נתניהו וההסתברות למשפט הוגן

חגי סגל כותב (מקור ראשון, 15.11.19): "קשה לשער כמה אזרחים ימשיכו להאמין לפרקליטות ולמשטרה אם וכאשר בית המשפט יזכה יום אחד את בנימין נתניהו". אבל קשה גם להאמין כי יום כזה יגיע אי-פעם וכי נתניהו יזכה בבית משפט ישראלי לדקה אחת של חסד, שלא לדבר על הגינות משפטית. מדובר בראש-ממשלה ובממשלה הנמצאים בהתנגשות קיומית מול המערכת המשפטית על סמכויות החקיקה וההכרעה. כך למשל, "חוק הלאום", "פיסקת ההתגברות" ובעיית מסתנני העבודה מאפריקה עומדים במוקד של מאבק קשה בין שתי הרשויות, כאשר המערכת המשפטית מתנגדת לקיצוץ כלשהו בסמכויות המופרזות שלקחה לעצמה, ומנגד - רצונה של הממשלה להפחית מכוחה של הרשות השופטת ידוע לכל. בהתאם לכך, יהיה זה מעשה בלתי-סביר המנוגד לשכל הישר, אם היועה"מ יאפשר לרשות המשפטית לשפוט את ראש-הרשות המבצעת, כאשר באותה השעה ממש נמצאות שתי רשויות אלה במאבק איתנים חריף ונסער. ואפילו אם יבטל היועה"מ את אישום השוחד הרי די באישום אחד מסוג "מרמה והפרת אמונים" כדי שמערכת המשפט תנצל זאת עד תום ותכריע לחובתו של נתניהו בכל מקרה שבו ישנה דילמה עובדתית או משפטית. השופטים נמצאים כעת במעורבות רגשית גדולה ובעמדה לעומתית נגד הממשלה, והדברים חריפים עד כדי כך שאם יוגש כתב אישום כלשהו נגד נתניהו ניתן יהיה לטעון כי השופטים צריכים לפסול את עצמם עקב מעורבות אישית ועקב היריבות הקשה שבין שתי הרשויות. בהתאם לכך, היועה"מ צריך לראות מצב זה כנתון מכריע בשיקוליו ולהעמיד מול עיניו כעובדה ברורה: אם ראש-הרשות המבצעת, נתניהו, יועמד למשפט בפני הרשות השופטת - סיכוייו לקבל שיפוט הוגן זהים בדיוק להסתברות שאתר אינטרנט שמאלי יפרסם עליו כתבה אוהדת.