מידה של סקפטיות, מעולם לא הזיקה לאדם. להפך, מתכון התבונה, הוא עשיר, כשיש בו קורט מלח. טלו את השינוי המוצהר במדיניות ארצות הברית הקובע כי לדידה אין בהתישבות הישראלית מעבר לקו הירוק הפרה של החוק הבינלאומי, וכי עם זאת עתיד השטחים ייקבע בהסגרים בין "הצדדים", ומערכת המשפט הישראלית תקבע את המסגרת החוקית של הצעדים הבאים. למה? מפני שאירופה המליצה או החליטה לסמן את המוצרים הבאים מן ההתנחלויות, ואמריקה מבדלת עצמה מאירופה? המשחק הוא אמריקה אירופה, לא אמריקה ישראל? אולי. קורט מלח...
למה? מפני ש-2020 בפתח, ובהתמודדות בין הדמוקרטים לבין טראמפ, נכנסה הסוגיה של ישראל לזירה. הדמוקרטים מתנים סיוע בסיום "הכיבוש" והרפובליקאים שומטים את השטיח החוקי מתחת לרגליהם ואומרים אין כיבוש, אינכם אלא שונאי ישראל. האמנם? המשחק הוא רפובליקאים דמוקרטים, לא אמריקה ישראל? קורט מלח...
למה? כי מול סוריה-רוסיה-אירן, משולש שלא עלה פעם על הדעת והתגבש לעובדת חיים שאין לגעת בה במזרח התיכון שיצא מאיזונו, צריך להרגיע את המעצמה ישראל על-ידי הצהרה האומרת כי יש איזון, כי מותר לה, והמשחק הוא לא אמריקה ישראל אלא אמריקה רוסיה? קורט מלח...
למה? כי ה'בייס' האוונגליסטי הצפוף וההדוק והאדוק בארצות הברית, שתבע שגרירות אמריקנית בירושלים, רואה בכל ארץ הקודש ארץ של 'האח הבכור' היהודי, אליה יתכנסו כל יהודי העולם ויביאו לביאתו השנייה של המושיע אחרי ארמגדון, והמשחק הוא לא אמריקה ישראל, אלא אוונגליסטים מול כופרים?
זה טוב לישראל שהיא מכשיר, שמשתמשים בה, שמעמידים אותה במחלוקת, שהיא נושא של יריבויות שדבר אין להן עם טובתה ושלומה וביטחונה של ישראל במרחב הגלובלי כולו? לא שרבים עליה, לא שמתמודדים על מי עוזר לה יותר ומי פחות, מי תומך בה ללא סייג ומי מבקר את מדיניותה, אלא שמתמודדים על הגמוניה הפוליטית האמריקנית או על יצירת איזונים גלובליים חדשים ומטילים את ישראל לתוך הזירה כדי לשרת אינטרסים שנראים ישראלים באופטיקה ישראלית, אבל אי-אפשר להכחיש שהם התנגשות אינטרסים זרים.
בסופו של דבר, ההצהרה האמריקנית איננה מדיניות ישראלית. ישראל לא תוכל לגבש את מדיניותה בעקבות ההצהרה הזאת בלי לקחת בחשבון את הקהילה הבינלאומית, את התגובה הפלשתינית, את העמדות של הקהילייה האיסלאמית. האחריות כולה היא של ישראל, לא של אמריקה. ההצהרה האמריקנית לא משחררת את ישראל מן השאלות הקיומיות, הפנים ישראליות. יש להצהרות ערך, אבל גם למציאות יש ערך. ואמריקה היא לא כל המציאות.
על כן, קורט מלח. זהירות. מי ששמח, יגיל ברעדה. מי שחושש כי טראמפ האימפולסיבי, הנרקיסיסט, משתמש בסוגיה הישראלית מאהבת טראמפ יותר מאשר מאהבת ישראל, ייטול גם הוא קורט מלח, ויאמר, הבה נראה, חרף טראמפ, איך מתקדמים על-פי מפת האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל עצמה, אחרי ההצהרה הזאת. בין כך ובין כך, תחזית מזג האוויר מחייבת מדידות הרבה...
