השופט: הרשם הבכיר חילמי חג'וג', בית משפט השלום בנתניה
המועד: יום רביעי, 6.11.2019, שעה 10:00
הנושא: תביעות קטנות
"אני לא זוכר שהיא הפריעה לך. אם היא הפריעה לך – תגיד לי", אומר בשקט הרשם הבכיר חילמי חג'וג' לתובע שהתפרץ לדבריה של בא-כוח חברת הסלולר הנתבעת. "הכל בסדר, פשוט אם יפריעו – נתקדם לאט מאוד. אני אתן לך לענות לה". אחרי רגע הוא פונה לקלדנית: "תכתבי: הטלפון של התובע מצלצל תוך כדי דיון, התובע מתבקש לסגור את הטלפון"; לא ברור מדוע חג'וג' מצא לנכון לתעד זאת, אבל שיהיה.
התובע נסער, צועק על בא-כוח הנתבעת, אך חג'וג' ממהר להשליט סדר: "לא להתווכח איתה. סיימת? אתה יכול לשבת". כעת עליו להסביר לתובע, שהוא תבע את החברה הלא-נכונה, ולכן כדאי שימחק את הנוכחית ויגיש מחדש. "תרשה לי. מה שאני אומר, שכדי שנוכל לברר את התביעה שלך – אתה צריך שתהיה לך עילה משפטית נגד הגוף הנכון. היום אתה תובע גוף שגבה ממך 42 שקל, ולזה ניתן הסבר. היא תתן לך את השם של החברה. אתה מסכים? אני רוצה לרשום, כי אתה אומר דברים חשובים".
בא כוח הנתבעת אינה מסכימה וחג'וג' מגיב: "את יכולה לא להסכים". היא דורשת הוצאות, חג'וג' מבקש את תגובת התובע – והלה סבור שדווקא הוא זה שצריך לקבל אותן. חג'וג' מוחק את התביעה ללא צו להוצאות: "התביעה הוגשה נגד נתבעת שאינה הנתבעת הרלוונטית לבירור טענות התובע. לא מצאתי כי מדובר בתביעה מופרכת שאין לה כל בסיס, אם כי איני קובע מסמרות בעניין".
"אני שנייה ברשותך בודק"
כעת נכנסת תובעת לבדה, כי הנתבעת לא התייצבה. "אני שנייה ברשותך בודק אם יש אישור מסירה לצד שכנגד. אני עוד רגע אהיה איתך. עוד רגע, בבקשה" – אומר חג'וג' בנימוס רב, שוודאי הותיר רושם חיובי על התובעת. "אני לא רואה במערכת אישור מסירה לצד שכנגד. אני עושה עוד בדיקה לראות אם היא קיבלה את ההזמנה לדיון, ואז אני אשמע אותך.
"לצערי הרב אין לי אישור מסירה לצד שכנגד לדיון היום. אני לא יכול לדעת בוודאות אם היא יודעת על הדיון היום. היינו רואים אם זה לא היה נדרש, שלא לקחו את המכתב. המצב הוא שאין אישור מסירה בכלל. מה שאני כן מציע ושזה יהיה נכון לעשות: אני אקבע דיון נוסף, ואם יתברר שהיא ידעה על הדיון [היום] – תוכלי לבקש חיוב בהוצאות על היום שהגעת לבית המשפט ולא היה דיון.
"בדרך כלל דיון בתביעה קטנה אנחנו משתדלים לסיים באותו היום. אני כבר קובע דיון עכשיו, שיהיה לך ביומן. 11 במארס, מתאים? אני גם כותב את מה שאמרתי [לגבי ההוצאות]. אם היא לא תגיע לדיון – תקבלי פסק דין בהעדר התייצבות. אני גם מציע לך לוודא שהכתובת של הנתבעת היא הכתובת הנכונה. תבדקי שבועיים לפני הדיון אם יש אישור מסירה, ואם לא – אפשר לגשת ולמסור לה. זה יעזור מאוד".
"על איזו הפרה אתם מדברים?"
הדיון הבא ממלא את האולם-לשכה הקטן של חג'וג'. הנתבעים מדברים רק צרפתית, הם הביאו איתם את בנם ואת בתם וגם מתורגמנית מטעמם. "האם יש למישהו מכם השכלה משפטית? מי מכם רוצה לדבר? אי-אפשר שניים, אתם תחליטו", הוא אומר לתובעים. הם בוחרים באישה, המצויה בהריון מתקדם, וחג'וג' מאפשר לה לדבר בישיבה.
המחלוקת היא על דירה שהתובעים שכרו לטענתם מן הנתבעים, בעוד הללו טוענים שלא היה הסכם סופי. חג'וג' קרא את הטענות ושאלותיו חדות וממוקדות: "האם בסוף חתמת על הסכם שכירות? אני לא מקבל תשובה לשאלה שלי. השאלה שלי ברורה מאוד", הוא אומר בקור רוח. "אז על איזו הפרה של הסכם שכירות אתם מדברים? אבל לא נחתם הסכם שכירות, אז אני חוזר על השאלה שלי. תרשו לי לסיים כדי שתוכלו לענות בצורה נכונה. על איזו הפרה אתם מדברים?".
התובע רוצה לשאול משהו את חג'וג', המשיב כיאות: "אני לא צד בתיק". והוא ממשיך: "איך הגעתם לסכום התביעה? הייתם צריכים לבוא מוכנים לדיון. למה רשמתם 15,000? אתם שילמתם 15,000 שקל? למי שילמתם? הסתכלתי על כתב התביעה; יכול להיות שלא ראיתי. איפה כל המסמכים שמראים את הסכומים? תראו לי, כי אני לא ראיתי". ולא במקרה – אין מסמכים כאלה. את כל זה עושה חג'וג' בנימוס רב.
כעת הוא פונה לנתבע, והכל דרך המתורגמנית: "למה לא חתמתם איתם על הסכם שכירות? הוא לא צריך לחזור על מה שכתוב, כי קראתי את כל מה שכתוב". התובע מתפרץ, וחג'וג' מעיר בנוסח שכבר שמענו: "אני לא זוכר שהוא הפריע לך, לא צריך להתפרץ". הוא חוזר למתורגמנית: "אני רוצה שהוא יענה על השאלה: למה לא חתמתם על הסכם השכירות? הדרישה של הערבות הבנקאית הייתה ידועה להם לפני שבאו לפגישה? מה עוד חוץ מהערבות הבנקאית? זה נכון שהם ייכנסו לפני החג [פסח] ואחר כך התחרטתם?". ואז: "בית המשפט מתרה בתובעים שלא להפריע לניהול החקירה של הצד שכנגד, התראה ראשונה".
"זו כבר בעיה בפני עצמה"
כעת מאפשר חג'וג' לתובעים להגיב, והללו טוענים שהנתבעים משקרים. חג'וג' שומר על שלוותו: "אתם רוצים להקשיב לשאלה ואחר כך תענו? האם זה נכון שלא באתם עם כל הבטוחות? מי היה הערב? למה היא לא באה [לחתימת ההסכם]? חתמתם על שטר החוב?".
העובדות כבר ברורות לחג'וג'. "אתם רוצים לשמוע הצעה מבית המשפט לפני שאני נותן פסק דין? הצעה לא מחייבת. יש פה בעיה בהוכחת התביעה שלכם, כי אין לי שום הוכחה לגבי התשלומים. יש פסיקה של בית משפט עליון, שאי-אפשר לפסוק פיצוי אם אין הוכחה של הסכום. אתם התובעים ואתם צריכים להוכיח. בית המשפט לא יכול לפסוק על סמך טענות [בלבד].
"אני לא רואה איך אני פוסק כרגע. יש פערים בגרסאות בין שלכם לשלהם, וזו כבר בעיה בפני עצמה. אתם רוצים לשמוע הצעה לא מחייבת? למחוק ללא צו להוצאות". התובעים מסרבים, והבעל אף מתרגז וקוטע את אשתו: "אני מדבר". חג'וג' מאפשר להם להוציא קיטור דקה-שתיים, והם טוענים שהנתבעים דיברו ביניהם בצרפתית. "אני מסכים איתך במובן זה שצריך לדבר בשפה שכולם מבינים", הוא מעיר. ואז הגיע הזמן לחתוך: "פסק דין יינתן ויישלח לצדדים. אפשר לערער, הכל יהיה כתוב בפסק הדין".
השורה התחתונה: התיק השלישי העמיד מבחן לא שגרתי בפני חג'וג', והוא עמד בו בהצלחה רבה. הנימוס שלו, לצד בקיאותו בפרטים ויכולתו לנווט בין כבוד בית המשפט לבין הבעייתיות המובנית בהליכי תביעות קטנות, יוצרים תוצאה מצוינת.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9. 