים המטבחים וחדרי-האוכל, ומחללים שבתות וחגים - בניגוד לפקודות מטכ"ל. כלומר, במסגרת חוסר המשמעת בצבאנו הופרו ההוראות הללו, גם בשל כוונות זדון של שונאי יהדות. לדברי פרופ' אלישע האס, ידידי, זה נבע מאידיאולוגיה של מחיקת המסורת, בין היתר, על-ידי ביטול השבת והכשרות; ומחוסר התחשבות בבני-אדם, שנחשבו בעיני "המתקדמים" כפרימיטיוויים, שצריך לכפות עליהם את הקִדמה. רבים שלחו לי סיפורים על התופעה, שחוו בשירותם, וגם לי יש סיפורים דומים. כלומר, זו אינה תופעה שולית, שנכחדה עם הזמן. מצד שני, דורשים ה"מתקדמים", שדתיים, דתיות וחרדים ישרתו בצבא - מבלי להרגיש בסתירה החמורה בעמדותיהם.

סוחבים רגליים

רמזה קיסיה ומישל קיסיה, בני זוג פלשתינים, מבצעים מזה 14 שנים עבירות בנייה חוזרות ונשנות על אותה הקרקע בבית ג'אלא - וסחבת של הפרקליטות גרמה לכך שהמבנים לא נהרסו במשך שנה וחצי, כך דיווח איתמר לוין באתר הזה. השניים הקימו, בצורה בלתי-חוקית, מסעדה בבית ג'אלא, ובשנת 2005 הוצא צו להפסקת העבודה. נדרשו שבע שנים עד להריסת המבנים במאי 2012, אך השניים לא ויתרו, והקימו מבנה בלתי-חוקי במקום ארבע פעמים. במארס 2018 ביקשו בני הזוג לעכב את הריסת המבנים, ועתרו לבג"ץ, שהוציא צו ארעי, שאסר על המינהל האזרחי להרוס את המבנים, והורה למדינה להשיב על העתירה בתוך חודש. בפועל, קיבלה הפרקליטות שמונה דחיות במועד הגשת התגובה, לבקשתה, ולא עמדה באף אחד מהמועדים שנקבעו לה. תגובת הפרקליטות הוגשה לבסוף רק בפברואר השנה, ואז ביקשה פעמיים לדחות את מועד הדיון. במשך כל אותו הזמן עמד בתוקפו הצו, שמנע את ההריסה, ובני הזוג יכלו להשתמש במבנים. מהתגובה עלה, כי לא היה כל צורך בדחיות: הפרקליטות ביקשה למחוק על הסף את העתירה, תוך שהיא מעלה טענות עובדתיות, הלקוחות מהמסמכים שבידיה, וניתן היה להציגן במהירות רבה. בין היתר, אמרה הפרקליטות, כי הקרקע שייכת לחברת 'הימנותא' (חברה-בת של הקרן הקיימת לישראל), ובני הזוג קיסיה עשו דין לעצמם. השופטים דחו את עתירת הזוג; והשאלה היחידה, שאינה ברורה לי - האם אמונות פוליטיות של אנשי הפרקליטות גרמו לגרירת רגליהם בעניין בנייה בלתי-חוקית של ערבים על קרקע, ששייכת ליהודים? באותו ההקשר - דיווח לוין, כי לפרקליטות נדרשה יותר משנה, כדי לענות לעתירת-סרק של פלשתינים, שביקשו לקבל היתרי שהייה בישראל, וכך, נהנו מהגנה של צו ארעי, שאסר לגרשם.

חסימות

בחודש יולי 2000 חגגה משפחתו של ד"ר מארק - ידידי, מדען מדינה אמריקני, שמתמחה בצבא, את הגיעה של סמדר, בתם, למצוות. באותה ההזדמנות באו ארצה בראשונה בחייהם, ואירחתי אותם. בין השאר, הראיתי להם בסיורי בזק את ארצנו מבאר-שבע, ממצדה ומים המלח ועד לחרמון. באחד מטיולינו עצרתי ליד אחד הכפרים בנחל עירון (ואדי ערה). מה העניינים? תמה מארק, למה עצרת? בוא נדבר על צבא (כאילו לא עשינו זאת רבות במהלך טיולינו), אמרתי. במלחמה הבאה, יחסמו הכפריים הערביים את הכביש הזה, כסיוע למי שיתקיפו את מדינת ישראל. שטויות, השיב לי. הצבא או המשטרה יביאו נגמ"ש או טנק, שיפנו את הדרך באש. אי-אפשר לחסום דרך ראשית. נכון, אבל אינך ישראלי, ואתה חושב כמו אמריקני. אצלנו לא יעשו זאת - בעיקר, בגלל מה שהיה אחרי 'יום האדמה'. מארק הביט בי בתימהון, ואמר, שאם צדקתי, ישראל היא מדינה מוזרה. כידוע, זה מה שקרה בנחל עירון במהומות אוקטובר 2000, שבמהלכן שהיתי בארצות-הברית, וגם ביקרתי בביתו של מארק. אין מה להגיד - צדקת, אמר מארק. והוא לא קרא את הדוח של ועדת אור, שהיה גורם לו לפקפק בהגיונם של מקבלי החלטות בישראל.

בהמות

לא הצלחתי להבין מאיפה החוצפה של כנופיית הנערים, שנעצרה בקפריסין. אומנם הם נוקו מאשמת אונס, אך אחרי כל הרעש והצפצופים, הסיפור מלמד על-כנופייה, שהתבהמה במהלך שהותה באיה נאפה. מה יש להוריהם להגיד על החינוך, שנתנו לבניהם? בעצם, לאור התנהגות בניהם, עדיף שישתקו. ואותה השאלה אפנה למערכת החינוך שלנו. הנערים הללו, שהתקשורת הפכה בטיפשותה לגיבוריה לשעה, הנם דוגמה מצוינת לישראלי המכוער.

ארטילריה מתקדמת

החשש פן יצליחו הגנות אוויריות למנוע במלחמה הבאה סיוע אווירי מכוחות הצבא האמריקני, הביא את הצבא לפתח תותח מתניע (תומ"ת) ומטול רקטות (מטל"ר) ארוכי-טווח, שייצרו אש מדויקת. לדגם המשופר של התומ"ת פָּלָדין M109 תוכנן קנה חדש, ארוך יותר, ותחמושת מתקדמת, שיכפילו את טווחו לכ-70 ק"מ. אם יצליח הפיתוח, יציידו האמריקנים את התותח בפגזים שגא-קוליים (ראם-ג'ט), שיכפילו את טווח הפלדין לכ-130 ק"מ. למטל"רים M270 ו- M142 מתוכננת תחמושת, שתכפיל את טווחם לכ-147 ק"מ. בנוסף, הם יוכלו לירות טילים טקטיים, שטווחם כ-496 ק"מ - לעומת הטילים הנוכחיים מדגם ATACMS, שטווחם רק כ-288 ק"מ. בנוסף, מפתח הצבא האמריקני טיל היפר-קולי, שטווחו כ-2,400 ק"מ ותותח אסטרטגי, שטווחו כ-1,600 ק"מ. אלה יאפשרו ירי ארטילרי מדויק מִנֶגד, שיכריע את האויב.