X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
חידוש גדול חידש רבי יהודה אלקלעי, רבה הספרדי של קהילה בהונגריה, שגילה שמשמעות התשובה הכללית שבאחרית הימים היא שיבת ישראל לארצו
▪  ▪  ▪
גמר חתימה טובה [צילום: פלאש 90]

עצם רעיון התשובה, כלומר היכולת של האדם לתקן תקלות ולמחוק עבירות עד כדי הפיכתן לזכויות, הוא מהלך רוחני נשגב שהעולם לא הכיר עד למתן תורה. המוח האנושי לא היה מסוגל לתפוס את עצם קיומו של רעיון התשובה, שיש בכוחו להחזיר את הגלגל אחורנית, ולהפוך זדונות לשגגות ואף לזכויות. עד שלימדנו משה רבנו: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' א-להיך וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ" (דברים ל' ב').
לפני כמאתיים שנה נתחדשה פרשנות מדהימה, נוספת, למושג המופלא הזה - תשובה. לימים הייתה פרשנות זו לבסיס הרעיוני של התנועה הציונית. לא מן הנמנע שמייסד התנועה ב"ז הרצל היה מודע לפרשנות מהפכנית זו. סבו, ר' שמעון לייבל הרצל, היה משומעי לקחו של אבי החידוש הרעיוני המפתיע הזה, ואף שימש חזן ראשי בבית הכנסת של אבי הרעיון בזמלין, כך שייתכן שהוא הנחיל לנכדו את הרעיון שקלט בזמלין.
היה זה רבי יהודה חי אלקלעי, רבה הספרדי של זמלין, שבהונגריה, שטען שיש שתי מצוות תשובות: מצוות התשובה הפרטית: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' א-להיך וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ"; ומצוות תשובה כללית, מצווה לאומית וגם היא בגדר מצוות עשה.
במלים אחרות, המונח תשובה מבטא שני סוגים של תשובה. האחד הוא זה המוכר לנו מדורי דורות. ותשובה דור 2 היא כמשמעות המונח עצמו - השיבה הביתה, כפי שלימדנו שמואל הנביא: "וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ" (שמ"א ז', ט"ו-י"ז). וכידוע, ראוי הוא שמואל לסמוך עליו: "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ".
הארץ הקדושה
וזאת לדעת, הרב אלקלעי (1798-1878, שבימים אלה, ד' בתשרי, חל יום השנה ה-141 לפטירתו בתרל"ט), היה מחושבי הרבנים בזמנו: מקובל נחשב ותלמידו של גדול המקובלים בזמנו, רבי יהודה ביבאס, מפיו שאב את רוב תורתו. ביבאס היה הראשון שפירש בספרו 'מנחת יהודה' (1843) את עניין התשובה, כשיבת היהודים לארץ אבותיהם. הרב אלקלעי רק הפיץ את החידוש הזה.
כשישים שנה לפני התכנסות הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, כתב הרב אלקלעי, כי לשורש ש.ו.ב. שתי משמעויות: תשובה פרטית, שהיא חובתו של כל אדם, וקיימת גם - וזו ההפתעה - גם "תשובה כללית שישובו ישראל לארץ הקדושה". בספרו 'פתח כחודה של מחט' (וגם בספריו האחרים), אין הוא פוסח על הגישה הקלאסית של התשובה כעניין פרטי, אבל על זה בנה קומה שניה - שיבה כללית של עם ישראל לארצו, כפי שלמדנו משמואל הנביא.
תפיסה זו של הרב אלקלעי מבוססת על הרעיון, שארץ ישראל תמיד הייתה ותהיה מרכז העם היהודי, גם כשבזמנו חיו בה אך בודדים מקרב אחינו בני ישראל. הרב אלקלעי אימץ את תפיסת חז"ל לגבי שאלת קיום המצוות בחו"ל, וסבר כמו חכמי ישראל דורות לפניו, שהמצוות ניתנות להיעשות בשלימות ובהידור רק בארץ ישראל, בעוד שהמצוות שאנו מקיימים בחו"ל היא רק בבחינת תירגולת לימי שובנו לארץ ישראל, בבחינת 'ציונים' לעתיד לבוא, וזאת על-פי הפסוק "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים".
כתב רבי יהודה אלקלעי: "אמרו רז"ל: כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. ואמרתי, כי שתי תשובות הן: תשובה פרטית ותשובה כללית, תשובה פרטית רצונו לומר, שישובו איש מדרכו הרעה, ותשובה כללית רצונו לומר שישובו כל ישראל לארץ נחלת אבותינו". מדהים. מדהים שבעתיים שבכל הדורות שקדמו לו, איש לא הבחין בקומה השנייה, עד שבא רבי יהודה אלקלעי ופקח עינינו באשר למשמעות הכפולה, המשלימה זו את זו, של המונח תשובה.
שיבה הביתה
נימוק חזק בפי הרב אלקלעי לשיטתו. התורה בהתייחסותה למצוות התשובה, מזכירה את המונח באחרית הימים. כבר בפרשת ואתחנן: "בַּצַּר לְךָ [...] בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' א-להיך וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ" (דברים ד', ל') וכך גם בפסוקי התשובה שבפרשת ניצבים.
תוהה הרב אלקלעי: "מדוע תלה הכתוב את התשובה באחרית הימים, כשמובן שמצוות התשובה חלה בכל יום"?; וכאן בא החידוש המופלא: "שתי תשובות הן - תשובה פרטית ותשובה כללית". התשובה הפרטית היא חובה יומיומית. התשובה הכללית היא עניין של אחרית הימים.
אבל כיצד תתנהל? הרב אלקלעי: "התשובה הכללית היא, שישובו כל ישראל אל ה' אלוקינו, לארץ נחלת אבותינו, שכל הדר בחו"ל כמי שאין לו א-לוה". והוא מאריך לבאר על-פי שמואל: "וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל, כֹּל יְמֵי חַיָּיו. וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה, וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה - וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ" (שמ"א ז', ט"ו-י"ז). מכאן ההוכחה הניצחת, שתשובה היא גם שיבה הביתה.
לא סתם בחר הרב אלקלעי להעניק לספרו את השם 'פתח כחודה של מחט'. לדעתו, הכל מתחיל בפתח צר, כחודה של מחט, כלומר בפעילות מדינית: "תחילת התשובה שיעשו ישראל באחרית הימים היא, שיבקשו חנינה מאת מלכי ארץ [...] גאולת ישראל תהיה על-ידי מלכי ארץ [...] כי [אמנם] לה' לבדו התשועה, [אך] הוא יסובבנה על-ידי אדם, כמו שסבב תשועת גלות בבל על-ידי כורש, וכן לעתיד יסבב גאולת ישראל על-ידי מלכי הגויים, שיעיר ה' את רוחם לשלחם [...] כי שרי ישראל יפתחו פתח כחודה של מחט [...] והקב"ה יפתח פתח כפתחו של אולם, ויטה את לבם לעשות את בקשתם".
זה מה שאירע בפועל עשרות שנים לאחר מכן. התנועה הציונית, בהנהגת נכדו המפורסם של החזן מבית הכנסת בזמלין, דרשה וקיבלה ממנהיגי האומות העולם, את הכרת העמים בזכות השיבה היהודית לארץ ישראל. וכל השאר היסטוריה. גמר חתימה טובה.

תאריך:  06/10/2019   |   עודכן:  06/10/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 מנחם רהט / Menachem Rahat
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות חגים ומועדים
איתמר לוין
השוואה בין הפרשות שאנו קוראים בתורה לפני ראש השנה לבין ההיסטוריה של העם היהודי, ובמיוחד זו של המאה האחרונה, מעלה שאנו מצויים בעיצומו של תהליך הגאולה. טור אופטימי בין כסה לעשור
בעז שפירא
מתברר שרבבות מנצלים את תקופת החגים על-מנת "להתחפף" מכאן למחוזות אחרים, רחוקים ממשפחותיהם, רחוקים מעמם וככל הנראה וממילא, רחוקים ממורשתם
בלפור חקק
יהודה קונפורטס
עם סיום חג ראש השנה, צריך כל אחד להתפלל בדרכו שלו, לאלוהים שלו, ולייחל לכך שעד מוצאי כיפור נזכה כולנו לא רק לחתימה טובה אי-שם למעלה אלא גם לחתימה אחרת, שתחזיר את החיים של כולנו למסלול השפוי, הרגיל והמעניין שיש לנו פה כל השנה
איציק וולף
מהו הקשר שבין ידי משה ונחש הנחושת לתקיעת השופר בראש השנה    על השופר ותקיעותיו כתזכורת לכולנו להרים את העיניים מתלאות היום יום, ולהביט למעלה אל השמיים
רשימות נוספות
צאו לדרך מוקדם: צפי לעומסי תנועה  /  איציק וולף
80% מהקונים: התפוח בישראל יקר מדי  /  עידן יוסף
שנה טובה משגרירות ארה"ב בישראל  /  עידן יוסף
ועל המדינות  /  יצחק מאיר
אני לא מאשים  /  ציפי לידר
לוחש תפילה לראש השנה  /  מאיר אינדור
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il