על אזלת היד של ממשלת ישראל בטיפול בתחום התחבורה

סמי פרץ, "לקחתם 40 מיליארד שקל מהנהגים? עכשיו תשקיעו את הכסף בלהוריד אותם מהכביש", באתר דהמרקר, 27 לינואר 2020. סמי פרץ מבקר את ממשלת ישראל על אזלת היד שהיא מגלה בתחום התחבורה. יפה שהוא מציף את הנושא, ואכן ראוי לבקר את ממשלת ישראל בנושא הזה, אבל הטענות שלו בעייתיות וניתן למצוא בהן שלוש טעויות עיקריות: 1. ראשית הנקודה החשובה ביותר: פרץ מתמקד רק בהגדלת ההשקעה בתחבורה ציבורית. הוא מתעלם מהצורך להגדיל את העלות על השימוש ברכב (ייקור החניה ואגרות גודש). כל מומחה בתחום התחבורה יודע שהגדלת ההשקעה בתחבורה ציבורית, ואפילו הרחבת כבישים, לא יכולים לבדם לצמצם בצורה משמעתית את הפקקים. כביש פנוי לנסיעה ללא פקק בשעות העומס, זה פשוט לא שיווי משקל. כי מה לעשות, גם עם מערכת תחבורה ציבורית מצוינת, יותר נוח לנהוג ברכב הפרטי בכבישים ללא פקקים. זה לא אומר שלא כדאי להשקיע בתחבורה גם ללא ייקור השימוש ברכב - זה בוודאי ישפר את הניידות ואת הרווחה של הציבור, אבל פקקים, שנמצאים בלב הביקורת של פרץ, זה לא ישחרר. 2. שנית, אומנם אני מסכים שצריך להגדיל השקעה בתחבורה ציבורית, אבל הטענה של פרץ שצריך להחזיר את מיסוי הרכב לציבור דרך השקעה בתחבורה ציבורית, היא טענה מופרכת. אין קשר ואין סיבה שיהיה קשר בין מקור המס לשימוש בו, זהו כלל מהאלף בית של יסודות המימון הציבורי. מדינת ישראל צריכה לגבות מיסים למימון הוצאות שונות, לצורך זה היא גובה מע"מ על מזון, וזה לא הולך להשקעה בתשתיות לייצור מזון, ומע"מ על תרופות וזה לא מופנה לתקציב הבריאות, ויש מס הכנסה שהוא כמעט כולו נופל על חמישית מהאוכלוסייה והמס הזה לא חוזר לאותה חמישית אוכלוסייה. מיסוי רכב הוא מיסוי נכון (גם אם היה נכון יותר למסות את השימוש ולא את הבעלות) והוא משמש מקור כספי למימון ביטחון וחינוך, בין היתר, ואין בזה כל פסול. 3. לסיום, ממש בקטנה, אבל אם אני כבר טורח, המשפט הזה כמעט הפיל אותי מהכיסא: "חישובי האוצר [על העלות לציבור משימוש ברכב פרטי] לא כוללים את ההשפעות החיוביות של השימוש ברכב למשק — למשל את מקומות העבודה שזה מייצר במוסכים, בחברות הביטוח, בתחומי המימון וההלוואות לרכב וכו'. כל אלה מעסיקים עשרות אלפי עובדים שמשלמים מיסים לקופת המדינה. אבל את זה לא סופרים. שלא לדבר על היכולת לשנע סחורות וכוח אדם למוקדי המסחר והתעסוקה, שמהם יש תוצר לאומי". ובכן, החלק הראשון פשוט מופרך, טיעון שאפילו קיינס היה מתקומם נגדו! לפי גישה זו כדאי שתושבי ישראל ירכשו רכבים גרועים שצורכים הרבה תחזוקה במוסך. או אולי כדאי, שהממשלה תחפור בורות, וכל בעל רכב יצטרך פעם בשנה לשלם למובטל שימלא את הבור. בקיצור: ביטוח, מוסך, וכדומה, הם עלויות למשק, לא תועלת למשק. בדיוק כמו שהצורך להחזיק בישראל יותר מאבטחים זו עלות ולא תועלת. "שלא לדבר על היכולת לשנע סחורות וכוח אדם", כותב פרץ, בשולי הדברים, אבל זה בדיוק מה שכן צריך לדבר עליו! רכבים תורמים לכלכלה בזכות היכולת שלהם לשנע בני אדם ומוצרים. [פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]