תחילה, הבהרה: את תוכנן של השורות הבאות אין להבין כהטפה או קריאה לרבים ללכת בעקבותיי. לא תיכלל כאן קריאה להפרת חוקי המדינה, אלא רק להשתמט הפעם מן המכונה "חובה אזרחית", כלומר הצבעה בבחירות. במדינות אחדות, הצבעה היא חובה חוקית; המדיר רגליו מן הקלפי, ייענש. לא בכדי מוענקת אצלנו פגרה בת יום, כדי לפצות את המצביעים על השתתפותם בבחירות. אך ב-2 במארס אהיה שותף לעוד אזרחים שהחליטו לא למלא הפעם חובה זו. כמו מיליוני ישראלים, הייתי שותף סביל וחדור עלבון בעת המעקב אחר מה שהתרחש כאן באחת התקופות המכוערות ביותר בדברי ימיה של המדינה. מי איננו נגעל מן מהתופעה שבמסגרתה, בסמכות וברשות, מפלגה המיוצגת בכנסת על-ידי פחות ממניין נבחרים, תכתיב מדיניות לאומית ואורחות חיים למיליונים. אומרים, "כל ממזר מלך". ויש לומר, כי מי שינפיק מחר לחיילים ציוד אישי, מנעליים ועד מכשור אופטי יקר ערך, עשוי להתמנות לאחר שחרורו לשר ביטחון, אם לא לראש ממשלה. למען האמת העובדתית, דווקא החזקנו מעמד עד כה בצורה מעוררת התפעלות, אומנם רק לאחר בליעת גלולה נגד קבס. זו רק הקרבה זוטא, ברוח החוק. אבל למה לא לחסוך אותה מאיתנו? שיטת המשטר המוזרה שלנו היא הזירה שבה התנהלו בחודשים האחרונים, בין סיבוב הצבעה אחד למשנהו, המפגשים העקרים וחסרי המשמעות של מנהיגי שני הגושים. חילופי הדברים בפומבי בין המנהיגים היריבים, רק העצימו את תחושת הקבס אצלי, ודומה שאצל רבים אחרים. כי המנהיגים נטשו, לאורכם של חודשים, את האוצר היקר ביותר שיכולה הדמוקרטיה להפקיד בידי אחד מנבחריה הבכירים: האזרחים. מן הפיקדון הזה האזרחים לא הפיקו כל רווח. בנתניהו ובגנץ, שני ראשי הגושים, תעתע ח"כ ליברמן. המתכונת הנוכחית של המשטר אפשרה לו למלא את תפקיד המגשר, ובעיקר לעשות עוד ועוד נפשות תומכות ל"ישראל ביתנו". מוזר עד כמה נתניהו, הפוליטיקאי המיומן ביותר כאן, וגנץ, רמטכ"ל לשעבר, הניחו לליברמן לעשות כאוות נפשו למען מפלגתו, במסווה של הטפה לממשלת אחדות. מצב השוויון, כמעט, בין שני הגושים, אפשר לו להידחק בין שני ההרים, ולהפיק רווח פוליטי. האזרחים שעתידם תלוי גם בעומד בראש הצמרת, לא שמעו דיווחים שיצאו ממפגשי השניים, דיווחים שסיפרו להם אם גיבשו, למשל, תוכנית הבראה למערכת הבריאות. אולי לבשורות מן הסוג הזה ייחלו האזרחים. לשווא. על כן, עקב ההתעלמות מאיכות היומיום של האזרחים, והפסיחה על מצוקות שונות, מצא הח"מ לנכון להתעלם זו הפעם מן התחינות הפוליטיות, המוקלטות, שבקרוב עוד יוזרמו אליו ולרבים לטלפון. הפעם נוותר לא רק על האזנה לתשדירים, אלא גם על ההצבעה.