גשמי ברכה משמחים את כולנו. אך סערת החורף גורמת גם לנזקים, לגוף ולרכוש. כך למשל, בתים מוצפים, מטלטלין שניזוקו משטפונות, עצים שנפלו על רכבים חונים, חפצים שהתעופפו ברוחות העזות ופגעו בגוף וברכוש. ברוב המקרים אין מדובר ב"כוח עליון", כי אם ניתן לתבוע את האחראים לנזקים השונים.
נזקי הצפה ורוחות סערה:
כמקובל, מכסות פוליסות ביטוח של דירות מגורים נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד, שיטפון ונזקי ברק. זאת, בנבדל מנזקים כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה או הקירות, אשר אינם מכוסים בפוליסה.
יש בנמצא מקרים, בהם חברות ביטוח נאלצו לפצות מבוטחים שרוחות עזות חדרו לביתם ושברו זגוגיות, חפצים וציוד. הכל בהתאם לכיסוי בפוליסת הביטוח. יש לשים לב, כי פוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות, בבסיסן, פיצוי בגין נזקי סערה. ניתן להוסיף נזקים אלה, תוך הרחבת הפוליסה, בתמורה לתשלום פרמיה מוגדלת.
עלות הפרמיה בגין כיסוי נזקי טבע עומדת על כ-0.4% מסכום ביטוח המבנה. מומלץ לוודא, כי אכן הפוליסה כוללת כיסוי בגין נזקי טבע. מבוטחים רבים אינם מייחסים לכך חשיבות בשל נדירותם של נזקים אלה. אולם כאשר הדבר מתרחש - יכולים נזקי סערה לגרום להפסדים כלכליים רבים, ולהוצאה כספית עצומה.
יש להניח, כי תתעורר מחלוקת עם חברת הביטוח מהי ההגדרה ל"סערה"/"שיטפון", כאשר חברת הביטוח תנסה להוכיח, כי אין להגדיר את האירוע ככזה, ובדרך זו תנסה לחמוק מתשלום פיצוי. בתי המשפט אינם ממהרים לקבל את הפרשנויות הרחבות של חברות הביטוח בנסותן לדחות את תביעות המבוטחים.
כך למשל, באחד המקרים קבע בית המשפט, שהפוליסה במהותה נוגעת לאפשרות של פיצוי בגין נזק שייגרם כתוצאה מסערה, גם אם הוא נזק מים שנגרם כתוצאה מחלחול לקירות או לתקרה, ובלבד שהוא נגרם כתוצאה מהסערה ולא כתוצאה מבעיות שונות במבנה.
בפוליסות ביטוח סטנדרטיות - אין כיסוי לנזקי קרה - נזקים שנגרמו כתוצאה מפיצוצים בצנרת עקב הקרה או מקפיאת מים בדודים. לכך ניתן למצוא פתרון במסגרת הכיסוי לנזקי צנרת.
לחברות הביטוח יהיה קשה מאוד להוכיח, כי פיצוץ צנרת אירע דווקא כתוצאה מהקרה ולא כפיצוץ צנרת "רגיל". בכל מקרה, אם הלקוח רכש כיסוי עבור נזקי טבע, ובנוסף רכש כיסוי עבור נזקי צנרת, לא תהא לחברת הביטוח אפשרות לחמוק מאחריות מפיצוי בגין פיצוצי צנרת. שכן, חברת הביטוח תהא אחראית בין אם מכוח הכיסוי עבור נזקי טבע (אם תידחה טענתה כאילו מדובר בנזקי קרה) ובין אם מכוח הפיצוי עבור נזקי צנרת.
יש לשים לב, שבעלי ומחזיקי מקרקעין מחויבים לבצע תחזוקה תקינה - פתיחת תאי ניקוז בחצרות ומרזבים, וביצוע פעולות להקטנת נזקים צפויים.
ברם, חברות הביטוח אינן הכתובת היחידה. רשויות מקומיות מחויבות לנקוט באמצעים סבירים על-מנת לדאוג לשלומם ולביטחונם של המצויים בשטחים ציבוריים, אשר בשליטתן והחזקתן. זאת, לרבות איתור מפגעים ותחזוקה שוטפת.
הרשויות המקומיות אחראיות על מערכות תיעול וניקוז בתחומיהן, ומחויבות לפעול על-מנת שמערכות אלה יפעלו באופן תקין. בתי המשפט דחו, פעם אחר פעם, את נסיונן של הרשויות המקומיות לטעון, כאילו הצפות שאירעו בתחומיהן הינן בבחינת "כוח עליון". בתי המשפט חזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שמקרי ההצפות נשנים מדי חורף, ואין הם בבחינת הפתעה בלתי צפוייה.
על הרשות המקומית מוטלת חובה לשמור על הדרכים והמערכות שבבעלותה, לתחזק אותן ולדאוג לתקינותן. הרשות המקומית לא תוכל להסתתר בטענת "כוח עליון", אם יוכח, כי תחזוקה שוטפת עשוייה הייתה למנוע את ההצפות והנזקים. מעבר לכך, ניתן לבדוק הטלת אחריות על גורמים נוספים. באחד המקרים ביצעה מע"צ תיקונים בכבישים, וההצפות מילאו את הבורות והשקיעות שנוצרו בכביש. נהגים נקלעו לתאונות דרכים, בשל השקיעות בכביש שהתמלאו במים, אותן לא ראו בשל החושך והסערה. הוטלה על מע"צ אחריות בגין היעדר שילוט מספיק.
נזקים מעצים שקרסו
חדשים לבקרים מתפרסמות תמונות של עצים שקרסו בסערה וגרמו נזקים לגוף ולרכוש. במקרה כזה, ראשית דבר יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס - האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו.
אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם, לוודא שישרדו בתנאי סערה. על הרשות המקומית להוכיח, שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם. ההנחה היא, שהייתה רשלנות של הרשות המקומית, שהרי אין דרכו של עץ ליפול בעצמו...
במידה שמוכח, כי הרשות המקומית הפרה את חובתה, ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך נדרש תובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות, אובדן ימי עבודה וכיוצ"ב). גם כאן, לא יועיל לרשות המקומית הנסיון להסתתר מאחורי טענת "כוח עליון", אם התובע יצליח להוכיח, שתחזוקה שוטפת עשוייה הייתה למנוע את קריסת העצים והנזקים בעקבות כך.
כמובן, לא כל עץ שקורס יגרור אחריו הטלת אחריות על הרשות המקומית. אם זו תוכיח כי פעלה כנדרש, ובכל זאת אירע מה שאירע - לא תישא באחריות. אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה/הגננות, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ.
בכל אחד מהמקרים, אם נגרם הנזק במהלך עבודה, או בדרך אליה או ממנה, ניתן להתייחס אל האירוע כתאונת עבודה, ולתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין כך.
כמובן, ענפי עץ שפגעו בכלי רכב, ניתן לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה.
נזקים מחפצים שעפו ברוח
חפצים עפים ברוח עלולים לגרום נזקים רציניים ביותר. כך למשל, סערה שגרמה לנפילת פרגולות, סוככים, מבנים קלים, רמזורים, דלתות ועוד. לאחרונה פורסם על דלת מכולה שעפה ברוח וגרמה נזק, ואפילו תחנת אוטובוס שעפה בסערה ופגעה ברכב.
לנפגע יש זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה, כי החפצים לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי. כך למשל, סוכך של חנות שעף ברוח ופגע בהולך רגל. יש לבדוק את אחריות בעל החנות (שהיה צריך לדאוג לסגירת הסוכך בזמן סערה), אחריות יצרן הסוכך (במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור) או אחריות מתקין הסוכך (במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה).
בעלי ומחזיקי מקרקעין מחויבים לבצע פעולות למניעת נזקים מעין אלה, כדוגמת חיזוק אנטנות, דודי שמש, פינוי חפצים שאינם מוחזקים ועלולים ליפול ממקומות גבוהים (עציצים, אדניות) וכיוצ"ב.
אדם שהניח עציץ במרפסת ביתו, או כל חפץ אחר, וברוחות העזות עפו החפצים וגרמו לנזקים - ישא באחריות למחדליו. קבלן הבונה באתר בניה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.
נזקים מהפסקת חשמל
ברגיל, הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה. ועדיין, ישנם מקרים, בהם תישא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל.
לצורך כך, שומה על תובע להוכיח, שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה הייתה למנוע. ניתן לטעון, כי שומה היה על חברת חשמל להיערך כראוי לאור הביקוש הצפוי לחשמל, ולמנוע קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר.
עם זאת, מקרים רבים, בהם אין מוכחת רשלנותה של חברת החשמל - לא תישא זו באחריות לנזקים שנגרמו.
ההתנהלות מול חברות הביטוח
מיד לאחר הפגיעה יש לעדכן בדחיפות את חברת הביטוח או את סוכן הביטוח, ולהימנע מפעולות העלולות להקטין את גובה הפיצוי (למשל מבוטח שניסה לייבש שטיחים שניזוקו מהצפה, וגרם להם נזק בלתי הפיך, פוצה בסכום נמוך משמעותית מהנזק שנגרם לו).
חלה חובה לפעול באופן מיידי להציל רכוש וצמצום הנזק. חברת הביטוח לא תשלם על נזק שניתן היה למנוע או לצמצם באמצעים סבירים - כדוגמת הרמת חפצים מהריצפה, על-מנת שלא ייפגעו מהצפה.
חשוב מאוד לצלם ולתעד! לא לחסוך בתמונות אלא לתעד את המקום מזוויות שונות ומרחקים שונים. יש להציג בפני שמאי חברת הביטוח את כל הנתונים, לרבות התמונות והמסמכים. יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו גם אם אינם ברי תיקון. מה שנזרק ולא תועד - בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על-ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך - ניתן להשליך את החפצים.
ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי נגדית, במידה שחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח אינה משקפת.
יש לשמור את כל החשבוניות והקבלות בגין תיקונים. יש להקפיד לבצע את כל ההתנהלות עם חברת הביטוח - בכתב!
