לפני כמעט חמש שנים נכנסתי לכנסת, לתוך עולם חדש בו לראשונה הייתי צריכה ללמוד איך להילחם כדי להשיג את הדברים שלמענם נבחרתי לשרת את הציבור; איך לנהל את המאבקים הפוליטיים הפנימיים, איך לנסות לתפוס את תשומת הלב של בוחריי ואיך לייצג אותם נאמנה.
יותר מזה, היה חשוב לי לענות ולסייע לכל מי שפנה אלי, כי הגעתי למקום בו סוף-סוף ניתן לסייע להם. היה לי חשוב למצות כל יום עבודה עד תומו, חלק מהימים התחילו בחמש לפנות בוקר בראיונות לתוכניות וחלקם המשיכו לשעות הקטנות של הלילה ולבוקר למחרת בהצבעות במליאה.
לאורך השנים האחרונות אייל ואני חלמנו ועדיין חולמים להביא ילדים, לא הצלחנו מסיבה שעדיין לא ידועה לנו. לא נמצאה סיבה בריאותית אך רוב הרופאים הסכימו שסדר היום שלי מלא בעומסים ומתחים שמקשים על התהליך. לאורך כל הזמן הזה מעולם לא עמדה השאלה האם אני צריכה לבחור בין השליחות שלי לבין הבאת ילדים לעולם, אני יודעת שהם יגיעו בלי לבחור.
הטיפולים ההורמונאלים אותם אני מקבלת עברו המון צורות ומינונים שונים, תופעות הלוואי של לקיחת כמות הורמונים מסיבית כל כמה חודשים משפיעה גופנית ומנטלית על כל אחת בצורה שונה. הגוף שלי לא הגיב טוב לחלקן, החל מעצבנות ורגישות יתר שלא מאפיינת את הסבלנות אין קץ שיש לי והעור העבה שגידלתי, עובר בתופעות מינוריות כמו כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול וכאבי ראש וכלה בתופעות קצת פחות מינוריות כמו עליה במשקל ומיומה שהתפתחה על הרחם והייתי צריכה להסירה בניתוח. על כל זה שמרתי בשקט כדי לא לפגוע בהליך העבודה שלי, בין ועדות, פגישות וראיונות הלכתי לרופאים, עשיתי ניתוחים ולקחתי זריקות.
לא הייתי מספרת זאת אלמלא כמה נשים אמיצות שדיברו איתי ושיתפו אותי בסיפור הקשה שלהן על נסיונן להביא ילדים, חלקן עברו בעיות רפואיות קשות שגדעו את טיפולן וחלקן ויתרו והפסיקו את הטיפולים מתוך קושי וייאוש.
החלטתי לשתף את הסיפור שלי כדי לתת להן תקווה וכח להמשיך, אני רוצה שהן ידעו שאפשר לדבר על זה, לשתף את הסביבה והחברים ולשאוב מהם כח. אני רוצה שידעו שזה נורמאלי לרצות לעשות משהו משמעותי בחיים שאליו את מקדישה את כל-כולך וגם לעבור טיפולים קשים ומאתגרים כדי להגשים את החלום של להביא ילדים לעולם ולגדל משפחה.
אני רוצה שידעו שלא לכולן קל, שלפעמים מה שרואים וקוראים במוספים וירחונים על הריון מושלם ואיך נשים נכנסות בקלות להריון אינו משקף את מציאות החיים של נשים רבות, שהיום המון נשים עוברות את התהליך הזה, שיש עם מי לדבר ולשתף, ובעיקר שאם זה החלום שלכן אז אל תוותרו, גם אני לא אוותר.
ההודעות והטלפונים הרבים שקיבלתי ביומיים האחרונים רק הראו לי איזו כמות עצומה של זוגות ויחידים עוברים את התהליך הזה, שיש המון ישראליות וישראלים מדהימים שמחזקים ותומכים ושיש קהילה אדירה שאפשר לשתף איתה את הקושי והכאב. תודה לכולכם, אני אוהבת אתכם, אתם נותנים לי המון עוצמה וכח.
והכי חשוב, הגיע הזמן להפסיק להתבייש, להפסיק להרגיש שיש בנו משהו פגום שצריך להסתיר. הגיע הזמן שנדבר על כך בגלוי, שהסביבה לידנו תדע להיות יותר רגישה ומתחשבת ולהבין שערכנו לחברה לא מסתכם רק ביכולתנו להביא ילדים לעולם, ולמרות ששאלות כמו "מה עם ילדים??" נובעות מכוונות טובות הן לעיתים מגיעות בזמנים הכי רגישים וכואבים.
