בעקבות הודעת ראש ה
ממשלה נתניהו, שבכוונתו לבקש חסינות כמגד העמדתו לדין, קמה סערה ציבורית גדולה ורבים טוענים שהוא מסתתר מאחורי החסינות ונוהג בדרך שאיננה מכבדת את מעמדו. אולי זה נכון, אך כדאי קודם לבחון מה אומר החוק בעניין זה וייתכן שהמסקנות תהיינה אחרות. ס' 4 א' לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, קובע -
"(3) חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה:
(א) העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1;
(ב) כתב האישום הוגש שלא
בתום לב או תוך הפליה;
(ג) התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי;
(ד) ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".
לכאורה לנתניהו יש טענות כבדות משקל בעד הענקת החסינות. נתניהו טוען בתוקף שהתביעה נהגה עמו בחוסר תום לב, רדפה אותו והפלתה אותו בהשוואה לאחרים. בין היתר הביא לדוגמה את הסיקור האוהד שקיבלו חברי כנסת שהצביעו נגד חוק
ישראל היום, מצד עיתון מתחרה. איש מהם לא נחקר במשטרה מלבדו.
נתניהו גם טוען שאם יהיה עסוק בניהול משפטו ייגרם נזק לציבור כיוון שלא יוכל למלא את תפקידו כראש ממשלה. לכאורה טענה זאת חוסה תחת סעיף קטן ד' לעיל.
לא כאן המקום להביע דעה לגבי סיכויי הבקשה, אך אי-אפשר לומר שבקשה להענקת חסינות היא משוללת יסוד. ושוב יש להזכיר שנתניהו הוא נאשם בפלילים וזכאי לכל ההגנות שמעניק החוק. לכן יש מידה רבה של התלהמות בטענות נגד דרישתו לחסינות. הוא זכאי לבקש חסינות וועדת הכנסת תחליט אם לאשר את בקשתו.