X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
פעילותו של טראמפ עולה בקנה אחד עם שלושה יעדים לאומיים עליהם דיבר במסע הבחירות לנשיאות ב-2016: להחזיר את ארה"ב לגדולתה, לשפר את מאזן התשלומים ולחדש את התנופה התעסוקתית. טראמפ נאמן ועקבי, ומעצב סדר יום עולמי ופנימי. מי שבוחנים אותו על-פי סגנונו ולא על-פי מהלכיו טועים בגדול
▪  ▪  ▪
טראמפ. כלכלה אינה מתג חשמלי [צילום: אליז אמנדולה/AP]

בכתבה במעריב מיום 19.7.19 – "שוב מלחמת סחר?" - כותבת רינת אשכנזי: "טראמפ, כמו טראמפ, הזכיר שהוא יכול להטיל מיסים והרגיז את הסינים – בדיוק כשהשיחות בין המעצמות שבו למסלול הידברות...". מלבד רצון ברור להשתלח בנשיא ארה"ב, קשה להבין מה מנסה כתבה זו לשדר לציבור. משפט הפתיחה הנ"ל מבטא היטב את הרוח הנושבת מאחורי הדברים הכתובים: ביקורת על טראמפ באשר הוא טראמפ, ועוד מספר שבבי ידיעות המבטאים חלק מה"צייט-גייסט", כשיריבי ארה"ב וחלק מ"ידידיה" עסוקים בניסיונות לשבש את מדיניותו של הנשיא, שאינה לרוחם.
בעיני, פעילותו של טראמפ עולה בקנה אחד עם שלושה יעדים לאומיים עליהם דיבר עוד במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב, 2016: להחזיר את ארה"ב לגדולתה, לשפר בה את מאזן התשלומים ולחדש את התנופה התעסוקתית בארה"ב. בהתמדה ראויה לשבח, פועל הוא להגשמת יעדים אלה. ברקע הפעילות האופרטיבית עומד עקרון ותיק נוסף לאמר: "אמריקה תחילה" (America First). עקרונות אלה, שהנשיא טראמפ מפעיל בהתמדה כבר קרוב לשלוש שנים, נושאים פירות – כשבמצבה של ארה"ב חל בשנים אלה שיפור משמעותי למרות שהחלק החשוב שעדיין חסר בו הוא צמיחה משופרת.
כלכלה איננה מתג חשמלי, הנלחץ והזרם בדרכו ליעד. זהו תהליך שזמני תגובתו הם חודשים ושנים. לטראמפ אצה הדרך, ולא במקרה. מצב הכלכלה הוא אחד המנועים החשובים ביותר של העוצמה הלאומית של ארה"ב וזאת מבין הוא היטב. כאשר משלבים זאת עם הביקורת שהשמיע בעבר על מלחמות מיותרות שנהלה ארה"ב בעולם, למשל בעירק ובאפגניסטן, במשך קרוב ל-10 שנים ללא סיבה של ממש, מקבלת מדיניותו משמעות רציונלית הרבה יותר. (מלחמות אלה ואחרות עלו למשלם המיסים האמריקני כ-7 טריליון דולר! בסה"כ). הגרעון במאזן התשלומים שנוצר בעקבותיהן הוא בעיה לאומית ארוכת טווח, שבינתיים אין פתרונה נראה לעין.
ברור אפוא, שטראמפ בחר לתקוף את הנושא החשוב ביותר לציבור האמריקני, במוקדים ששיפור בהם יביא במהירות יחסית תוצאות חיוביות בכל הפרמטרים הקריטיים: מאזן התשלומים, צמיחה, תעסוקה, הסבת השקעות לשוק הפנימי לשיקום התשתיות השחוקות במדינות רבות של הפדרציה, העלאת רמת החיים וחיזוק מעמדה הבינלאומי של ארה"ב.
בכל המקרים בהם פעל הנשיא האמריקני באמצעות צעדים חד-צדדיים נוקשים יחסית, הציע תחילה לשותפיו העסקיים שינויים בהסכמי-הסחר ההדדיים, במטרה לעצב הסכמים חדשים שיצמצמו או יבטלו חלקית את שגיאות קודמיו או את אפלייתה לרעה של הכלכלה האמריקנית. רק כאשר הצעותיו נדחו על הסף או עברו מרמת ביצוע אקטיבי לרמת סחבת פסיבית, הפעיל את יכולתו המעצמתית לפעול גם בדרכים חד-צדדיות. בכל המקרים ביסס את טיעוניו על נתונים כמותיים וברי מדידה שהוכיחו כי מדיניות קודמיו, במיוחד אובמה, שהתבססה על גישת הגלובליזציה, הביאה לניצול לרעה של ה"פתיחות" האמריקנית היתרה. אחת מחולשותיה של גישת הגלובליזציה - שכיום רבים מתומכיה בעבר מכירים בהרסנותה למדינות הלאום וליציבותן החברתית כלכלית – היא אובדן שליטת המדינה על ניהול מדיניות, המעמידה בראש סולם העדיפויות את טובת אזרחיה.
המדיניות שמפעיל טראמפ כלפי קוריאה הצפונית ואירן, שואבת את עקרונותיה מאותה גישת-יסוד. העוצמה הלאומית איננה נמדדת אך ורק במספר החיילים וציודם הצבאי אלא נבנית ממערכת משתני-עוצמה כגון: כלכלה, רמה טכנולוגית, תשתיות לאומיות, לכידות חברתית, דמוגרפיה וטריטוריה, משולבים זה בזה שיוצרים יחד את העוצמה הלאומית הכוללת [בעידן הנשק הגרעיני, מתנהלים מאזני העוצמה בשתי רמות: הקונבנציונלית והגרעינית. העובדה שהרמה הגרעינית איננה ברת-שימוש ברוב המכריע של המקרים, אלא אמורה להרתיע אחרים מניצול יתרונם, מחזירה לשולחן הדיונים את העוצמה הקונבנציונלית ואת רלוונטיות הדיון בה]. קל להיווכח בעובדה זו אם בוחנים מיהן כיום המעצמות העולמיות, מיהן הטוענות הנוספות לכתר ובאילו זכויות הן דורשות לעצמן כתר זה.
הנשיא נאבק לא רק במציאות הכלכלית-אסטרטגית הבסיסית של ארה"ב אלא גם בניסיונות של יריבים ושל "ידידים לשעבר" – מוצהרים ושאינם כאלה לשבש את תוכניות השיקום שרקם עבור ארה"ב. מול אלה, בוודאי שאין סיבה שיגלה אורך-רוח או סובלנות יתרה. העובדה שהתרגלו בעבר לקבל מארה"ב "מתנות" שונות בתחומי הביטחון הלאומי, אין פרושה שארה"ב חייבת להתמיד בכך גם במחיר נזק לעצמה. במערכת השיקולים של טראמפ יש מקום כבוד גם לשעון-הקדנציה. את הדברים שהבטיח לבצע עליו להעמיד למבחן הציבור לקראת בחירות 2020. אם יזכה בהן, תהיינה לו עוד 4 שנים להמשיך במדיניותו ולהשלים מה שטרם הספיק. המאבק הפוליטי הפנימי בתוך ארה"ב בין הימין לשמאל, בין הרפובליקנים לדמוקרטים או בין הגישות השמרניות לגישות הפוסט-ליברליות מקשות עליו לא מעט, ומותירות בידיו פחות דרגות חופש לתמרון בתחום הפוליטי. המצב החמיר אחרי בחירות האמצע (2018) כאשר מפלגתו, בעטייה של מדיניות קלוקלת, איבדה את הרוב שהיה לה בבית-הנבחרים.
באילוצים והתפתחויות אלה, מגלה נשיא ארה"ב, לדעתי, אורך-רוח וסובלנות לא מבוטלים כלפי ה"זיקיות" שבין שותפי ארה"ב בעבר. גם אצל השותפים מתחוללים שינויים, ומותר לדבר על גל פוליטי המעביר את השלטון בחלק ניכר מהדמוקרטיות הקלאסיות, מידי השמאל שהפך לשמאל סוציאליסטי קיצוני ופוסט- ליברלי לימין הליברלי דמוקרטי.
קשה יותר לעמוד על תהליכי העומק המתרחשים בארה"ב. כפי שהוכח גם אצלנו בבחירות האחרונות, הסקרים איבדו את מעמדם הבכיר כחזאי-מגמות פוליטיות ואידיאולוגיות, ובינתיים אין להם תחליף מלבד שפיכת עוד ועוד כספים לכיסיהם של הסוקרים והמפענחים, בתקווה, חסרת יסוד מובהק, שניתן ללמוד שיעור טוב יותר מחקר תהליכים מאשר מבדיקות נקודתיות וספורדיות.
יריבי טראמפ אינם אוהבים את מהלכיו. עוצמתה הכלכלית והפוליטית של ארה"ב היא עדיין כה גדולה, שמהלכי הסנקציות שלו מעצבים גם את הכלכלה והמדיניות העולמית. ישנם מומחים לא מעטים שמיחסים לו חוסר-יציבות בניהול מהלכים אלה. אין לכך הוכחה במציאות. תגובותיהם מהוות ניסיונות סרק למנוע את מהלכיו משום שאין ליריביו הכוח הדרוש להרתעתו. לפיכך, ריאל-פוליטיקה מול טראמפ תהיה לנהל עימו מו"מ על יחסי סחר חדשים, דו-צדדיים (שזו העדפתו) ולקצר את זמני השחיקה ההדדית, משום ששחיקת המשק האמריקני תוביל להעצמת התיקונים הנדרשים בו. את הפיצוי לאובדן השווקים שיוצרת מדיניות טראמפ למדינות דוגמת סין עליהן לחפש בשווקים חדשים ומתפתחים דוגמת אפריקה ודרום אמריקה.
הסכנה הנשקפת לארה"ב ממדיניותו של טראמפ היא שטעות בשיקול הדעת של חלק מיריביו עשויה להובילם לברית פוליטית-כלכלית נגד ארה"ב, למשל סין עם רוסיה, רוסיה עם אירופה (גרמניה וצרפת), או סין עם יפן ורוסיה עם הודו. ברית כזו תבשר תחילתו של תהליך היווצרות מאזן כוחות גלובלי רב-קוטבי חדש בעולם. לשינוי כזה פוטנציאל עצום שבוודאי ישפיע גם על מהלכי ארה"ב ועל התמהיל הכלכלי-פוליטי צבאי שלהם.
כיום ברור שטראמפ מעדיף מהלכים כלכליים ופוליטיים מוגבלים בעוצמתם על פני מהלכים צבאיים. אולם דווקא משום כך, והואיל והוא ממעט להשתמש בכוח צבאי ברוטלי, קשה להעריך היכן עוברים הקוים האדומים שלו. אני משער שגישתו בתחום הצבאי תהיה דומה לזו שבתחום הכלכלי-פוליטי: מתינות עד למשבר, ומכות כואבות מאוד אם וכאשר יתחולל משבר צבאי. המוקד העיקרי בו מהלך צבאי קרוב יחסית הוא אירן והמפרץ הפרסי (ערבי). ההבדל בין משבר הנובע מסנקציות כלכליות לזה המתחולל בעקבות מכה צבאית הוא עוצמת האפקט ומשך הזמן בו מורגשת השפעתו החריפה. בסנקציות כלכליות התהליך נבנה בהדרגה וצובר עוצמה עם חלוף הזמן. במכה צבאית האפקט חריף ומהיר והנזק בלתי-הפיך במשך זמן ממושך. ככל שאנו מתקרבים לבחירות 2020 בארה"ב והאירנים במצוקתם מתקרבים לנקודת האל-חזור במדיניותם הגרעינית, גדלה האפשרות למכה צבאית אמריקנית נגד אירן. במקרה כזה היא תכוון נגד המשטר כולו, ותתחיל בהרס חיל-הים האירני, מתקפת סייבר על המערכות האסטרטגיות הצבאיות וחלק מהמערכות האזרחיות והשמדת צי טילי קרקע-קרקע האירני ותשתיות הגרעין שלה.
טראמפ פועל היטב, אם כי סגנון התבטאויותיו איננו כליל השלימות. הוא נאמן למילותיו בהבטחות הבחירות וקונסיסטנטי ברצונו להוציא תוכניות אלה לפועל. סדר העדיפויות ביישום משתנה כפונקציה של אילוצי חוץ ופנים, אבל אין ספק שהוא מעצב את סדר היום העולמי ובמקביל גם את סדר היום הפנימי בתוך ארה"ב. אלה שבוחנים אותו על-פי סגנונו ולא על-פי תכני המהלכים – טועים טעות חמורה.

תאריך:  16/08/2019   |   עודכן:  16/08/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לא מלחמת סחר – קיום התחייבויות
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ממשל טראמפ
איתמר לוין
פרד טראמפ הבן, אחיו הבכור של דונלד טראמפ, מת מאלכוהוליזם בשנת 1981. בראיון לוושינגטון פוסט אומר הנשיא, כי הניסיון האישי מניע אותו כעת להיאבק בהתמכרויות
איתמר לוין
במשך עשרות שנים מפיץ טראמפ תיאוריות קונספירציה, אבל אפילו בקני המידה שלו - זו הקושרת את הקלינטונים למותו של אפשטיין היא מופרעת במיוחד, כותב וושינגטון פוסט
איתמר לוין
מנהל המרכז הלאומי למאבק בטרור, האדמירל ג'וזף מגוויר, יהיה המנהל בפועל של המודיעין הלאומי    סגנית המנהל, סו גורדון, תפרוש יחד עם דן קואטס בשבוע הבא
איתמר לוין
העיתון מאשר שנתן תחילה כותרת ניטראלית לנאומו של טראמפ בעקבות מעשי הטבח בסוף השבוע - ולאחר מכן החליף אותה לביקורתית    ההחלפה נעשתה במקביל לביקורת מצד מתנגדיו של הנשיא
איתמר לוין
תכנן למנות את חבר הקונגרס למנהל המודיעין הלאומי במקומו של דן קואטס - אך הודיע על הסרת המועמדות בשל הביקורת הקונגרס
רשימות נוספות
מנהל המודיעין הלאומי מתחלף  /  איתמר לוין
ציוץ גזעני של טראמפ  /  איתמר לוין
פרשת אפשטיין: התפטר שר העבודה האמריקני   /  איתמר לוין
ה-CIA של ג'ינה הספל  /  איתמר לוין
על מי הם חושבים  /  איתמר לוין
דיסוננס קוגניטיבי וטראמפ  /  איתמר לוין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il