להלן נקודות מפתח על ציר הזמן בעניין גיוס בני ישיבות וההשלכה המרכזית של נושא זה על סדר היום הפוליטי:
הכנסת ה 19 - ממשלת ה"אחים" בנט/שקד/לפיד
- מרס 2014 חוק גיוס תלמידי ישיבות של ועדת שקד מאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
הכנסת ה-20 - לפיד OUT, חרדים IN
- נובמבר 2015 - הממשלה מתקנת את החוק בכנסת - מבטלת את הסנקציות הפליליות ומשנה פרטים נוספים.
- ספטמבר 2017 - בג"ץ בעתירת מפלגת לפיד ואחרים פוסל את החוק המעודכן וקוצב לממשלה זמן לחוקק חוק חדש.
- פברואר 2018 - מוקמת ועדת שר הביטחון
אביגדור ליברמן לניסוח חוק חדש.
- יולי 2018 - החוק עובר בקריאה ראשונה בכנסת. מפלגת לפיד תומכת בחוק מהאופוזיציה, החרדים מתנגדים.
- הלו"ז של בג"ץ לחיקוק נדחה לינואר 2019.
- דצמבר 2019 - מפלגת יש עתיד ובראשה
יאיר לפיד מודיעה שלא תתמוך בחוק בקריאה שנייה ושלישית.
- דצמבר 2019 - בעקבות חוסר הסיכוי להעביר את החוק, ובשל הלו"ז הסופי של בית המשפט לחקיקתו, מחליטה הכנסת ה-20 על פיזורה ונקבע מועד לבחירות לכנסת ה-21, אפריל 2019.
- בית המשפט משנה בהתאם את המועד האחרון לחוק ליולי 2019.
- בבחירות של אפריל מתמודדת לראשונה רשימה חדשה, כחול לבן, הכוללת בתוכה את מפלגת לפיד, וגם בחירות אלו לא נותנות פתרון לבעיית החקיקה הנדרשת בעניין גיוס בני ישיבות.
- מאי 2019 - מתפזרת הכנסת ה-21 ונקבע מועד לבחירות לכנסת ה-22.
- ספטמבר 2019 - התקיימו הבחירות לכנסת ה-22 - והמצב הפוליטי כמעט לא השתנה, השינוי היחיד אשר ספק אם יניב הוא ליברמן שהפך לשון מאזניים.
ישראל לפני הכל? קשקוש בלבוש
אילו ישראל הייתה לפני הכל, מפלגת יש עתיד, ומאוחר יותר רשימת כחול לבן, היו מתגייסים כאיש אחד לאשר את חוק גיוס בני הישיבות של ליברמן.
החוק הזה היה תוצאת עבודה של הוועדה המקצועית המובהקת ביותר אשר היה ביכולתה לאזן מיטבית בין צרכי צה"ל, ובין עיקרון השוויון, בראשה עמד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, וחברים בה היו אכ"א, הפרקליטות הצבאית, הרבנות הצבאית והאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון.
לו ישראל הייתה לפני הכל, היה מודיע
בני גנץ יום לאחר הבחירות או אף יום לפניהן כי רשימתו, כאיש אחד, תתייצב מאחורי מתווה הגיוס של ליברמן, כלשונו, ואז סלע מחלוקת מרכזי היה מוסר מן הפרק. אבל האינטרסים הפוליטיים של בני גנץ ויאיר לפיד כמובן קודמים לכל, הכסאות קודמים לכל, הג'ובים לחברים קודמים לכל, ואלה התוצאות.
