האם ראוי היה לחסל מחבל זדוני כמו בהא בן עטא? בוודאי, ללא ספק. האם נכון היה לעשות זאת לפני שנה כאשר חיסול כזה הוצע על-ידי
אביגדור ליברמן, אך
בנימין נתניהו מנע? לא יודע. כי אין לדעת מה היה הרקע, שהביא את ביבי להתנגד. ייתכן שהוא נקט צעד נבון. איננו יודעים.
האם חיסול ממוקד הוא אמצעי ראוי לשימוש? בוודאי. האם חוות הדעת של הרמטכ"ל
אביב כוכבי וראש השב"כ
נדב ארגמן בעד החיסול הייתה עניינית ומקצועית ונקייה מפניות? בוודאי. הם ראויים לאמון מלא. אז מה הבעיה? האמון. האי-אמון.
קוראיי ב"פייסבוק" וב"טוויטר" יודעים כי תמכתי (ועדיין תומך) במדיניות המרוסנת והמאוזנת והאחראית של ביבי כלפי חמאס בעזה. יכול להיות ויכוח אם נהג נכון או טעה בעניינים שונים, אבל בעיקרו של דבר גילה אחריות. ביבי הבין מה מגבלות הכוח ועשה בו שימוש עד גבול האפשרי.
אז מה הבעיה? שתיים, והאחת נקשרת בשנייה. הבעיה הראשונה היא שביבי איבד את אמון חלק ניכר מהציבור. זה קרה כאשר נאם לפני הבחירות באשדוד ועטא ירה רקטה אשר ייורטה, וביבי ירד בכבוד מבימת הנואמים, ואז, כן אז, ביבי חצה את הקווים ויזם מהלך צבאי תקיף וחריג ובלתי מידתי.
זאבים זאבים ביבי שיגר את ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת אל יושב-ראש ועדת הבחירות השופט
חנן מלצר להודיעו כי ייתכן מהלך צבאי כה גדול שיהיה צורך לדחות את מועד הבחירות. מדוע דווקא נוכח טיל שייורט? זה הריח משיקולים פסולים של בחירות (בן שבת כבר היה שליח לרב
חיים דרוקמן בעניינים פוליטיים, והשערורייה עברה בשקט).
כאשר ביבי כרך את הרקטה ההיא למערכת הבחירות התעורר חשד לגביו גם בנושא זה כמו בנושאים אחרים. הוא התנהג כאותו רועה שיצא עם הצאן וזעק "זאבים, זאבים", ותושבי הכפר חשו להציל אותו, ולא היו זאבים; ולמחרת חזרה התמונה על עצמה; ובפעם השלישית - כאשר זאבים אכן באו לטרוף את העדר - הוא זעק "זאבים זאבים", ואיש לא יצא להגן על צאנו. הצאן נטרף. אז זהו, מי שזעק אז ז"אבים" לשווא אינו צריך להתפלא שכעת התייחסו אליו בהסתייגות, בספק, בחשד. בדיוק כך.
וביבי ידע כי בעקבות אותה הודעה כושלת על כוונה לדחות את הבחירות לא יאמינו לו, וזה מה שאירע היום. לכן, כדי להקדים תרופה למכה הודיע מראש כי הרמטכ"ל כוכבי וראש השב"כ ארגמן המליצו על החיסול. מה פתאום? אפולוגטיקה. הוא ידע כי בעקבות אותה הודעה על אפשרות של דחיית הבחירות יחשדו בו.
והעניין השני הקשור בנושא זה: ולכן הוא הפריז באורח בלתי סביר בהטלת עוצר על מדינת היהודים כמעט כמו בימי המנדט הבריטי. כאשר ההנהגה בטוחה שהציבור מאמין לה היא נוטלת סיכונים סבירים. אבל כאשר ביבי יודע כי לא מאמינים לו הוא נוקט אמצעי ביטחון בלתי סבירים ומופרזים של שיתוק המשק והמערכות הציבוריות. מבחינה זו במותו גרם טעא נזק כבד לישראל, והשיתוק שכפה ביבי על המדינה הציג אותה דווקא (ובטעות) כאומה חלשה. חבל.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]