נכון לעכשיו עושה רושם ששנת 2020 הבאה עלינו לטובה תהיה שנת העימות הצבאי הגדול בין ארצות-הברית לאירן. המערכה הראשונה התבצעה בימים האחרונים על אדמת עירק כאשר כוחות אמריקנים נלחמו במיליציות אירניות בשל העובדה שנהרג עובד קבלן אמריקני באזור הזה (חשוב לציין שהדבר תואם את אזהרותיו של מזכיר המדינה האמריקני פומפיאו שאמר שכל הרג של אזרח אמריקני במזרח-התיכון מהווה עילה לפרוץ עימות או חלילה מלחמה).
ניתן לראות כי המיליציות האירניות בודקות את הסבלנות הן של ארצות-הברית, והן של ישראל בשני מהלכים מרכזיים שהם עושים בחודשים האחרונים:
1. ניתן לראות כי ב-4 בנובמבר עשו המיליציות את המהלך הראשון לאחר שארצות-הברית בטלה באופן חד-צדדי את הסכם הגרעין שהוא בעיקר הצהרתי, אך הוא עשוי להוביל לכך שבחודשים אפריל-מאי הקרובים האירנים יפעלו להעשרת אורנים מועשר בעצמה גבוהה יותר מזו הכלולה בהסכם שכאמור בוטל באופן חד-צדדי מבלי שהוצגו לו חלופות מעשיות.
2. האירנים מנסים להשתלט על שטחי הפקר ולבסס את שליטתם בעירק, בתימן, בסוריה, ובלבנון (ואת זה מנסה ישראל למנוע באמצעות התקיפות שלה באזורים אלו).
מצבה של ישראל בעימות בין אירן לארצות-הברית
ההערכה היא שהעימות בין ארצות-הברית לאירן עשוי לגרור את ישראל למלחמה שתגרור קורבנות שונים בעורף המדינה. ההערכה היא גם שאם הצפון יופגז בטילים, ישראל תהיה חייבת להגיב עליהם ואז סביר להניח שהאזור יתלקח מעצמו ועשוי לגרור קורבנות רבים בשני הצדדים.
שר הביטחון
נפתלי בנט נחשב כאדם שחושב "מחוץ לקופסה" ולא מתקבע על טקטיקה מסוימת, אך נראה שגם הוא מקבל באופן חלקי את הפרקטיקה לפיה צריך לתקוף את הצבא האירני בכל זמן ובכל מקום, אך צריך לעשות זאת בשום-שכל.
הפרדיגמה הישראלית
שר הביטחון בנט החליט להקדים תרופה למכה: כלומר, לאשר תקיפות של צה"ל באזורים שבהם מנסה הצבא האירני לכבוש, ולא רק כאשר מועבר אליהם ציוד תחמושת צבאי. לא בטוח שהצבא מאמץ בחדווה עמדה זו, אך יש אנשי ביטחון בהווה ובעבר שסבורים שצריך לנצל את ההזדמנות לפיה נתונה אירן במשבר פוליטי-כלכלי ולגרום לסילוקם של אנשי "משמרות המהפכה".
חשוב לציין בהקשר זה שחוקרים ישראלים הבקיאים בזירה האירנית טוענים שכאשר האייתולה חמינאי ילך לעולמו אז יתפרק שלטון האיאתולות מאחר שאין לו יורש מוסכם או תחליף בהנהגת "משמרות המהפכה". דבר אחד ברור: מאחר שאירן, בניגוד לישראל, מגדירה את עצמה כ"מדינה כובשת" רק תקיפות באזור ההשפעה לא ירחיקו אותו מאזורים אלו, אלא עשויים לחזק את שליטתה באותם ארצות.
לכן, צריך להשתמש באלמנטים נוספים בשילוב התקיפות כדי שאירן תבין שלא כדאי לה לפלוש לשטחים אלו ולאיים על ישראל מצד אחד, ועל מדינות אירופה מצד שני.
חיסולו של קאסם סולימאני והשפעתו על העימות האמריקני-אירני
ביום שישי האחרון, חוסל המפקד הצבאי הבכיר של משמרות המהפכה קאסם סולימאני על-ידי הצבא האמריקני, והאירנים הגיבו עד עכשיו בירי קטיושות על אזור השגרירות האמריקנית בבגדד שגרמה ל-23 עובדי שגרירות הרוגים.
בינתיים בעוד הנשיא טראמפ הודיע כי ישלח עוד חיילים ונושאות מטוסים לאזור, נפוצו שמועות כאילו הצבא האמריקני נסוג מעירק בשל הפגיעה בשגרירות. לא ברור האם שמועות אלו מבוססות, אך די ברור ששני הצדדים לא אמרו את המלה האחרונה.
