בשולי פרשת המאבק על ההפרדה בין גברים לנשים, בהופעות הזמרים ה"חרדים", עלה שמו של העסקן הליטאי הוותיק מוטק'ה בלויא, כמי שבעבר נלחם בשצף קצף נגד הופעות ה"זמרים החרדים" באשר הם (בהפרדה ובלי הפרדה גם יחד), ונחשב ללוחם הגדול נגד הופעותיו של הזמר מרדכי בן דוד ה"חרדי". והנה בשנתיים האחרונות חזר בו בלויא מ"מלחמת הקודש" נגד בן דוד והפך לגדול מעריציו של בן דוד, עד כדי סיוע להופעותיו.
גם התקשורת החרדית וגם זו החילונית העלו גבות וסימני שאלה, כיצד הלוחם הגדול הזה הפך לסייען הגדול ביותר לבן דוד. בכול אופן, מי שבאמת מכיר את העולם החרדי יודע שאין כאן בכלל שאלה. בלויא הוא בסך-הכל "מריונטה" ליטאית ועושה דברם של הרוחות הנושבות במחנה הליטאי, רוחות ששינו פניהן משנות התשעים של המאה העשרים לרוחות הפוכות בעשור האחרון.
השינוי שלאחר מותו של הרב שך
העולם החילוני מכיר את את המושג "ליטאים" כחרדים רדיקליים, אך ממותו של הרב שך, בראשית שנות האלפיים, הפכו הליטאים לסייענים החילונים הגדולים ביותר לממסד החילוני, אך האחרונים המשיכו להראות פנים כאילו הליטאים החרדים הם רדיקלים, כדי לשמור את תהליך הרה סוציאליצזיה בחברה החרדית וכדי שלא יקומו חוגים חרדים רחבים אחרים שילחמו על המשך היותו של העולם החרדי עצמאי מהשפעה זרה וחילונית.
מוטק'ה בלויא היה מעין "סיירת הצניעות" של העולם הליטאי בימים שהרב שך משל בכיפה הליטאית, שהייתה "ירמולקה" ממש. באותם ימים בלויא נלחם נגד כל רבב של השפעה חילונית והלניסטית שנכנסו לתוך היהדות החרדית. הרב אלעזר מנחם מן שך היה ראש וראשון לשמירת החומות הדתיות ביהדות החרדית שמשתתפת בנאמנות למדינה, והוא ידע להשליט את רצונו על שאר הרבנים הליטאים אבל מותו קטע את ההגמוניה התורתית שלו ושל ההשקפה הליטאית, שהרב שך היה ממשיכם של ה"חזון אי"ש", ה"חפץ חיים" וקודמיהם. כך פעלו בשרותו של הרב שך, במהלך שנות השמונים והתשיעים של המאה העשרים, העיתון "יתד נאמן", מוטק'ה בלויא, החי"כים של "דגל התורה" ועוד.
אבל מאז מותו של הרב שך, ובמיוחד מאז עלייתו לראש הפירמידה הליטאית, של הרב שטיינמן (בשנת 2012), הפך המחנה הליטאי למודרני ופרו חילוני וכך ח"כ
משה גפני, העיתון "יתד נאמן" וגם מוטק'ה בלויא הפכו למשני הדרך הישנה, של תורתיות בחיי היום יום, לדרך של רפורמות וגוון "דתי לייט". ההופעות ההלניסטיות של ה"זמרים החסידיים" הפכו לחלק מהווי והחיים שמשת"פי הליטאים הכניסו ליהדות החרדית ובלויא, כמו כל "פוליטרוק נאמן", גם הוא הפך לממושמע ל"דרך החדשה".
משהו שמזכיר היסטורית את מה שאירע לקומיסרים הקומוניסטים לאחר מותו של לנין ןעלייתו של סטלין, בבריה"מ לשעבר. בכלל, הנהגת העולם הליטאי והתנהגותה הקומיסרית מזכירה בעולם החרדי את דרכי הפעולה של הקומוניסטים במזרח אירופה. "בלויא החדש" ציין לאחרונה כי הוא מעריך את בן דוד על "עקרונותיו", מה שבטח בן דוד, שמחייך בהנאה, לא יכול לומר על בלויא האופורטוניסט...
