"מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של תקופת בחירות, תקופה שמתאפיינת בהקצנת מחלוקות ובחידוד יריבויות.
במסגרת הזו, גם בבחירות הנוכחיות וגם באלו שקדמו להן היינו עדים לצערי לעיתים לשיח ציבורי לא ראוי שכלל אף התקפות פסולות על מוסדות אכיפת החוק במדינה. מדובר בתופעה מצערת, שיש לגנותה.
לאורך שתי מערכות הבחירות, גזרתי על עצמי איפוק בהתבטאויות הקשורות לנושאים אלו. אולם, דומה כי ישנם דברים שחייבים להיאמר ולהישמע.
בית המשפט העליון, הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, התביעה הכללית, משטרת ישראל, וכלל גופי החוק והמשפט במדינה הם גופים מקצועיים. אנו שואבים את הלגיטימיות לעבודתנוולהחלטותינו מאמון הציבור, המבוסס על כך שאנו פועלים באופן ענייני, נטול פניות, ללא משוא פנים וללא תיוג פוליטי כלשהו. ויובהר - אנו עושים את מלאכתנו נאמנה למען קידום שלטון החוק והגנה על האינטרס הציבורי וזכויות הפרט.
במסגרת הזו, אנו גם רואים את עצמנו מחויבים לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין.
ואדגיש - הייעוץ המשפטי לממשלה פועל יד ביד עם הדרג הנבחר לקידום המדיניות של אותו דרג נבחר, של מקבלי ההחלטות. הממשלה וחבריה הם בעלי הסמכות להכריע. סמכותם מוגבלת אך ורקע"י הדין, שאנו אמונים על שמירתו.
מדינת ישראל נמצאת כאמור בעיצומה של מערכת בחירות. טוהר הבחירות נמצא בראש סדר העדיפויות של עבודתנו בימים אלו. קיומו של הליך בחירות תקין, נטול זיופים ונטול הפרעות הואאינטרס עליון הנמצא בליבת ההליך הדמוקרטי. אני רואה חשיבות עליונה בחיזוק הכלים החוקיים והמעשיים שיבטיחו את השמירה על טוהר הבחירות.
במסגרת זו, אני סבור שהשימוש באמצעים טכנולוגיים לשם הגשמת מטרה חשובה זו הוא דבר נכון, לרבות באמצעות שימוש במצלמות. אני גם סבור שיש מקום להסדרת נושא חשוב זה במסגרת חקיק הראשית. לנוכח זאת, לאחר שפורסם תזכיר הצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק הבחירות לכנסת (תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות), כינסתי ישיבה רבת משתתפים בראשותי כדי לבחון את ההיבטים המשפטיים של ההצעה, מתוך כוונה לסייע לממשלה בקידומה כמקובל.
במסגרת הישיבה, הוצגה בפניי, בין השאר, ההתייחסות המקצועית של ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, כב' השופט
חנן מלצר. ההתייחסות הזו היא בעלתמשקל מכריע לנוכח האחריות החוקית העיקרית שמוטלת על ועדת הבחירות המרכזית להבטיח את קיום הליך הבחירות באופן תקין ומסודר, תוך הגשמת הוראות חוק יסוד: הכנסת בדבר קיומן של בחירות חופשיות וחשאיות.
ההתייחסות של ועדת הבחירות המרכזית היא חדה וברורה, ואני מצטט: "בבחינת לוחות הזמנים שבתזכיר - דומה, שככל שיתקבל החוק המוצע בתזכיר, הרי שהוא יתקבל כשבוע לפני יום הבחירות, או אף סמוך יותר ליום הבחירות. מובן שלא ניתן יהיה בפרק זמן קצר כל כך, לקבוע את כלל הנהלים הנדרשים לשם הבטחת יישומו כדין, להכשיר את מזכירי ועדות הקלפי ואת עובדי הוועדות האזוריות ולערוך את ההסברה הנדרשת לציבור על-מנת למנוע אנדרלמוסיה ואי תקינות בעת שיתקיימו הליכי ההצבעה".
ובהמשך אותו מסמך: "עמדתנו היא שקבלת שינוי מהותי כל-כך לדיני הבחירות, בסמיכות כה רבה ליום הבחירות עצמו, תמנע מהוועדה את היכולת לנהל יום בחירות תקין, ואף עלולה, בסבירותגבוהה, למנוע מחלק מהבוחרים את האפשרות לבחור ואף לגרום לאנדרלמוסיה ותוהו ובוהו בעת קיום הליך הבחירה".
בסיכום הדברים, הובהר מטעם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כי הוא מציע חלופה הולמת וראויה של צילומים וצעדים משלימים אחרים להבטחת טוהר הבחירות, שהם בגדר "חליפת הגנה" שאמורה לבצע ועדת הבחירות המרכזית עצמה, באופן שמתמודד עם כל הקשיים תוך מניעת פגיעה לא מידתית באינטרסים חשובים. על עיקריה של "חליפת הגנה" זו אעמוד בהמשך.
כפי שהבהרתי, ועדת הבחירות המרכזית היא הגוף האמון במסגרת החוק להבטיח את קיומו התקין של הליך הבחירות לכנסת. המחוקק הפקיד באופן מכוון את המשימה ואת האחריות הזו בידיו שלגוף ייעודי, מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי, בראשותו של שופט בית המשפט העליון; ובמקרה זה - המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופט חנן מלצר. הגורם שקבעה כנסת ישראל שהוא זה שאמון על הבטחת הקיום התקין של הליך הבחירות לכנסת - קובע באופן חד-משמעי ונחרץ בחוות דעת מפורטתומנומקת שקידום תזכיר חוק המצלמות בעת הזו עלול בסבירות גבוהה לשלול מחלק מהאזרחים את הזכות לבחור, לגרום לתוהו ובוהו, ולמנוע את הניהול התקין של יום הבחירות.
משעה שזוהי עמדתו של הגורם המוסמך בחוק - האם יעלה על הדעת לחוקק עכשיו חקיקה, שתושלם ימים ספורים לפני הבחירות, ושלפי אותו גורם מוסמך עלולה לגרום לשלילת זכות הבחירה מחלק מהאזרחים? או למנוע את הניהול התקין של יום הבחירות? בוודאי שמבחינה משפטית, המשמעות של האמור בחוות דעת ועדת הבחירות המרכזית היא כי קיימת מניעה מקידום החקיקה, אשר תביא להפרת הוראות חוק יסוד: הכנסת בדבר קיומן של בחירות שוויוניות, חופשיות וחשאיות, ובדבר זכותו שלכל אזרח המדינה לממש את זכותו לבחור.
יתר על כן, לעת הזו, ובקשר לבחירות הנוכחיות, ניתן כאמור לעמדתה של ועדת הבחירות המרכזית להבטיח את טוהר הבחירות באמצעים העומדים לרשותה מכוח החוק הקיים, הכוללים פעולות חסרות תקדים בהיקפן. בתמצית, מדובר על פריסתם של בין 2,000 ל-3,000 מפקחי טוהר הבחירות, כשליש מהם עורכי דין ורואי חשבון, שחלק נכבד מהם יצויד במצלמת גוף ייעודית; מפקחים אלו יפעלו לפי תוכנית עבודה סדורה, באופן שייערך פיקוח כמעט בכל אחת מהקלפיות הרגילות ברחבי הארץ; בעת הספירה יוצבו מפקחים בקרוב לשליש מהקלפיות לצורך פיקוח על הליך הספירה ותיעודו.
בנוסף לכך, החליטה הוועדה להציב בכ-3,500 קלפיות מזכיר ועדת קלפי נוסף; ובתיאום עם משטרת ישראל, יוצב שוטר בכל מבנה בו יוצבו 4 קלפיות ומעלה, וכן במבנים שבהם יש חשש לפגיעהבטוהר הבחירות בהתאם לתבחינים שגובשו.
כמו-כן, הוועדה פיתחה כלים ייחודיים לבקרה ולבחינה עתית של אינדיקציות לפגיעה בטוהר הבחירות, דבר שיאפשר לה להזניק שופטים, העומדים בראשות כל ועדה אזורית, שוטרים, מפקחיםאו מנהלים, לצורך איתור פגמים ביום הבחירות עצמו - ומניעתם ככל שניתן.
לבסוף, מבצע "טוהר הבחירות" יורחב עד מאוד, כך שעוד קודם לפרסום התוצאות הרשמיות יפעלו עשרות רבות של משפטנים ופרקליטים לבחינת התוצאות והפרוטוקולים של ועדות הקלפי.
חשוב להזכיר כי בתפיסת העולם המשפטית שלנו, שגם זכתה לעיגון במדריך העבודה הפנימי של ייעוץ וחקיקה, הקביעה כי קיימת מניעה משפטית בנקיטה בפעולה כלשהי אותה מבקש הדרג המדיני לקדם, היא בגדר אפשרות אחרונה בהחלט.
הייעוץ המשפטי לממשלה נדרש לפעול, וכך הדברים גם נעשים בפועל כדבר של יום ביומו, כדי לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה. לא מדובר באמירה מן השפה אל החוץ. אנו מסייעים לממשלה לקידום מדיניותה במלחמה ובשלום, במגוון תחומי הכלכלה והחברה, ובכל נושא אותו הממשלה הנבחרת מבקשת לקדם. וכך כמובן, גם בכל הקשור לטוהר הבחירות, כפי שציינתי, והכול בגבולות הדין.
