- קן פרידמן היה דובר הקמפיין של רודי ג'וליאני כאשר התמודד בהצלחה ב-1993 לראשות עיריית ניו-יורק; כיום ג'וליאני הוא פרקליטו של דונלד טראמפ. פרידמן כתב עליו לניו-יורק טיימס, במאמר שנכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.
ב-8 באוקטובר 1994 השיא רודי ג'וליאני את ליז ברודר ואותי בעיריית ניו-יורק. במשך 25 שנה החזקתי בארנקי תמונה של שלושתנו באותו יום. ליז ואני נפגשנו בקמפיין שלו. הצוות הקטן ומאות המתנדבים עבדו ללא לאות כדי להבטיח את נצחונו, לאחר שב-1989 נוצח בהפרש קטן בידי דייוויד דינקינס.
בחודש ינואר אמר רודי, כי הוא אינו חושב על מורשתו, אך חושש שעל מצבתו ייחקק "הוא שיקר בשביל טראמפ". הוא הוסיף: "אני לא חושב שזה יקרה, אבל אם כן – מה אכפת לי? אני אהיה מת". ייתכן שלא אכפת לו, אבל למי שסייע לו לנצח ב-1993 וב-1997 אכפת מהמורשת שלו – ושלהם. היינו גאים לחיות בעיר בנקייה, הבטוחה והמשגשגת שרודי ניהל ושהוריש למייקל בלומברג. כיום שואלים אותי חברים ובני משפחה: הוא השתגע? איך הוא יכול לעבוד בשביל מישהו כמו טראמפ?
לא תמיד הוא היה כזה. ב-10 בדצמבר 1992 ראיתי את רודי נכנס לכנסיית סנט אגנס ברחוב ה-43 כאשר פרצה בה דליקה, ויוצא כאשר הוא מוביל את המתפללים, בידיו תשמישי קדושה וחליפתו מכוסה בפיח. זה היה רודי שהערצתי. למחרת נצחונו בבחירות ליוויתי אותו לצילום פרק בסדרה סיינפלד, ויום לאחר מכן פרשתי ועברתי למגזר הפרטי.
בשנה שעברה הכרזתי במאמר בניו-יורק דיילי ניוז שאני ממשיך לכבד אותו. טענתי שהגנתו הבלתי-מתפשרת על הנשיא משקפת את אופיו הקשוח – מה שמצריך אומץ ונחישות. "רוב האנשים לא ישנו את עצמם, גם אם יוכלו, במיוחד אם האישיות שלהם הובילה אותם להצלחה. רודולף לואיס ג'וליאני אינו יוצא דופן", כתבתי.
אבל האמת היא, ש-רודי החל לאכזב אותי. ב-9 באוקטובר 2016 הוא היה היחיד שיצא להגנתו של טראמפ לאחר פרסום קלטתAccess Hollywood [בה התגאה בהטרדות מיניות]. "גברים לפעמים מדברים כך", טען. אמרתי לעצמי: "לא, רודי, איננו עושים זאת". כעת נריץ קדימה לחלקו בפרשה האוקראינית. זה איננו רודי המגן על התנהגותו הפסולה של טראמפ. זהו רודי, אשר כאזרח פרטי ופרקליטו של הנשיא, פועל בצללים בניסיון להטות את בחירות 2020 לטובת לקוחו.
אני עומד בקשר קבוע עם עמיתי בקמפיין, שרבים מהם מילאו תפקידים בכירים בעירייה של רודי. דיברנו על הצלחותיו וכשלונותיו, וכעת הפרשה האוקראינית שולטת בשיחותינו. אפילו תומכיו הנלהבים ביותר החלו לפקפק בנאמנותם העיוורת כלפיו. "אם הוא לא לוקח עורך דין, הוא יותר משוגע מכפי שחשבתי", אמר אחד מעמיתי. הקרובים ביותר אליו מתחננים בפניו שיפסיק לדבר.
כמה מחבריו הוותיקים מצביעים על מותו של פיטר פאוארס, שהיה חברו הטוב ביותר ויועצו הפוליטי (ב-7.7.16), כנקודה בה רודי איבד את דרכו. אחרים מצביעים על נישואיו ב-2003 לג'ודית נתן, העומדת להיות אשתו-לשעבר השלישית. רודי היה איש של פיצה ודיאט קולה כאשר פגשתי אותו; הוא הפך להיות איש האליטה, וגרוע מכך – שכנו של דונלד טראמפ בפאלם ביץ'.
לאחר שסיים ב-2002 את כהונתו כראש העירייה, החל רודי לעבוד בשביל כל עשיר ורודן שהתקשרו, כך שלעבוד עבור טראמפ – זה הגיוני. הוא גבה 100,000 דולר לנאום בו הילל את עצמו על מנהיגותו אחרי 9/11 והפך למולטי-מיליונר. כעת הוא עושה את העבודה המלוכלכת עבור טראמפ: מנסה לטייח את הטיוח של הפרשה האוקראינית ותוקף את
ג'ו ביידן ובנו, הנטר ביידן.
כאשר אני קורא ושומע את רודי משקר עבור טראמפ, בלי להניד עפעף, אני חייב לבחון מחדש את 25 השנים האחרונות שלו, במיוחד את עשיית הרווחים שלו מ-9/11. אבל אוקראינה הייתה מכת החסד. אנחנו, שהערצנו אותו זמן כה רב, מצפים להרבה יותר ממנו וממורשתו. ותמונת החתונה? הוצאתי אותה מהארנק והנחתי אותה במגירה, כנראה לתמיד.
